למה יש "הר של שלג" באמצע מפעל לנייר, ומי יודע מה זה "יער מתועש ומנוהל"? לקראת חג האילנות יצאה שרה בר אשר לראות מקרוב את תהליך המחזור שעובר נייר מהרגע שהוא מושלך לפח המחזור ועד שהוא יוצא חדש ונקי מהמכונה
כשקיבלתי הזמנה לסייר במפעל "נייר חדרה" חשבתי: מה לי ולנייר? אך במפעל הזכירו לי שמחזור קשור לבריאות לא פחות מאוכל… יצאתי לדרך, בציפייה לפגוש דברים מעניינים.
בפתח המפעל חיכתה לנו ענבר בן צבי, שהיא מדריכה במרכז המבקרים ויש לה ידע עצום בכל נושא תהליך מחזור הנייר וייצור הנייר. עוד לפני שנכנסנו למפעל ענבר הצביעה והראתה לנו מרחוק את הבאלות (חבילות ענקיות) של הפסולת ושאריות הנייר שנאספות מכל רחבי הארץ. מתברר שכל באלה של פסולת נייר שוקלת 700 קילוגרם! אני הסתקרנתי ושאלתי אם אפשר לגשת ולראות מקרוב את הכמות העצומה של חבילות הנייר, אך ענבר אמרה שלאף אחד אסור לגשת לשם. אז ויתרתי.
בסיור גילינו שמפעל "נייר חדרה" הוא מפעל הנייר הגדול ביותר בישראל ולמעשה הוא מפעל הנייר הגדול ביותר במזרח התיכון (שמתם לב שכמעט תמיד כשאומרים "הגדול ביותר בישראל" אפשר לומר גם "הגדול ביותר במזרח התיכון"? תחשבו על זה). במפעל מייצרים בכל שנה כמות שבין 300 אלף טון ועד 320 אלף טון של נייר ממוחזר, וגם 500 אלף טון של נייר לא ממוחזר.
איך ממחזרים נייר? יצאנו לראות מקרוב את כל השלבים.
תחנה 1: הנייר הופך לסיבים
ענבר הסבירה שאת פסולת הנייר ממיינים לניירות לבנים ולניירות צבעוניים. מהניירות הלבנים מייצרים נייר ממוחזר לבן, ומשאר הניירות, שמגיעים בצבעים שונים, מייצרים נייר ממוחזר חום. מחוץ לבניין יש מסוע שמעלה את הבאלות הארוזות והמסודרות ומוביל אותן לתוך צינורות. הצינורות מסיעים את הנייר לתוך בניין שבתוכו יש מכונה שנקראת פלפר. לטובת כל מי שלא עבד אף פעם במפעל למחזור נייר (כמוני) אני אסביר: פלפר הוא מערבל ענק שמלא במים. הקרטונים והניירות זורמים לתוך המים שבמערבל ושם הם מתפוררים לסיבים. לסיבים יש שם נוסף, קוראים להם גם תאית. למעשה הנייר עשוי מתאית (סיבים) של עצים, וכשממחזרים נייר בעצם מפוררים אותו ומביאים אותו למצב הראשוני שלו, שהוא הסיבים. החומר שמפורר את הנייר הוא המים.
כעת קיבלנו מים שבתוכם מרחפים הסיבים של הנייר, לכן קוראים לזה תרחיף. אבל בתרחיף יש גם שקיות ועוד דברים שהם לא נייר, לכן מזל שכל מה שאינו נייר צף מעל המים ואינו מתפורר בהם, ומזל שבפלפר יש חמישה תהליכי סינון, שבסופם אפילו גרגר חול אינו מגיע אל מכונת הנייר (בעצם זה לא מזל, זה שכל…).
כעת הסיבים והמים מוזרקים על רשת שנמצאת בקצה המכונה. בשלב הבא הסיבים מתייבשים על הרשת, מה שאומר שלא יהיו בהם מים. כך הם ייכנסו למכונה ויהפכו לגליל ענק של נייר ממוחזר.
תחנה 2: מנקים את שאריות הדיו
המשכנו בסיור ואז ראינו הר של שלג. ענבר סיפרה שאלה ניירות שהגיעו מבתי דפוס וממשרדים ושצריך לנקות מהם את שאריות הדיו והדפוס. לתהליך הוצאת צבעי הדפוס קוראים דה-אינקינג (de–inking – ink באנגלית הוא דיו). ענבר הסבירה שרוב צבעי הדפוס יורדים במים, אך את הצבעים שאינם יורדים במים מסירים בעזרת בועות אוויר. עושים את זה כך: לתוך מכל שיש בו מים עם סיבים של נייר מחדירים בועות של אוויר. עושים את זה בלחץ גבוה, וכך הבועות לוכדות את הצבע ומציפות אותו למעלה. כך נוצרת שכבה של קצף. בתחילת היום זה נראה כמו שלג לבן וצח, אך בהמשך היום זה נראה כמו שלג מלוכלך, כזה שהרבה אנשים דרכו עליו. במפעל גורפים את הקצף הצבוע וכך נשארים רק הסיבים שמהם ממחזרים את הנייר. ענבר הסבירה שהניירות הממוחזרים הלבנים שמיועדים לשימוש ביתי מיוצרים מנייר לבן שמעולם לא הדפיסו עליו, ולכן אין צורך לנקות את צבעי הדפוס מהניירות האלה.
תחנה 3: נייר חדש דנדש
כעת ענבר אמרה שאנחנו הולכים לראות את מכונה מספר 8, שהיא מכונת מחזור הנייר הגדולה ביותר בישראל וגם במזרח התיכון (ברור שגם במזרח התיכון, כבר דיברנו על זה…). בזמן שהלכנו פתאום עלתה לי מחשבה שאולי כל התהליך הזה של הוצאת הצבע מהנייר בעצם מייקר את הנייר הממוחזר, אך ענבר אמרה שהמחיר של נייר ממוחזר והמחיר של נייר רגיל זהים.
בדרך למכונה ענבר הסבירה שכדי לייצר נייר ממוחזר חזק צריך לשים בתערובת של הפלפר גם תאית מעצים ולא רק מפסולת של נייר. לשם כך ישנם יערות שנקראים יערות מתועשים ומנוהלים, אלה הם יערות ששותלים ומגדלים אותם במיוחד בשביל תעשיית הנייר וגם בשביל תעשיות אחרות שמשתמשות בעץ. היערות האלה גדלים כמעט בכל העולם. מפעל הנייר בחדרה קונה את התאית בעיקר מברזיל ומצ'ילה, שנמצאות בדרום אמריקה. מדובר בעצים ששיבחו את הגֵנים שלהם ולכן הם גדלים מאוד מהר. העצים האלה מגיעים לשיא הגודל שלהם בתוך חמש עד שבע שנים, והצפיפות של הסיבים בגזעים שלהם גבוהה מאוד.
הגענו למכונה מספר 8, וזה היה מעמד מרגש בפני עצמו. לא, לא מפני שאורך המכונה הוא 200 מטרים, וגם לא מפני שהגובה שלה הוא כמו הגובה של בניין בן חמש קומות. אפילו לא מפני שבכל דקה יוצא מהמכונה נייר באורך קילומטר (אלף מטר) ובמשקל 33 טון (כמו המשקל של 11 פילים), וגם לא מפני שהמכונה הזאת מייצרת בשנה 460 מיליון מטר של נייר (שזה כמו להקיף את כדור הארץ 10 פעמים). זה היה מעמד מיוחד מפני שאסור לשום ילד להיכנס לשטח שבו נמצאת המכונה, אבל מכיוון שמאוד רצינו להביא לכם תמונה ליד המכונה הזאת – הסכימו לעצור אותה במיוחד בשבילנו!
אחרי שהצטלמנו ראינו שבקצה המכונה יוצא נייר בצורת גליל. במפעל חתכו אותו לפי האורך והרוחב הרצויים, ומכאן הנייר יצא על משאית אל מפעלי הקרטון השונים ברחבי הארץ.