כתב: צוריאל הורוביץ

אומרים שאנחנו יודעים להעריך יותר את מה שיש לנו ביד רק אחרי שאנחנו מאבדים את זה. שבר ברגל מזכיר לנו את החשיבות של רגליים תקינות, למשל, או חבר שעובר דירה פתאום מבהיר לנו עד כמה היינו חברים וכמה נתגעגע אחד לשני. בימים אלו, שמזג האויר מתעתע בנו ואני מוקף במצוננים לרוב, החסרון המורגש ביותר הוא של חוש הריח. יותר משהצינון והשפעת פוגעים בתפקוד הכללי שלנו, הם גורמים לנו לקהות זמנית באחד החושים הכי חשובים שיש לנו – חוש הריח.

מאוכל מקולקל ועד לדליפת גז

על החשיבות של חוש הראייה אין ויכוח. כולם מסכימים שאדם עיוור שאינו מסוגל לראות הוא אדם מוגבל במידה מסוימת. גם החירש נתפס בעינינו כבעל מגבלה. אבל התתרן – זה שחוש הריח שלו פגום – לא  מטריד את מנוחתנו כל כך. ובכן, זו טעות: חוש הריח אחראי על כמה תחומים חשובים מאוד בחיינו, ואתם מוזמנים להכיר את חלקם.

קודם כל, חוש הריח הוא זה שמאפשר לנו להתחמק מדברים שמזיקים לנו. הוא הראשון להתריע בפנינו על אש מתפשטת (את ריח העשן המחניק אי אפשר לפספס), הוא זה שמזהיר מפני מאכלים מקולקלים (כן, יש אנשים שאוכלים גם גבינות עם עובש, אבל אנחנו לא היינו ממליצים…) והוא זה שיגלה לנו שהגז דולף ועלינו להזעיק טכנאי בזריזות. אגב, לגז הבישול אין צבע, טעם או ריח. דליפה של גז בכמויות גבוהות עלולה להיות קטלנית, ולכן מוסיפות חברות הגז מרכיב ריח מלאכותי לגז הבישול כדי לקדם זיהוי של דליפה. בעזרת חוש הריח, כמובן.

אני מרחרח משהו טוב

עשו לכם ניסוי מחשבתי קצר – דמיינו שאתם מהלכים ברחוב, ולפתע עולה באפכם ניחוח מופלא של פרחי בר. האם לדעתכם תהיו מסוגלים לזהות מאיזה כיוון מגיע הריח בעזרת ריחרוח אחד בלבד? ובכן, התשובה היא לא. בניגוד לחוש הראייה או השמיעה, שאפשר לגלות באמצעותם מאיזה כיוון מגיע הגירוי, לא סביר שתצליחו לשחזר את היכולות הללו בתחום הריח. מלבד היכולת המצומצמת של האף בתחום, האשמה מושתת גם על הניחוח עצמו – חלקיקי הריח נישאים על גבי זרמי אוויר שנעים בכיוונים אקראיים, ולכן יכול להיווצר מצב בו אתם עומדים ליד מאפה ריחני אבל לא מריחים אותו, בעוד חברכם העומד כמה מטרים לצידכם מריח את עוגת השמרים המונחת תחת אפכם.

עוד הבדל בין ראייה ושמיעה ובין הרחה היא פעולת הרחרוח. בשביל לראות צריך רק לפתוח את העיניים, ואנחנו שומעים גם דברים שאנחנו לא רוצים. אולם על מנת להריח עלינו לפעמים לבצע פעולה יזומה, פעולת הרחרוח. המוח שלנו קולט ריחות בקצב של רחרוח אחד לשניה, פחות או יותר. אנחנו יכולים לבצע רחרוח יזום מצידנו כשאנחנו מחפשים להריח דבר-מה ספציפי. הראייה והשמיעה שלנו הם כמו מקלט שפתוח ברצף, בעוד האף שלנו קולט ריחות בקצב מסוים ונמוך בהרבה משאר החושים.

זהירות, בואש לפניך

איזו חיה עולה לכם לראש כשמדברים על חוש הריח? יהיו שיחשבו על פרפרים הנמשכים לריחות צוף מתוקים בפרחים, אחרים ידמיינו נסיעה לקרובי המשפחה בקיבוץ המלווה בריח המטריד של פרות הרפת. כשאני חושב על חוש הריח, עולה באפי ריחו של הבואש – אותה חיה שחורה-לבנה, שמי שרק יחשוב להתעסק איתה בניגוד לרצונה יזכה לפיצוץ של ניחוח לא נעים בהחלט. מדובר בחיה קטנה יחסית: אורכה נע בין 40 ל-70 סנטימטר ומשקלה מגיע עד 4.5 קילו בסה"כ, כמו תינוק גדול שזה עתה נולד. עם זאת, יש לו יכולות התזת ריח מדויקת למרחק של שלושה מטרים. כלי הנשק המפתיע הזה שימושי בעיקר נגד דובים וחיות טורפות אחרות. לרוע מזלו של הבואש, מערכת ההגנה הריחנית שלו היא בלתי יעילה מול רוב העופות הדורסים – היות ועופות הם בדרך כלל תתרנים מלידה.

הכינוי 'בואש' הודבק גם לכלי רכב המכיל אמצעי חדשני לפיזור הפגנות לא חוקיות – מדובר במערכת המתיזה על המפגינים העבריינים תמיסה נוזלית מסריחה במיוחד, הגורמת להם להתפזר ממקום התקהלות ולהשיב את הסדר למקומו. הבואש המשטרתי, שהוא המצאה ישראלית מקורית שנעשה בה שימוש גם ברחבי העולם, הוא אחד האמצעים המוצלחים ביותר לפיזור הפגנות ומשטרת ישראל עושה בו שימוש נרחב.

להריח ממרחק אדיר

חוש הריח משותף כמעט לכל עולם החי. אדם מסוגל להריח יותר מ10,000 סוגי ריחות שונים אך קולטני הריח שבאף פוחתים עם הגיל והופכים את האדם לרגיש פחות לריחות ככל שהוא מזדקן. . לכרישים יש חוש ריח אדיר, והם מסוגלים להריח טיפת דם מקילומטרים. התכונה הזו עוזרת להם לספק לעצמם אמצעי מזון – חיה מדממת ופצועה, והיא טרף אידיאלי עבור כריש רעב. דב הקוטב מצוייד בחוש ריח מפותח במיוחד – הוא יכול להריח טרף ממרחק של 30 ק"מ, שזה מרחק של יותר מ-20 דקות נסיעה.. וואו!

לעומת דברים שאנחנו רואים או שומעים בזמן אמת, חוש הריח לא בהכרח מדווח על אירועים בזמן בו הם מתרחשים. חוש הריח קולט ריחות אפילו אם הופצו דקה או אפילו שתיים מוקדם יותר. התכונה הזו מאפשרת לטורפים לזהות מעבר של הטרף שלהם בסביבה גם פרק זמן משמעותי אחרי שחלפו, ובכך לעורר את תשומת ליבם לחיפוש אחר הקורבן הבא.

מריחים את הסוף

השימוש במונחים שקשורים לריח בתרבות שונים ומשונים. קיימים ביטויים הקשורים לריח בעלי אופי שלילי (כמו הביטוי 'משהו פה מסריח' או 'לכסף אין ריח'), כמו גם ביטויים חיוביים בקשר אליו (כמו 'מפיץ ריח נעים'). התלמוד מספר שלמשיח תהיה יכולת מיוחדת לשפוט בין אנשים בעזרת חוש הריח – רחרוח אחד בלבד יספיק לו כדי להכריע את הכף לטובת אחד הצדדים במשפט.

עד שיבוא המשיח אנחנו נמשיך להשתמש בחוש הריח לצרכים פשוטים יותר מהכרעה בבתי משפט – כדי להריח את הבשמים של ההבדלה, לבחור מרכך כביסה נעים, או סתם להנות מניחוחות הבישול של יום שישי. ובכן, כל זה נכתב בהנחה האופטימית שהצינון החורפי והאלרגיות האביביות יחזירו לי בטובם את יכולות ההרחה שלי לקדמותם…

עובדות מדהימות על ריח

* חוש הריח נחשב הרגיש ביותר מכל החושים! אנשים יכולים לזכור ריח כעבור שנה ברמת דיוק גבוהה לעומת תמונה שראו או קול ששמעו באותו זמן.

* מחקרים גילו כי הריח שהזכיר לבני אדם את ילדותם, יותר מכל, היה ריח של צבעי פסטל.

*אנחנו מתרגלים לריח מהר מאד. אם ניכנס למאפיה נריח מיד את ניחוחות הלחם הטרי. עד שנצא משם, כבר לא נריח יותר את מה שהרחנו בכניסה.

* חוש הריח חזק יותר אצל בנות מאשר אצל בנים.

* חוש הריח שלנו מתגבר בזמן האביב והקיץ, וגם אחרי פעילות גופנית כמו התעמלות.

* לא מספיק ללמוד על ההסטוריה, כדאי גם להריח אותה! במרכז הלאומי לתולדות הויקינגים מדמים גם את הריח של תקופת הויקינגים כחלק ממה שמרכז המבקרים מציע.. עכשיו רק דמיינו את זה!

* ריח נעליים או מעיל חדש גורם לתחושה נעימה, אך בדקו וגילו שאחד הריחות הפופולאריים ביותר הוא ריח של מכונית חדשה. ידעתם שיש מתז לריח מלאכותי בניחוח 'מכוניות חדשות'?

* כשאנחנו ישנים, חוש הריח שלנו ישן גם כן ומתעורר איתנו יחד. אז אם מישהו יגיד לכם שהוא התעורר בגלל ריח של עוגה טובה, הוא כנראה הריח את העוגה רק אחרי שהוא התעורר..