איך משמרים חוויות?


 

photo-256887_1280

אני בן 12 ובזמן האחרון מפריעה לי המחשבה שכל דבר שאני עושה יהפוך עוד מעט להיות רק זכרון. המחשבה הזאת גורמת לזה שאני לא נהנה משום דבר. אשמח שתעזרי לי.

 

שלום לך,

לאחרונה אתה שם לב שהכל חולף ושום דבר לא נשאר לנצח. חז"ל אמרו :"העבר אין , והעתיד עדיין וההוה כהרף עין" וגם שלמה המלך אמר: "והנה הכל הבל ורעות רוח…כי אין זיכרון…בשכבר הימים הבאים הכל נשכח"

הרבה נערים ונערות מעמיקים בגיל שלך מתחילים להבין את זה ולהרגיש את הצער סביב תפיסת הזמן וההבנה שהכל חולף, הם יותר מודעים לעצמם ושואלים את עצמם שאלות על הקיום.

חוויה היא משהו שאי אפשר להחזיק בידיים ואז אתה מפחד שזה נעלם. גם הזמן הוא דבר שאי אפשר לתפוס, כי ברגע שחושבים עליו הוא כבר עובר.

אני נזכרת בסיפור על המלך שלמה שהייתה לו טבעת והוא ביקש מהצורף שלו שעל החותם שלה ייכתב משהו שיגרום לשינוי ברגשות – מי שהיה שמח והיה קורא את חותם הטבעת היה נהפך להיות עצוב, ולהפך – העצוב הפך לשמח. רוצה לדעת מה כתב שם הצורף? "גם זה יעבור" כלומר- הכל יעבור. הסיפור הזה מחדד את זה שגם אם קורים דברים לא ממש נעימים אפשר לזכור שהם חולפים ותכף יעברו. אז גם יש לזה צדדים טובים… נשוב לשאלתך – מה בכל זאת ניתן לעשות ? איך ממשיכים להנות אם הכל עובר ?

אפשרות אחת היא לתת יותר מקום לזיכרון- לצלם ולכתוב זכרונות ביומן אישי, לתעד בוידאו..ולשים לב לחוויה-לכתוב לעצמי מה הרגשתי? מה חשבתי? מה למדתי?

אפשרות שניה היא להחליט שהחיים שלי יהיו יותר משמעותיים- שאני אמלא אותם עניין- התנדבות, למידה, יוזמות, הישגים,  אמנות וכל דבר שימלא במעשים שניתן למדוד אותם  או בתחושה שהחיים לא עוברים לריק.

אפשרות שלישית היא להאט את הקצב-  לעצור לפעמים מה"ריצה" של החיים..זה אומר לאכול יותר אט, לשתות יותר לאט,  לחיות מתוך סקרות ועניין לכל מה שסביבי-כל דבר הוא פלא, שום דבר הוא לא מובן מאליו..-לנשום עמוק יותר, להקשיב יותר ובעיקר להתבונן בעולם.. ר שמואל הנגיד כתב בימי הביניים -"אין לי בעולם אלא שעה אני בה"- יש לנו  רק את הרגע.

אפשרות רביעית היא לעסוק ביצירה- ממש כמו שאומנים מצליחים ל"תפוס את הרגע"אפשר לצייר את מה שמרגישים, אפשר להלחין או לנגן לרקוד לכתוב שיר או להציג את החוויה של הרגע כפי שהוא. זה משהו שמאוד מאפשר להרגיש את הרגע. הרבה פעמים עוזר להקשיב למוזיקה שהיא מעוררת תחושות של מעל לזמן. לפעמים תחושה של להיות מעל לזמן הוא הריפוי לתחושה הזו. נסה לראות מתי כן היו לך חוויות יותר משמעותיות ושנשארות בחוויה-כשראית אולי איזה מפל מרהיב? כאשר קראת משהו מרגש? נסה להתחבר לחוויות אלו

אפשרות חמישית היא להרפות מהמרדף אחרי הזמן, ולתת לו לעבור. במקום זה אפשר להאמין שכל הרגעים של החיים נצורים אצלך בתוכך-במחשבות, בהתנהגות, בתחושות. בעצם כל חוייה בונה אותך או משפיע עליך ואז החוויות שקרו לך הופכות להיות חלק ממך. כלומר לא תמיד אתה זוכר אבל הזכרונות כבר השפיעו עליך והפכו חלק ממך. אז מהי הדרך המתאימה עבורך? צא למסע לגילוי שלך.

מברכת אותך בתחושה של חיים מלאי חוויות טובות!