אם נחפש בתורה את הפסוקים על מצוות "הכנסת אורחים", כנראה לא נמצא. כתוב "ואהבת לרעך כמוך", וגם "והדרת פני זקן" ו"כבד את אביך ואת אמך", אבל לא "פתוח תפתח את דלתך". לעומת זאת, התורה מספרת לנו באריכות כיצד אברהם קיים בפועל את המצווה, ודאג בשיא הזריזות והמרץ לשלושת אורחיו. לפעמים הדוגמה האישית המעשית חזקה יותר מכל ציווי מופשט.
סוכריות מההפטרה
שה, שה, אלישע
מכירים אנשים שצועקים "שה!" כדי לעשות שקט? אין לי בעיה עם אנשים שאומרים "ששש…", זה בדרך כלל נעשה באופן שקט, אבל כשאתה צועק "שה!" אתה רק עושה יותר רעש. זה לא מפריע למר תריעשר לצעוק בקולי קולות "שה!" בכל פעם שנשמעת לחישה קטנה בזמן קריאת התורה. זה קורה בכל שבת, אבל זה נהיה בעייתי כשזה קרה לי.
"שה!" צעק מר תריעשר, ולא ידעתי על מי הוא צועק. זה גם לא עניין אותי, כי הייתי באמצע לדבר עם שעיה.
"שה! אלישע!" הוסיף מר תריעשר לצעוק, והבנתי שהצעקה מכוונת אליי. כאן עדיין לא החלה הבעיה; הוא צעק, אני שתקתי, וכאן היה יכול להיגמר הסיפור. אבל שעיה לא שתק.
"שה, אלישע!" הוא לחש, והוסיף: "שה שה, אלישע שע שע!"
"אלישע שע שע שע! שה אלישע!" שמעתי פתאום לחישה מאחוריי. זה היה שמואל.
"שה שה שה, אלישע!" הצטרף יהושע, ובתוך זמן קצר נוצרה סביבי מקהלה חרישית ששרה על שמי. כולם נהנו, חוץ משעיה שהחל להשתעמם קצת, אז הוא הוסיף מילים לשיר: "שה אלישע, ביצה קשה! ביצה קשה שה שה, אלישע שה…"
"די כבר!" קראתי בכעס.
"שה, אלישע! נו!" גער בי שוב מר תריעשר. כולם פרצו בצחוק, עד שמר תריעשר צעק על כולנו. ברחתי מבית הכנסת.
הסתובבתי בחוץ וחשבתי על שמות. מה דעתכם על "אברהם"? לא, ישירו עליי "אב-ר-הם, אל תלך לשם…" אז אולי יונתן? לא, יצחקו עליי שאני קטן. אוף, אני חייב למצוא לעצמי שם חדש, רק לא אלישע!
חשבתי וחשבתי על שמות עד שהתעייפתי והתיישבתי. "קרה משהו, ילד?" שמעתי לפתע קול. הייתה זו אישה מבוגרת, לבושה מטפחת ושמלה ישנה. זה נראה כאילו הייתה בדרך לשתות כוס קפה עם שרה אמנו, והגיעה בטעות לתקופה אחרת. "אפשר לעזור לך?" היא המשיכה. "אתה רוצה לאכול מעט, או לישון?"
"לא, תודה."
"איך קוראים לך, ילדי?"
"אהממ… לא יודע."
"מוזר מאוד. אתה גם נראה לא טוב, אולי כואב לך הראש?"
"אולי. קצת."
"זה יכול להיות מסוכן," אמרה האישה. "אני הייתי עקרה במשך שנים רבות, ולאחר שכבר זכיתי לבן – פעם אחת כאב לו הראש, והוא כמעט מת. אבל היה איש קדוש שהציל אותי. בזכותו נולד לי בן אחרי כל שנות העקרות, והוא גם החיה את הבן שלי – לאחר שכבר מת! וכל זה בלי להכיר אותי. עשיתי איתו חסד, פיניתי בעבורו חדר בביתי שיוכל לישון בו כשהוא עובר בסביבה, והיה לו ברור שהוא חייב לגמול איתי חסד בחזרה. רק בזכות חסדו ומסירותו, ובזכות יכולתו המופלאה לחולל נסים, יש לי בן חי. זהו אחד האנשים הגדולים בתולדות ישראל. שמעת עליו? שמו אלישע."
לא ייאמן. השם שלי שייך לאדם צדיק כל כך! אני חוזר לבית הכנסת, שיצחקו עליי כמה שהם רוצים, יש לי שם מיוחד!
בסוף התפילה אמרתי לאבא שאני אוהב את השם שלי. הוא חייך ואמר: "חבל שלא היית בהפטרה, בדיוק דיברנו על אלישע."
מי האישה שפגש אלישע?
זו הייתה האישה השונמית, שאלישע הבטיח לה בן ואף החיה אותו.