לא תמצאו אותה באולימפיאדה והיא גם לא נחשבת תחרותית, אבל הקפואירה היא אמנות לחימה מקצועית ופופולארית מאד. כתבתינו הקפואיריסטית מדווחת על ספורט שכולו משחק וריקוד אנרגטי
קרדיט – רזי כהן הולנדר
הכול התחיל כשלקחתי את אח שלי לחוג. כשצפיתי בו מתאמן ב.. הרגשתי שאני לא מתחברת לתחרותיות של המשחק. באותו זמן צדה את עיני קבוצת ילדים שהתאמנה באולם הסמוך.משהוא בדינאמיקה של המשחק תפס מקום במחשבותיי. הרגשתי את השמחה של המשחקים, את האנרגיה הנעימה והזורמת ששררה שם, לא הרגשתי שהם רוצים לנצח או להתעלות מעל השאר. רק הנאה, הנאה שהייתי מגדירה אותה טהורה. זה היה הדבר הראשון שמשך אותי בקפוארה, בה אני מתאמנת כבר…. שנים. אם אוהבים אומנויות לחימה אבל שונאים תחרותיות, ואם אתם מכירים את תחושת ההפסד הצורב אחרי שהובסתם בקרב ג'ודו, ייתכן וקפוארה יכולה להיות הספורט שמתאים לכם. אני, לפחות, מרגישה שמצאתי.
ריקוד העבדים
אז מה זו קפוארה? הקפוארה היא אומנות לחימה שמשלבת בתוכה ריקוד, אקרובאטיקה ומוזיקה. את הקפוארה פיתחו העבדים שהגיעו מאפריקה לברזיל. הם הגיעו כדי לעבוד במטעים ובקני הסוכר וסבלו מיחס קשה של הברזילאים. הברזילאים אסרו אימון באומנויות לחימה, לכן האפריקאים הסוו את הקפוארה כריקוד. בתנאים הקשים שבהם הם חיו, השירה והריקוד במעגלי הקפוארה היו הדרך שלהם להאמין ולקוות ובו בזמן להתאמן ולחזק את הגוף כדי למרוד ולברוח.
האפריקאים השתמשו בכינויים מיוחדים כדי שמתאמנים לא יוכלו להלשין על חבריהם למשטר הברזילאי שכן הם לא ידעו את שמם האמיתי. מסורת זאת ממשיכה כיום וכל מתאמן מקבל "כינוי" (שם בפורטוגזית) אחרי כמה שנים של אימון קפוארה.
אמנות לחימה חברתית
יעל… הידועה בכינוי שלה "ארפה", היא מאמנת בכירה, שעוסקת בקפוארה כבר 20 שנה. כשהיא פגשה לראשונה את הקפוארה החלום שלה היה בכלל להיות רקדנית, והיא אפילו לא ידעה איך הוגים את המילה קפוארה. חברה סיפרה לה על חוג התעמלות מיוחד שמשלב ריקוד והיא ניסתה והתאהבה. כיום יש לארפה לא פחות ממאה וחמישים תלמידים בשנה. ילדים, נוער ומבוגרים.
מה בעינייך מייחד את אומנות הקפוארה?
"הקפוארה נוצרה כדי לשרת את כולם- ילדים, נשים, גברים, נכים וזקנים. הקסם שלה בעיניי הוא שהיא מתאימה לכולם. אין צורך ביכולות מיוחדות, יש בה מגוון תנועתי עשיר כך שכל אדם יכול למצוא את עצמו בה. הקפוארה היא חברתית, קבוצתית ועם זאת כל אחד מביא את הייחודיות שלו במעגל.
כמו כן, הקפואריסט לא ניתן למדידה לכן אין קפוארה באולימפיאדה. יש אליפויות של קפוארה שנקראות " משחקי קפוארה", אך הזכייה במשחקים מצריכה שיתוף פעולה ויצירת הרמוניה עם השחקנים האחרים, וכמובן גם אימונים רבים של טכניקה, מגוון תנועות עשיר של שני השחקנים, רמת כושר גבוהה, יצירתיות ועוד. המשחקים דוחפים את הקפואריסט להגיע ליכולת גבוהה, אך הם אינם חובה ואינם משפיעים על התקדמות בדרגת החגורה שלו"
יעל מציינת כי הקפואירה מתפתחת ומשתנה כל הזמן – מי שאחראי על ההתפתחות שלה זה הקפואריסטים עצמם שמפתחים תנועות חדשות, ואם הן טובות ויעילות, סביבת הקפוארה מאמצת אותם. זאת אחת הסיבות שהיא נוסעת לאירועי קפוארה בעולם, כדי לקבל ידע חדש ולתרום מהידע שלה.
"אני אוהבת גם את העושר המוזיקלי שבקפוארה" מוסיפה יעל. "שירים חדשים נכתבים כל יום, וכמו בעולם המוזיקה אם שיר הוא טוב ויש קהל גדול שאוהב אותו ניתן לשמוע אותו ברודות שונות. כל מי שרוצה יכול לכתוב שיר בקפוארה. הנגינה מיועדת לכולם, יש קפואריסטים שאוהבים אותה במיוחד ומפתחים ורסיות חדשות ומעברים מיוחדים, יש כאלו שבונים את הכלים, יש כאלו שיודעים להתאים הרמוניה טובה בין כל הכלים."
תארי לנו חוויה חזקה שיש לך מאימון קפוארה.
"אני חושבת שהחוויות החזקות מתרחשות באימונים , כשהגוף כבר חם והמחשבות על אתמול ומחר כבר לא קיימות. אני נמצאת ברגע, אני והגוף שמזיע, וכל חלק בגוף זז בהרמוניה עם כל החלקים האחרים, ברגע הזה אני כל כך נהנית, הזיעה לא מפריעה לי, כלום לא כואב לי, הגוף גמיש ומוכן לעשות הכול. יש זרימה טובה עם כל מי שאשחק אתו. באותו רגע אני מרגישה שאפילו הרצפה באולם משחקת איתי. זהו רגע קסום וחוויה חזקה שאני שואפת להגיע אליה בכל אימון. לא תמיד זה קורה וגם זה בסדר."
מעגל של שוויון
לסיום, אי אפשר לעשות כתבה על קפוארה בלי להזכיר את מעגל הרודה. הרודה היא מעגל הבנוי שחקנים צופים ונגנים. הנגנים נותנים אנרגיה וקצב למעגל הקפוארה. הם מנגנים על כלים ברזילאים מיוחדים כמו פנדאירו, אגוגו, בירימבאו, ועוד. ליד הנגנים עומד זמר ששר את שירי הקפוארה (שירים בפורטוגזית). שאר המשתתפים במעגל עונים ושרים יחד עם הזמר המרכזי כשהם מוחאים כפיים. במרכז המעגל יש זוג שמשחק קפוארה כאשר בכל כמה דקות זוג השחקנים שבמרכז מתחלף. הנגנים, הזמרים, השחקנים, והצופים מהווים כולם ביחד את מעגל הרודה של הקפוארה שצורתו העגולה מסמלת שוויון בין כל המתאמנים.
אז כמו שהבנתם הקפוארה היא לא סתם ספורט. יש בה הרבה ערכים ושפה פנימית משלה. בשבילי הקפוארה היא עולם שלם, ואני מאוד שמחה שזכיתי להיות חלק ממנו.