בחלום הלילה

אורן זונדר

חישוב פשוט יעלה שבחלק נרחב מהחיים שלנו אנחנו לא עושים כלום. זה קצת מוזר, אמנם, אבל אם נחשב את השעות שבהן אנחנו ישנים – בלילה וביום, נגלה שכמעט מחצית מחיינו עוברים עלינו בשינה. אמנם בגיל מבוגר יותר ישנים קצת פחות, אבל עדיין זמן רב "מתבזבז" על שינה. אבל האמת היא שהשינה היא זמן פעיל ביותר. אחד משלבי השינה הוא שנת רע"מ – כחמישית מהזמן של השינה המוח פעיל, החושים קולטים דברים, ואפילו מתקיימים חשיבה ודיבור!

שלב הרע"מ (ריצודי עין מהירים, באנגלית R.E.M) הוא גם השלב שבו אנחנו חולמים את החלומות. חוקרים של נפש האדם ופסיכולוגים מסבירים כי החלום מאפשר לחולם אותו לחשוב ולהרגיש דברים שאינו יכול לחשוב עליהם בזמן העֵרות. היסטוריונים מעירים כי פעמים רבות החלומות מאפשרים לאדם לקבל מסר מהעולמות העליונים. חז"ל, כמובן, הקדימו באלפי שנים את חכמי הגויים והם אומרים זאת במפורש. חז"ל אומרים כי החלום הוא 1/60 מן הנבואה, ואכן אנחנו מוצאים בפרשתנו ובפרשות המאוחרות לה התייחסות רצינית ביותר לחלומות בתור מקור למסר מן הקב"ה.

אבל, בפרשה שלנו ישנם גם חלומות מהסוג האחר – חלומות שבהם האדם חולם משהו שהוא לא יכול לחשוב עליו או לדבר עליו בזמן שהוא ער. יוסף, למשל, שאף להגיע לגדולות, ולכן בלילה הוא חלם שבני המשפחה שלו משתחווים אליו ושהוא מולך על כולם. האחים, וגם יעקב אבינו, לא האמינו כל כך, מפני שהם ידעו את מה שאמרו אחר כך חז"ל – "אי אפשר לחלום בלי דברים בטלים". בסופו של דבר, חלומו של יוסף אכן התגשם, ומכאן אנחנו לומדים שלא לזלזל בחלומות הלילה, וגם לא בחלומות בהקיץ. שכן ללא החלומות והחולמים, העולם שלנו לא יוכל להתקיים.

על השולחן

לאחר שיוסף מורד למצרים ומגיע אל ביתו של פוטיפר, התורה מתארת את הצלחתו ואת הברכה השורה על מעשיו. מיד לאחר מכן, מגיע סיפור אשת פוטיפר וירידתו של יוסף לבית הכלא, וההקדמה לסיפור היא: "ויהי אחר הדברים האלה" (בראשית לט ז). הרד"ק מסביר על פסוק זה שאמנם יוסף הולך לחוות חוויות קשות, אבל "והכול היה סיבה לטובתו ולטובת אביו ואחיו. אף על פי שהיה קשה מלכתחילה, לטובה היה בסוף." ועוד מוסיף הרד"ק לכל יהודי באשר הוא: "ואם יקרה לאדם שום מקרה, יבטח בה' ויֵדע שסופו לטובה."