רעיה מתנאל
"מדען בשם ד"ר פרן גילה משהו חדש. הוא מצא חידוש יעיל נגד זקנה. הוא בלע כמה תרופות בעצמו כדי לבחון את ההשפעה שלהן, והפסיק להזדקן, פשוט כמשמעו." (עמוד 29)
השנה היא 2125 . בעולם העתידני הזה, האנשים נוטלים תרופת אריכות ימים, המעניקה להם חיי נצח, והם לא חוששים מן המוות. אבל, לכל דבר יש מחיר. האוכלוסייה גדלה, ויש יותר מדי אנשים. אם אף אחד לא מת, וממשיכים ללדת ילדים, אין מקום לכולם.
לכן, נכתבה ההצהרה, שהונהגה בשנת 2065, ובה נאמר שלכל משפחה מותר להביא ילד אחד לעולם. אם זוג ניסה להביא יותר מילד אחד – הוא היה מחוסל. ב-2080 נכתבה ההצהרה מחדש, ובה נקבע שאיש אינו רשאי להביא ילדים לעולם. ילדים שנולדו בניגוד להצהרה היו מכונים "נטל".
זהו סיפורה של ה"נטל" אנה. נערה בת 14 בשנת 2125, נערה שלא הייתה אמורה להיוולד. הוריה, הפושעים, נטשו אותה, והיא הובאה לגריינג' הול – מוסד מיוחד לילדים אסורים שנולדו מחוץ לחוק. הם כחמש מאות ילדים שם, ואנה היא מן הבוגרים. היא חיה שם מאז גיל שנתיים.
מטרת החיים בגריינג' הול היא ללמד את ה"נטלים" להיות מועילים וצייתנים, כדי שתהיה להם משמעות. העתיד הוורוד ביותר שיכול להיות ל"נטל" הוא לשרת את האנשים החוקיים.
חייה של אנה אינם קלים. כל יום הוא סבל נורא, שמתבטא בעבודות קשות ולימודים, עד שיום אחד מופיע במוסד נער חדש ומסתורי. הוא יודע על אנה הרבה יותר משהיא יודעת על עצמה…
הספר "ההצהרה" הוא אחד הספרים שלא הצלחתי להפסיק לקרוא. אני הולכת למיטה מוקדם רק כדי שיהיה לי יותר זמן לקרוא אותו, ומוצאת את עצמי נרדמת בקריאתו. הוא לא מעביר מסר חשוב, אבל הוא משאיר המון מחשבות. מה יהיה? איך יהיה? וההרגשה הזו נהדרת. לדמיין בראש פנטזיות על עולם חדש ומתקדם יותר, על אנשים אחרים ויצורים מוזרים. והכל יתרחש ממש עוד מעט… עוד כמה שנים.
אני ממליצה לכל נער ונערה לקרוא את הספר הזה, וליהנות ממנו כמה שיותר, כי הוא שווה את זה.