פנינה גפן
לזכר מתת רוזנפלד ז"ל
אתמול היה לחברה שלי מתת יום הולדת. בשבוע שעבר חגית ואני תיכננו לעשות לה מסיבת הפתעה, והחלטנו להכין לה עוגה יפה עם כרטיס ברכה וזר ענק וצבעוני של בלונים כי מתת אהבה מאד בלונים. היינו בטוחות שהיא תאהב את המתנה שלנו.
אמא של חגית עזרה לנו להכין עוגה ושתינו הכנו כרטיס מיוחד בצורת ספר קטן כי מתת מאד אהבה לקרוא. קנינו שש בלונים צבעוניים והמוכר ניפח אותם עם הליום.
אמרנו למתת שקבענו להיפגש בפארק הגדול כי יש לנו פגישה סודית וחשובה. אני חושבת שמתת לא גילתה שאנחנו מתכננות לה מסיבת הפתעה כי היא אמרה שהיא תביא איתה את מחברת הרעיונות שלה, שזאת מחברת בה כתבה כל מיני רעיונות ומחשבות מעניינות.
בשעה שלוש כבר חיכינו למתת בפארק. החבאנו את העוגה והבלונים מאחורי העץ כדי שזאת תהיה לה הפתעה מושלמת. כשתת הגיעה היא מיד שאלה – נו, על מה מדברים? חגית ואני לקחנו אותה בעיניים עצומות אל מאחורי העץ וצעקנו 'הפתעה'! מתת מאד התרגשה ואמרה לנו שאנחנו חברות מקסימות.
אכלנו מהעוגה ומתת קראה את הברכות שלנו. כשהתכוננו ללכת הביתה מתת פתאום אמרה שיש לה רעיון. למתת תמיד היו רעיונות, אז חגית ואני חייכנו וחיכינו לשמוע מה הרעיון של מתת.
"מה דעתכן", היא הציעה "שניקח את הבלונים שהבאתם לי ונחלק לאנשים ששוכבים בבית חולים"? חגית ואני היינו מופתעות. "חשבנו שאת אוהבת את הבלונים…" אמרה חגית. מתת מיד אמרה שהיא אוהבת את הבלונים מאד מאד ודווקא בגלל שהיא אוהבת אותם ושמחה בהם, היא רוצה לעשות איתם מצווה ביום ההולדת שלה. "רוצות לבוא איתי" שאלה מתת. מיד הסכמנו. מתת אמרה שהבלונים יתכווצו ממילא עוד כמה ימים אז חבל שלא נשמח בהם עוד מישהו.
כשהגענו לבית החולים הלכנו למחלקת הילדים, ששם שכבו ילדים חולים בכל מיני גילאים. מתת ניגשה אל ילד קטן ועצוב שהיתה לו קרחת. היא הושיטה לו בלון ואמרה לו שלכבוד יום ההולדת שלה היא רוצה לתת לו בלון! היא נתנה לו את הבלון האדום ואז גם חיבוק, והילד חיבק את הבלון שלו כאילו שזה היה דובי. אחר כך חילקנו את הבלון הצהוב לילדה שהיה לה צינור מחובר ליד, ואת הבלון הכחול לילד שהיה לו גבס על היד והרגל, ואת הבלון הכתום היא קשרה למיטה של תינוק קטן. נשאר לנו עוד בלון אחד.
מתת הגישה לאחות את הבלון האחרון וביקשה מהאחות לתת אותו לילד שנמצא עכשיו לבד, בלי חברים. האחות לקחה את הבלון והבטיחה לתת אותו לילד בודד. כשיצאנו מבית החולים הרגשתי מאד גאה להיות חברה של מתת. אני לא יודעת אם אני הייתי מוותרת על המתנה שלי, אבל אני בטוחה בדבר אחד – שפעם הבאה שאני אקבל מתנה שמשמחת אותי אני אנסה לחשוב איך לשמח מישהו אחר.
תמונה: freedigitalphotos.net