כתב: אבי קליין
כל אחד מאיתנו נמצא במסגרות חברתיות שונות: בית ספר, חוגים, סניף וגם מקום עבודה למבוגרים. בכל חברה כמעט יש "אדם שקוף", האחד שכולם יודעים שהוא נמצא, אבל עם זאת נדמה שאף אחד אינו מתייחס אליו ושהוא אינו מעורב בכלום. כשפתאום צריכים לדעת פרט כלשהו עליו (בשביל יום הולדת, לדוגמה), מגלים שאף אחד לא באמת מכיר אותו… מישהו יכול לבלות איתך שנה שלמה בלימודים ולפתע אתה מגלה שאתה לא מכיר אותו בכלל! מוזר, לא?
האנשים האלה הם "האנשים השקופים". הם נמצאים איתנו ובאותו זמן ממש הם כאילו אינם שם. למה זה קורה? איך זה קורה?
דרושה: קצת תשומת לב
בכל מעגל חברתי יש מי שבולטים יותר, בעלי הכישורים החברתיים שנמצאים תמיד במרכז. כולם מדברים איתם ועליהם וכולם נושאים אליהם מבט. יש מי שבאמצע, שמחפשים להיגרר ולהצטרף לקבוצה, מחפשים מקום אך אינם דחויים. ויש מי שפשוט אינם מצליחים. אין להם החוש הטבעי הזה של חברות, וממילא הם הופכים לאט לאט ל"שקופים" יותר ויותר ומאבדים את האומץ את הביטחון העצמי. אני בטוח שכל אחד רואה לפעמים את האחד הזה וחושב לעצמו 'מה אני יכול לעשות' ומרחם על האדם "השקוף" אבל לא יודע מה לעשות.
אבל יש מה לעשות וזה בכלל לא קשה. כל מה שצריך לעשות הוא לתת לו קצת מ"החוש" החברי שלך. לשתף אותו פה, לזרוק מילה שם, לדבר איתו בכנות. תשקיע קצת ב"בוקר טוב" שלך, תגיד את זה מכל הלב – זה פשוט עושה לאדם את היום. כל מה שצריך זה קצת חום, קצת יחס, וזהו. לאט לאט, עם עוד מעשה קטן שלך, ואולי של עוד מישהו בכיתה, הוא פשוט מעצמו יתחיל לעלות. הוא יחזור לעצמו, יקבל ביטחון, ושוב יחזור להיות "מוצק".
הכח בידיים שלנו
"האנשים השקופים" הם בכל מקום, בכל מעגל חברתי אפילו בכל איחוד משפחתי. אבל עכשיו אתה יודע ש"שקיפות" היא תכונה זמנית. אתה יכול להפוך בן אדם ל"מוצק" בכוחות שלך בלבד, וזה רק יהפוך אותך "למוצק" יותר.
תמיד תזכרו שלחייך למישהו, לדבר קצת ולהשקיע מזמנך ומרצך באחרים יכול לשנות לאדם את החיים לתמיד! אתה יכול להפוך אדם משקוף למוצק וכך להציל אותו, להציל אותו מהבדידות ולקרב אותו בחזרה לעולם הטבעי, לעולם של המוצקים.