מאת עוז פנטון
קרוב לעשרה אחוזים מאנשי העולם לוקים בתופעה של חוסר יכולת הבחנה בין צבעים מסוימים, ואני אחד מהם. שמי עוז פנטון, בן 12 וחצי מאלקנה, ואני עיוור צבעים. רוב הילדים שאני מכיר חושבים שמי שעיוור צבעים רואה בשחור לבן. אז זהו, שממש ממש לא. רוב עיוורי הצבעים רואים צבעוני לגמרי, אך בצבעים מעט הפוכים או קצת מבולבלים…
איך רואים צבעים ולמה יש אנשים שרואים אחרת? העין שלנו היא כדור גדול ומסובך, הנמצא בקו האמצע של הראש וקולט את מה שסביבנו. ברשתית, הנמצאת מאחורי עדשת העין, יש המון תאים קטנטנים הרגישים לאור. הם מתחלקים לשני סוגים: קנים ומדוכים. הקנים נראים כמו קנים והמדוכים נראים כמו מדוכים (מדוך הוא מוט בעל קצה עגול שאִתו כותשים תבלינים).
ברשתית של אדם בעל ראיית צבעים תקינה יש בערק כ-120 מיליון (!) קנים. הקנים רגישים יותר לאור מאשר המדוכים, מכיוון שהם אחראים לראיית לילה, והם פזורים בהיקף הרשתית כדי לאפשר ראיית לילה מקיפה יותר. המדוכים אחראים לראייה צבעונית באור היום. יש בערך כשישה מיליון כאלה במרכז הרשתית, והם אלה שמעבירים למוח את הצבעים שמסביבנו.
לאדם בעל ראיית צבעים תקינה יש שלושה סוגי מדוכים, וכל אחד מהם קולט צבע אחר. חלק רגישים לצבע כחול, חלק רגישים לצבע ירוק וחלק לגוני צהוב. לראייה רגילה קוראים "ראייה טריכרומטית" (ביוונית: ראייה תלת-צבעית).
איך בודקים עיוורון צבעים?
הידעתם? יש כמה סוגי עיוורי צבעים! אצל רוב עיוורי הצבעים הסיבה לתופעה נובעת מכך שאחד מסוגי המדוכים לא מתפקד טוב. אצל חלק הוא אולי לא קולט בכלל, ולכך קוראים "ראייה דיכרומאטית" (דו צבעית). יש כאלו בעלי סוג אחד בלבד של מדוכים בעין, ולכך קוראים "ראייה מונוכרומטית". יש אפילו כאלו ללא מדוכים בכלל, שבאמת רואים בגווני אפור בלבד, והם לוקים ב"אכרומאטופסיה מוחלטת". לעיוורי צבעים מוחלטים קשה מאוד לראות באור חזק, בגלל רגישותם החזקה של הקנים, הפועלים גם ביום, בגלל שאין מדוכים.
הסוג הנפוץ ביותר הוא עיוורון צבעים ירוק-אדום, שגם אני נכלל בו, והלוקים בו מתקשים להבחין בין גוונים מסוימים של אדום, חום או ירוק. קצת יותר נדיר הוא עיוורון צבעים לכחול-צהוב, שבו אפשר להתבלבל בין צהוב לכחול.
עיוורון צבעים אינו מחלה, אלא תכונה תורשתית. עיוורון צבעים הרבה יותר נפוץ בקרב הגברים מאשר בקרב הגברים: בקרב הגברים 8% לוקים בעיוורון צבעים, ואילו אצל הנשים רק 0.4% לוקות בו. אם אתם רוצים להיות בטוחים שיש לכם ראיית צבעים תקינה, אתם יכולים לבחון את עצמכם באתרhttp://my.ynet.co.il/pic/color_blind . אם יצאת נורמאלים, סבבה. אם לא, חבל, כי אין דרך לרפא כל סוג של עיוורון צבעים, אבל גם לא נורא, כי בסך הכול אפשר לחיות עם התופעה באופן רגיל.
שפתיים בצבע תכלת
איך זה להיות עיוור צבעים? לפעמים זה לא קל בכלל ולעתים אפילו מביך. אספר לכם על כמה מהמקרים היותר מביכים שהיו לי: כשהייתי בגן הילדים, ישבנו כל הילדים וציירנו. אני ציירתי בית, עץ, דשא, פרח, שמש וענן וכל מה שילד בגן יודע לצייר. התחלתי לצבוע וביקשתי מהילדה שישבה לידי שתעביר את הטוש הכתום. היא נתנה לי וראתה שאני מתחיל לצבוע בו את הדשא. היא הסתכלה עליי כאילו נפלתי מהירח ושאלה: "מה אתה עושה? דשא זה ירוק!" ואני לא הבנתי על מה היא מדברת! אני ידעתי שדשא זה כתום! מה הבעיה?
בכיתה ד' היו לי עשרה טושים בעייתיים: הירוק הבהיר היה "נורא" בהיר, וכל הזמן הייתי מתבלבל בינו לבין הטוש הצהוב. בשיעור אחד רציתי לצבוע את השער של המחברת. הוצאתי את כל הטושים וראיתי שיש לי תשעה במקום עשרה. ראיתי שהטוש החסר הוא אחד מהזוג המעצבן – הירוק בהיר והצהוב. שאלתי את הילד שישב לידי: "ראית את הטוש הצהוב שלי?" הוא ענה לי: "הנה הוא, על המחברת שלך". הוא לא הבין מה לא בסדר אִתי, ואני יצאתי אידיוט.
כשהייתי קטן, דודה שלי ואני חזרנו בשבת מבית הכנסת. בדרך עברה לידינו אישה עם אודם בגוון ורוד בוהק, שאני ראיתי כתכלת. שאלתי את דודה שלי: "למה השפתיים של האישה הזאת כחולות?" האישה, ששמעה את השאלה, הביטה בנו ושאלה בתדהמה: "השפתיים שלי כחולות?" דודה שלי צחקה והסבירה לאישה שאני עיוור צבעים ושאין לה מה לדאוג. האישה צחקה והלכה.
האם אפשרי להשיג את הילד עוז פנטון, בשביל עבודת חקר במדעים על עיוורון צבעים? אם כן, אנא שילחו לי פרטים… תודה