כתב: אלון רותם
איירה: קארינה זלוטניקוב
שלום לכם, נסיינים ונסייניות, וברוכים הבאים למעבדה של מרגריטה! אתם ודאי שואלים את עצמכם: מי היא מרגריטה, ומהי המעבדה שלה?
נתחיל מהשאלה הראשונה: מרגריטה היא אני, ובשום אופן אסור לכם לקרוא לי מרגרינה! זה לא מצחיק, לא מקורי ומאוד מעצבן! אני בת אחת עשרה, אבל זה לא אומר שאני טיפשה. אני לומדת בתכנית מיוחדת-מיוחדת שנקראת "נחשון", תכנית ללימודי העשרה, ובכל זאת יש אנשים שחושבים שאני אבין דברים רק כשאגדל.
רק אתמול אלישבע, המורה שלנו לאמנות, אמרה לי שאני צריכה לפתח את המוח הימני שלי ולא רק את השמאלי. ידעתם שלמוח שלנו יש שני צדדים?
המוח שלנו מחולק לשני חלקים זהים, חצי שמאלי וחצי ימני. אומרים ש"המוח השמאלי" הוא החלק שאחראי על הצד הריאלי, כלומר על היכולת שלנו לחשוב בהיגיון, להתעסק במספרים ולהבין מדע. מה שכמובן משאיר לחברו "המוח הימני" להתעסק בעניינים הומניים, כמו מוזיקה וציור וספרות… אבל זה בכלל לא נכון! מדענים צילמו את המוח שלנו בזמן פעילות ומצאו ששני החלקים גם ריאליים וגם הומניים. עובדות כאלה ממש מרתקות אותי.
המורה אלישבע אמרה לי שאני צריכה לפתח את המוח הימני שלי ונתנה לי מטלה: להגיש בכל שבוע סיפור כתוב עם איורים. "מרגריטה, את צריכה לפתח גם את היכולות היצירתיות שלך ולא רק המדעיות." ככה היא אמרה לי, כאילו מדע הוא דבר לא יצירתי!
וזאת התשובה לשאלה השנייה שלכם, מהי המעבדה של מרגריטה. מעכשיו אני צריכה לכתוב סיפורים, בדיוק כמו זה שאתם קוראים עכשיו. אבל לא סתם, סיפור מדעי! וככה אני אראה לאלישבע שכל המוח שלי מפותח טוב מאוד, ומדע ואמנות דווקא הכי אוהבים להשתלב יחד.
ואתם כולכם מוזמנים להצטרף אליי!
אני רק אספר לכם שחוץ מהמורה אלישבע יש לי גם חברה טובה מאוד שקוראים לה נעמי, ויש לי המון אחים קטנים, ויש לי אמא ואבא שהם מדענים שעושים דברים מאוד חשובים שהם לא מסכימים לספר לי עליהם, ויש גם את חֲנַנְאַף.
חננאף זה השם שנתתי לחנניה, שהוא החנון הכי גדול בעולם שכל היום יושב מול המחשב ועושה רעשים מצחיקים מהאף. חננאף חושב שבנות לא יכולות להיות מדעניות דגולות, ומתלהב מעצמו רק בגלל שהוא יודע לתכנת דברים במחשב. חושב שהוא כזה מיוחד… החלטתי לעשות כל מיני ניסויים מגניבים כדי להראות לחננאף כמה הוא טועה ושכל בני האדם יכולים להיות מדענים, אם הם רוצים.
את הרעיון לניסוי הראשון שלי קיבלתי מארוחת עשר של המורה אלישבע. איך אוכל יכול לתת רעיונות, אתם שואלים? אה, פשוט כי בכריך שלה היה כרוב אדום, ואפשר לעשות מכרוב אדום ניסוי גדול. אז לכבוד המורה אלישבע, שהיא נחמדה מאוד ואני בדרך כלל נהנית בשיעורים שלה, נעשה היום ניסוי צבעוני ויצירתי בטירוף!
טוב, כולכם יודעים מה זה כרוב אדום. השאלה היא אם אתם יודעים מה הופך אותו לאדום. זה כבר יותר קשה. הכרוב אדום בגלל שהוא מכיל את הפיגמנט אנתוציאנין. פיגמנט היא מילה של מבוגרים לצבע. הפיגמנט של משהו הוא מה שנותן לו את הצבע שלו – והפיגמנט אנתוציאנין הוא פיגמנט בצבע אדום כמובן! חוץ מבכרוב אדום אפשר גם למצוא אותו בתפוחים אדומים ובענבים אדומים ובעוד כל מיני דברים… ניחשתם נכון, אדומים!
ויש עוד משהו מעניין על אנתוציאנין. הוא משנה את הצבע שלו לפי מידת החומציות של דברים. לימון, למשל, הוא ממש חומצי, אבל חלב לא חומצי בכלל. ידעתם שבתוך הבטן שלנו יש חומצה חזקה שמפרקת את האוכל שאנחנו אוכלים? איך בא לי להיכנס לתוך הבטן של עצמי ולראות את זה.
וואו, יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לכתוב עליהם! רק עכשיו דיברנו על החלקים במוח, על פיגמנטים וצבעים, וגם על חומצה וגם על מערכת העיכול! יש כל כך הרבה מדע בעולם! אני אצטרך לכתוב לכם עוד הרבה… אבל בואו נתחיל מהכרוב!
יש לנו בבית כל מיני דברים חומציים. אתם יכולים לחשוב לבד מה חומצי? חומץ כמובן! ומיץ לימון! וגם שתייה מוגזת היא חומצית. יש בבית גם דברים בסיסיים, שזה ההפך מחומציים. אבקת סודה לשתייה היא בסיסית מאוד, וגם אבקת כביסה, ואולי עוד כל מיני דברים. איך נדע מה חומצי ומה בסיסי?
לאמא שלי לפעמים יש צרבת, בייחוד לפני חגים ואחריהם או כשיש לה יותר מדי לחץ בעבודה. גם להורים שלכם יש לפעמים צרבת? התחושה של צרבת נגרמת מחומציות יתר בקיבה – בדיוק, החומצה שבתוכנו צורבת אותנו! וכדי להרגיע את החומציות צריך לאכול או לשתות משהו בסיסי – כי כשבסיס וחומצה נפגשים הם מבטלים זה את זה. לכן הרבה אנשים גם שותים חלב כשיש להם צרבת… האם חלב הוא באמת בסיסי? בואו נבדוק, קדימה לניסוי שלנו!
בעזרת ההורים נבשל כרוב אדום עד שנקבל מים אדומים. נחכה שהם יתקררו!
בזמן שמי הכרוב שלנו מתקררים נאסוף בבית כל מיני חומרים חשודים… מיץ לימון, חומץ, סודה לשתייה, חלב, אבקת כביסה וכל מה שבא לכם לבדוק את החומציות שלו (וההורים מרשים).
אחרי שהמים האדומים שלנו התקררו נשים קצת מהם בכמה כלים שונים. הכי טוב להשתמש בכוסות רגילות לגמרי, ולא לעשות לאבא ואמא יותר מדי בלגן במטבח!
המים האדומים בכל כוס הם האינדיקטור שלנו. אינדיקטור היא מילה גדולה לחומר שבודק חומרים אחרים. במקרה הזה החומר שלנו בודק חומציות, זוכרים?
עכשיו לכל כוס נוסיף חומר שונה, ונראה איך המים שבכוס משנים את הצבע שלהם. ככל שהחומר חומצי יותר הצבע של המים ישתנה לאדום יותר… ככל שהחומר בסיסי יותר הצבע יהיה כחול ואפילו ירוק… תנסו ותבררו לבד (זה כל הקטע במדע! לנסות!)
*
כמה צבעים יפים! אלו ממש צבעי מים לכל דבר – ואני אעשה מהם ציור קטן להראות לאלישבע את הניסוי הראשון במעבדה שלי.
מקווה שנהניתם! ושאלה אחרונה לבדוק אם אתם באמת נסיינים ונסייניות שמבינים עניין: אם יש לכם ענב אדום ולידו ענב סגול… איזה מהם יהיה חמוץ יותר?
עד לפעם הבאה שניפגש, אתם מוזמנים לכתוב לי על ניסויים מעניינים שהיו לכם, או על ניסויים שאתם רוצים שנעשה במעבדה שלי. תכתבו לי לכתובת margarita.mada@gmail.com ואני אשמח להוסיף לפנקס שלי רעיונות מעניינים.