כתבה: פנינה גפן
לאחרונה התפרסמו כמה מחקרים שבדקו מה יהיו מקצועות העתיד. כל המחקרים הסכימו ביניהם שבעתיד הלא רחוק מקצועות רבים ייעלמו מהעולם, ואת מקומם של בעלי המקצוע הללו יתפסו מחשבים ורובוטים. אם יש לכם חלומות להיות רופאים, ייתכן כי בעתיד החלום הזה ישתנה, כשנמצא את עצמנו שמים את האצבע בתוך מכשיר, ופתקית קטנה תגלוש בתוך דקתיים ותבשר לנו אם אנו זקוקים לאנטיביוטיקה. כרגע זה נראה קצת מופרך, ובכל זאת, השינויים האלה קורים לאט לאט. עוד לא ברור מה יהיו המקצועות הכי מבוקשים עוד כמה עשרות שנים, אבל מה שכן ברור הוא שהעולם יהיה מבוסס על טכנולוגיות מתקדמות ובינה מלאכותית מפותחת.
התכנית: לתכנת
מי שרוצה לייצר טכנולוגיות ולשלוט בהן, חייב לדעת תכנות. תכנות הוא תחום שאינו מתחיל רק באוניברסיטה, אלא הרבה לפני כן, ביסודות שרוכשים כבר בבית הספר. משרד החינוך החליט לעשות צעד קדימה לטובת העניין, והכריז בשנה שעברה על אליפות סייבר לבתי ספר. בשנה שעברה הושקו שתי תחרויות סייבר, והשנה – תשע"ו – החליט שר החינוך נפתלי בנט להרחיב את התחרויות האלה לתחרויות תכנות לאומיות, מבית הספר היסודי, דרך חטיבות הביניים ועד לתיכונים. האליפות חושפת את המשתתפים ליסודות התכנות ומלמדת אותם באופן חווייתי ומהנה. דרך משחק לומדים מושגים בסיסיים בתכנות כמו פקודות, משתנים, תנאים, לולאות ופונקציות.
הקוף והבננה
עופר רימון, ראש מִנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, מסביר מה בעצם קורה בתחרות. "התחרות היא בעצם משחק מחשב שבו קוף צריך להגיע לבננה. המשחק לא משתמש בכלי תכנות אמיתיים, הוא רק מדמה שימוש בשפת תיכנות. במשחק יש מאה שלבים שצריך לעבור, והמעבר של הקוף לבננה הולך ומסתבך יותר ויותר בכל פעם. השחקנים זוכים בכוכבים לא רק על עצם ההגעה לבננה, אלא גם על מידת היעילות במסלול שהם בחרו לקוף. וכך, על הדרך במשחק הזה, לומדים כלים ומושגים בתכנות."
האליפות מתקיימת דרך בתי הספר, ונכון לעכשיו יש 215,000 תלמידי בית ספר בארץ שמשחקים במשחק האליפות. ככל שתלמידים רבים יותר מבית הספר משתתפים במשחק, כך בית הספר מדורג גבוה יותר. הערבות ושיתוף הפעולה בין השחקנים הם חלק ממה שקובע את הדירוג ומקדם את בית הספר. מתוך 1,800 בתי ספר שנרשמו לתחרות, רק שבעים יזכו לעלות לגמר. כל אחד מבתי הספר שעלו לגמר מרכיב צוות של שלושה תלמידים לקראת אירוע השיא בחודש אפריל שבו יתחרו התלמידים ראש בראש.
"מה שיפה באליפות הזאת הוא שהשחקנים נהנים מהמשחק, אבל זה לא נגמר רק בכיף אלא נותן בסיס לתכנות. העתיד שלנו הולך לכיוון ההייטק, ולתכנת בגיל מוקדם זה כמו לנגן – ככל שמתחילים מוקדם יותר, כך מגיעים להישגים גדולים יותר," מסכם רימון.
פוטנציאל להיות פורץ
כמו בנגינה, בבישול או בשירה – גם במחשוב ובתכנות יש ילדים שכבר מגיל צעיר מהווים הבטחה גדולה לעתיד. כזה היה ניר גייסט, ילד שגדל בקיבוץ שדה נחום. בגיל שש הוא בנה את המחשב הראשון שלו מכל מיני גרוטאות שאסף בקיבוץ, ובגיל תשע הקים עם אחיו מעבדת מחשבים שהציעה שירות תיקונים לחברי הקיבוץ. כשהיה בן עשר בלבד כבר הספיק לפרוץ לכמה אתרים גדולים, ועד מהרה החל לתת שירותי אבטחה לכל הבנקים בארץ. בהיותו בן חמש עשרה הוא נעשה ליועץ של ביל גייטס, יו"ר מייקרוסופט העולמית, וגם המציא את "פראנואיד" – אנטי וירוס חדש שהיה פריצת דרך בינלאומית. בעוד כל תכנות האנטי וירוס האחרות זיהו עד אז איומיי סייבר רק לאחר שהאיומים תקפו איפשהו בעולם, ההמצאה של גייסט ידעה לזהות איומים גם בלי להכיר את האיום מראש. כיום גייסט בן עשרים ושבע, והוא אחד ממומחי לוחמת הסייבר בארץ.
מלחמה מרחוק
חלק לא מבוטל של הסייבר קשור בלוחמת סייבר – פריצה, הגנה, וירוסים, גנבת מידע וכדומה. אפשר לחשוב על לוחמת סייבר כעל מלחמה וירטואלית. כמו במלחמה אמיתית, רק דרך רשת האינטרנט. במלחמה שכזאת יש שני צדדים: התוקף והמגן. כיום לוחמת סייבר מתפצלת לכמה מקרים ספציפיים, למשל גנבת זהות ומידע כמו סיסמאות וכרטיסי אשראי, והפלת שרתים ואתרים מהרשת. כיום סביר להניח שכל אחד המספק שירותים דרך האינטרנט ימצא כי מתקפות סייבר מהוות בעיה רצינית. ואם לא די בזה, המתקפות נעשות מסובכות יותר ויותר, וכך גם נהיה קשה יותר להילחם נגדן. אחת מתקיפות הסייבר הגדולות של השנים האחרונות נעשתה נגד תכנית הגרעין של אירן. וירוס מיוחד הושתל במחשבי הרשת האיראניים ופגע קשות בציוד ובמכשור של תכנית הגרעין. הפגיעה הייתה קשה כל כך עד שהשביתה חלק גדול מהפעילות והציוד לתקופה של כמה שנים.
סייבר הוא גם תחביב
מתן רדומסקי, תלמיד כיתה י"א מחיפה, הוא חובב סייבר מושבע. בזמן שחבר'ה אחרים בני גילו עוד מתלבטים מה לעשות בקיץ הקרוב, הוא כבר מלמד סייבר ואף שוקד על תואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטת חיפה. הוא הגיע לתחום מתוך סקרנות, השתתף בסייבר קמפ (מחנה בן כמה ימים ללימודי סייבר) והמשיך ללמוד באופן עצמאי. בניגוד למשחקי מחשב, בהם הכל צפוי מראש, מתן מעדיף סייבר שטומן בחובו לא מעט אתגרים. "אני אוהב לוחמת סייבר כי המחשב בעצם עושה דברים שהוא לא אמור לעשות. למשל, מחשב לא אמור לשרוף לוח אם, לחשוף סיסמאות, להתחמם, לא להידלק וכדומה, אך בעזרת וירוסים ופריצות אפשר לפגוע במחשב גם באופן חוקי."
איך, למשל?
"גוגל, נגיד, מוגנת מאוד, אך היא רוצה לוודא שהיא אכן ממשיכה להיות מוגנת כל הזמן, ולכן היא מזמינה אנשים לפרוץ אליה. אם מישהו אכן מוצא פרצה לא מאובטחת, הוא מתבקש ליידע את גוגל ולקבל על כך כסף. כך גוגל מרוויחה מזה שהיא מתעדכנת על בעיות אבטחה, והפורץ מקבל תמורה כספית. כמו כן, יש אתרים שלמים, כמו האק-מי או באג טראקר, שכל המטרה שלהם היא להזמין לאנשים לפרוץ אליהם. הם מיועדים לתרגול של פריצה. כיום כל דבר פריץ, וזה אתגר אינטלקטואלי למצוא הגנות והתקפות חדשות כל הזמן."
האם צריך כישרון לסייבר או שזה דבר נלמד?
"כל אחד יכול ללמוד את זה. זה כמו ללמוד מתמטיקה. כל הרעיון הוא ללמוד ולהבין איך אתרים בנויים ואיפה אנשים מפספסים את הפרצות. ברגע שאתה יודע – תדע איפה לחפש את הפרצות. אני הגעתי למחנה סייבר בלי לדעת כלום, ולאורך שלושת ימי המחנה למדנו את עקרונות הסייבר ואיך לממש עקרונות אלו כדי להגן ולתקוף דרך האינטרנט. בנוסף ללימודים האווירה במחנה כיפית וכוללת פעילויות מהנות הקשורות לסייבר וגם לא קשורות אליו. לקראת סוף המחנה נסענו ל-Cyber Gym, מכון ללימוד ולתרגול סייבר. במכון קיבלנו מחשבים ושרת משותף שעליו הופעלה סימולציית תקיפה אמיתית, והיינו צריכים להגן על השרת. ישבנו יחד ותכננו את האסטרטגיה, איך נתמודד כקבוצה עם סוגי המתקפות השונים."
כיום מתן מדריך סייבר בעצמו ומלמד אחרים איך לעשות את מה שהוא עצמו למד.
האם החברים שלך צריכים לחשוש שתפרוץ אל המייל שלהם?
"זה כל היופי, אין דרך לדעת…"
גם אתם יכולים
כיום לא צריך ללכת רחוק כדי ללמוד תכנות. אתרים רבים מציעים קורסים ללמידה עצמית ולאימון בפריצה ובהגנה. בבתי ספר שונים יש חוגים בתכנות ובהמשך גם תכניות ייעודיות למצטיינים (כמו "תכנית מגשימים", תכנית הסייבר הלאומית). אם אתם אוהבים את זה ונמשכים לתחום – לכו על זה, ובגדול. מי יודע, אולי יום אחד תהיו אחד המוחות שישביתו לחלוטין את תכנית הגרעין…