הפסגה של מסי

ליאו מסי הדהים את העולם כאשר הכריז על פרישה מנבחרת ארגנטינה כמה דקות לאחר שזו הפסידה בגמר אליפות דרום אמריקה – הקופה אמריקה סנטנריו – לנבחרת צ'ילה.

נדיר כי שחקן, בטח אחד כמו מסי, פורש מנבחרת בגיל 29, כאשר מבוגרים ממנו גם בעשר שנים מתרוצצים עבור נבחרותיהם במשחקי יורו 2016, ולכן הפרישה הזו נראית מעט תמוהה.

מסי עשה הכל בכדורגל העולמי: אליפויות, גביעים, גביעים אירופיים, גביעי עולם לקבוצות, פרסים על היותו השחקן הטוב בעולם, ושערים, הרבה שערים. רק דבר אחד הוא לא עשה: הוא לא הצליח לזכות עם נבחרת ארצו, ארגנטינה, אף לא בתואר חשוב אחד – לא אליפות עולם ולא אליפות יבשת. בעניין הזה מסי נופל מגדולי השחקנים בהיסטוריה כמו פלה, מראדונה ואפילו רונאלדו הברזילאי שזכה פעמיים במונדיאל. יש שיגידו כי גם כריסטאינו רונאלדו מתקשה לזכות בתואר כזה, אבל רונאלדו משחק בנבחרת פורטוגל שגם בימים של שחקנים גדולים לא פחות ממנו, לא זכתה בשום דבר. ארגנטינה זכתה בשני מונדיאלים, 14 אליפויות דרום אמריקה ואפילו גביע קונפדרציה אחד. מסי הגיע להרבה גמרים עם הנבחרת, אבל לא ניצח אף אחד מהם. וזה פוגע בשלמות שאנחנו מייחסים לו. ואולי גם מלמד, שאין דבר כזה מושלם, כולנו בני אדם.

הפרישה של מסי מטילה ספק גדול גם בתכונות האופי שמייחסים לו. מסי היה השחקן הטוב ביותר בקופה אמריקה, אבל הפסד בפנדלים – כולל החטאת פנדל שלו עצמו – גרמו לו פתאום להרים ידיים. יש כאלה בארגנטינה שטוענים כי העובדה שהתחנך באקדמיות הכדורגל של ברצלונה מגיל הנעורים ולא שיחק מעולם בליגה ארגנטינאית, פגעה בלאומיות שלו. העובדה כי מיליוני חובבי כדורגל בארגנטינה ומחוצה לה תולים בו תקוות כשהוא במדי הנבחרת הלאומית, היתה צריכה להיות נר לרגליו.

יש כאלה שטוענים כי מסי יחזור לנבחרת ארגנטינה. הוא ינוח כמה חודשים, אולי יחמיץ כמה משחקים במסגרת מוקדמות המונדיאל ויתכן כי יתברר שבלעדיו ארגנטינה אפילו מתקשה להגיע למונדיאל, לא רק לזכות בו, או אז הוא ישוב.

מסי הוא גדול השחקנים בכדורגל העולמי. אני אולי יכול להתווכח עם הקביעה שהוא גדול השחקנים בתולדות הכדורגל, אבל לא יכול להתווכח עם אלה שטוענים באדיקות שהוא דווקא כן. אם לא ינסה עד לפרישה האמיתית שלו מנבחרת ארגנטינה, להגיע איתה לפסגה, הוא לעולם לא יוכל לדגדג את הגדולים באמת.