דיקלה ד' גל-עד
כשאומרים 'שליחים' מתכוונים בדרך כלל להורים שמלמדים בבתי ספר בחו"ל, אבל אצל ילדי משפחת רודריגז-גרסיא, נעמה, יונתן וינון, המצב שונה. גם הילדים עצמם משמשים כשליחים נאמנים לארץ ישראל!
מה זאת אומרת?
נעמה: "בט"ו בשבט העברתי הרצאה לתלמידים בכיתות א'-י"ב בנושא שורשיי בארץ ישראל! במסגרת ההרצאה סיפרתי על סבא וסבתא שלי שהקימו יישוב ברמת הגולן וגרים שם עד היום, על עץ התות שניטע כאשר נולדתי, ועל טקס הביכורים שערכנו כאשר עברו שנות הערלה ונטע הרבעי. התלמידים יכלו לשאול אותי שאלות על ישראל ועניתי להם ממש כמו שליחה אמתית."
בני שנתיים ובני 18 באותו בית ספר
נעמה מספרת שהמשפחה הגיעה לבולטימור מבאר-שבע. הוריהם חניאל וחגית הם דוקטורנטים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
"ממש לפני סיום הלימודים, אמא ואבא החליטו לצאת לשליחות ציונית של שנתיים מטעם הסוכנות היהודית לבולטימור שבמדינת מרילנד. שניהם מלמדים בבית הספר 'בית תפילה', בית ספר גדול מאוד שהגילאים בו נעים משנתיים ועד כיתה י"ב. בבית הספר יש תלבושת אחידה, עם לוגו של בית הספר. אבא ואמא מלמדים עברית ויהדות, ובאירועים מיוחדים הם באים גם לבית הספר שלנו כדי ללמד על ישראל בצורה חווייתית. בחנוכה למשל, הם עשו הצגה של 'חנה זלדה' והכינו לכולם סופגניות ישראליות. כשנשוב ארצה, נצטרף לסבא וסבתא ברמת הגולן."
לא צריך לעשות ספונג'ה
הרהיטים בבית שבו גרים נעמה, ינון ויונתן עם הוריהם ניתנו להם כתרומה. אנשים שקשורים לבית הספר של הילדים שמחו לשמוע שבאים שליחים מישראל, ונתנו להם כל מיני דברים שהם עצמם לא משתמשים בהם – ספות, ארונות ואפילו טלוויזיה.
"ממורה אחת קיבלנו המון צעצועים," מספרת נעמה. "ובכל הבית חוץ מהמטבח יש שטיחים ולא רצפה כמו שהיינו רגילים בישראל – אז לא צריך לשטוף רצפות. רק לשאוב אבק…"
מה מיוחד בבולטימור?
"יש כאן קהילה יהודית גדולה מאוד, ובניגוד לשאר ארצות הברית יש פה די הרבה מסעדות כשרות, אז אם אנחנו רוצים לצאת לאכול בחוץ כמשפחה – זה אפשרי."
גפילטע פיש עם קטשופ
למרות שהם גרים באמריקה, נעמה יונתן וינון נאמנים לאוכל ישראלי ויהודי. נעמה אוהבת שניצל תירס, יונתן – חומוס, וינון מקורי: הוא אוכל גפילטע פיש מרוח בקטשופ… מה שטוב בכך שהם גרים בארץ דוברת אנגלית, הוא שהקריאה שלהם באנגלית משתפרת מאוד. נעמה קוראת קומיקסים כמו 'אסטריקס', וגם יונתן בן החמש מנסה להשתפשף בקריאת ספרי ילדים באנגלית.
מה אתם עושה בשעות הפנאי?
"אנו אוהבים לקרוא, לשחק במחשב ולראות טלוויזיה. כשיש זמן הולכים לטייל. זו ארץ מאוד יפה."
מחוף לחוף
בגלל גודלה של אמריקה, משפחות רבות אוהבות לטייל בה טיולי "מחוף לחוף", שבהם נוסעים בין החופים ובדרך מבקרים בכל מיני מקומות מעניינים. גם נעמה מספרת על טיול דומה.
"בחופש הגדול ארזנו מזוודות ונסענו לטיול ארוך של שישה שבועות. נסענו מהחוף המזרחי של ארצות הברית אל החוף המערבי וביקרנו בכל מיני מקומות מעניינים. ראינו את הרי הרוקי, את הגראנד קניון, את מפלי הניאגרה, את דיסניוורלד, את גשר הזהב בסן-פרנסיסקו ועוד. בסופו של דבר עברנו בקיץ 9,000 מייל, 4 אזורי זמן 24 מדינות ו-12 פארקים לאומיים. בכל פארק לאומי השתתפנו בתכנית שנקראת "ג'וניור ריינג'ר" – חקרנו את הפארקים ואחרי כל מחקר קיבלנו תג האומר שאנו פקחים צעירים (junior ranger) של הפארק. מאז הקיץ הספקנו גם לנסוע לעוד מדינות, ולעוד פארקים לאומיים – ועכשיו יש לנו 15 תגים של פקחים צעירים.
"בכל מדינה שאנו נמצאים בה, אבא מצלם את אמא שותה קפה שהיא מאוד אוהבת. עד עכשיו יש לאמא תמונות מ-28 מדינות שבהן היא שותה קפה…"
קצת קשה לשמור על קשר
נעמה ויונתן כבר יודעים לקרוא באנגלית. ינון הקטן, בגלל שהגיע כתינוק, מדבר בעיקר אנגלית. כבר שנה וחצי שהם לא בארץ. הם מנסים לשמור על קשר בטלפון וגם בסקייפ עם החברים והמשפחה בארץ, אבל בגלל הפרש השעות (7) קשה קצת לדבר עם כולם. עם סבא מוטי הכי קל לדבר כי הוא קם לחלוב את הפרות ב-4:00 בבוקר ואז אצלם השעה 21:00 בלילה, שעה שבה לעתים קרובות נעמה ערה (למרות שאבא לפעמים מעיר לה אם היא לא הולכת לישון מוקדם).
היכן תרצו לגור כשתהיו גדולים?
הילדים עונים פה אחד: "ברמת הגולן."
מה תאחלו לקוראי העיתון?
"שידעו להעריך את הבית שלהם ואת המשפחה שלהם. כי רק כשנמצאים רחוק אפשר להרגיש כמה טוב להיות קרוב למשפחה ולהעריך את ישראל."
רוצים להתכתב אתי? מייל או כתובת:
naamonet.rg@gmail.com