תפקיד בעיתון: סופרת ("לבן גוריון וחזרה") ועיתונאית
כל הסיפורים שלי מתחילים מגרעין של אמת. עיקר ההשראה בא מאירועים פשוטים, אירועים של יום-יום, שכדי לכתוב אותם אין צורך לצאת מהארץ, מהבית או מהמטבח. ילדיי היו חוזרים מבית הספר עם שלל חוויות, ותוך כדי אכילת מרק ושניצל, הייתי מקבלת מהם רעיונות. כך נולד הספר "עלילות לוט" (שפורסם לראשונה ב"אותיות"), וכך נולדו אחדים מחבריו.
אני עצמי נולדתי בנר ראשון של חנוכה תשי"ח, וגדלתי במושב ניר גלים. הורי, שרה ודוד לַייטנֶר, הם מחבורת המייסדים. אבא שלי ידוע בשמו ההונגרי דוּגוֹ. הוא היה בן 14 כשנכנסו הגרמנים לארץ הולדתו, הונגריה. אמי, ילידת ירושלים שגדלה בבני ברק, הגיעה מטעם "בני עקיבא" עם כיתתה לעזור בהקמת ישוב הסְפָר ניר גלים בחולות אשדוד, פגשה את אבא ונשארה איתו. אחותי ואני חייבות, אם-כן, את חיינו ל"בני-עקיבא"…
למדתי בבית הספר האֵזורי בקבוצת יבנה, ואחר כך סִפרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב. אני גרה בתל-אביב-יפו כבר יותר משלושים שנה ואוהבת מאוד את העיר. יש לי שישה ילדים שהגיל שלהם כל הזמן משתנה, ולכן יותר פשוט אם אומר שיש לי שישה ילדים המתפרסים ממטר תשעים ושתים – עד מטר שישים (אבל גם זה עדיין משתנה…) הם שלושה בנים ושלוש בנות: נחמדים, מצחיקים, נבונים, מעצבנים… כמו בכל בית. חלק מהם נשואים, והנכדים שלי זיכו אותי בתואר "סבתא זהבה", או "סבתא מתל-אביב". אני אוהבת משחקי מילים ואוהבת צחוקים. אני גם אוהבת היפוכים. למשל, אשמח להזמין אתכם לכּוֹס קַשֶּבֶת וְאֹזֶן מִיץ… ולקראת שבת אשמח לשאול: "…איזו עוגה לאפות, עוגת שַפּוזים או עוגת תַיִש?"
אני ממש אוהבת ת'סיפורים שלך!!!!!!
קראתי את כל ספריך והם פשוט מ-ע-ו-ל-י-ם!!!!!!