נועם וסבתא מתבוננים באלבום התמונות ומשוחחים על החיים ברצינות ובכנות, תוך התייחסות לשאלות מהותיות, בשפה פשוטה וגם פיוטית. הספר מלווה באיורים מרהיבים .
סבתא רות חולקת עם נכדה את הידע שצברה מניסיון חייה, על אהבה, משפחה, שמחת החיים וגם על צער הפרידה; ומדברת ללא פחד על המוות שיגיע.
מה יקרה כשסבתא תמות?מה קורה אחרי שמתים? ומה יהיה איתי שואל נועם? רבים מעדיפים להתחמק ולא להתמודד באמת עם נושא המוות, אך סבתא רות לא מתחמקת ועוטפת את דבריה באהבה ובחוכמת החיים שלה.
בשיחתם הם משתפים זה את זו בהתנסויותיהם, ובמקום העמוק שבו כל אחד מהם פוגש את אלוהים.מן הימים הראשונים להופעתו נראה שהספר מושך עניין לא רק בילדים, אלא גם אצל סבים וסבתות ומבוגרים בכלל, ושאפשר לראותו כשיחה בין הזקן לבין הילד שבתוך כל אחד מאתנו.
"כל מה שהייתי,
הדברים היפים שראיתי
והרגשות שהפעימו את ליבי
יפרצו כמו ניצוצות-
בלתי נראים, אך אמתיים,
כמו כל ניצוצות החיים-
ויצטרפו אל המקור
בהרגשה של דרור".
(מתוך "אלבום התמונות של סבתא רות")
רות בר-זוהר
אם לארבעה סבתא ל- 6 וזהו ספרה הראשון. לפרנסתה עסקה בעיצוב בובות ועבדה עבור תיאטרון בובות בצרפת. לאחר נישואיה עברה המשפחה להתגורר בדרום צרפת שם הקימה בית ספר יהודי ודאגה להחיות את הקהילה היהודית באזור. אביה היה מרופאי השניים הראשונים של תל-אביב. כששבה לגור בישראל לאחר שני עשורים שיפצה את הבניין ברחוב בן עמי בתל-אביב והפכה אותו ליצירת אמנות ולמעין מוזיאון לתל-אביב שהייתה.
חנה עליזה עומר
נולדה בצ'כוסלובקיה הקומוניסטית להורים שורדי השואה. אחר עלייתה לארץ למדה בבצלאל, עבדה כגרפיקאית ומאיירת עבור הוצאות ספרים גדולות דאז- כמו מסדה ודביר,ומפעלים אוניברסיטאיים ועוד.
במקביל לאיור ספרים היא נכנסה לשדה חדש- איור חזיונות ציוריה הסימבוליים ומסמררים של ירושלים של מעלה בהזמנת ד"ר יצחק חיותמן.
מ-1985 אחר הסמכתה להוראת יוגה במכון וינגייט לימדה יוגה במקומות רבים לצד הוראת ציור (אוהל שרה, מעגן מיכאל, אורנים).
בוזמנית היא המשיכה ביצירה אומנותית אישית.
בזמן שהותה בירושלים יזמה פרויקט אקולוגי- גינה קהילתית בוסתניה.
מ-1983 היא חברה בכפר האמנים עין הוד, שם הציגה את יצירתה האומנותית.
לאחרונה באסון הכרמל ביתה היה בין הבתים שנשרפו.
תערוכתה האחרונה הייתה תערוכת יחיד של שלושה חודשים במוזיאון גטו טרזין בצ'כיה.
