"את מי את אוהבת יותר, את אבא או את אמא?" – כך נהגו להקניט אותי קרוביי כשהייתי קטנה. ואני, שכבר עמדתי על דעתי על אף גילי הצעיר, עניתי בלב שלם: "את שניהם אני אוהבת באותה מידה". ובאמת, כדי להראות להם את אהבתנו והוקרתנו, נהגנו אחיי ואני (ועדיין אנו נוהגים) לערוך לכל אחד מהם חגיגת יום הולדת משפחתית חמה (ולפעמים גם ימי נישואין): היינו מפנקים אותם ב"ארוחת בוקר ישראלית" ולקינוח אפינו עוגת שוקולד טעימה.
הוקרת התודה להורינו על שגידלו וחינכו אותנו בעמל רב צריכה להתקיים מדי יום ביומו, כחלק מקיום מצוות "כיבוד הורים". אך לעתים השגרה שוחקת, ודווקא קביעת מועד מיוחד לציון דבר יומיומי מזכירה ומדגישה לנו את חשיבותו. כך הוא "יום המשפחה" שצוין השבוע (ל' בשבט). "יום המשפחה" מאחד בין שני מועדים אחרים שצוינו בנפרד: "יום האם" ו"יום האב".
בתחילה נחגג "יום האם" בנפרד. משערים כי מקורו הוא ביוון העתיקה, בפסטיבל שנחוג מדי שנה בחודש מֶרְץ (מארס) לכבוד האלה ריאה, אמו של זאוס אבי האלים. בהמשך התגלגל המנהג לנצרות: המאמינים חגגו בתאריך מסוים את "יום אם הכנסייה". במאה ה-17 החלו בבריטניה לחגוג את "יום ראשון של האמהות", כשהמטרה היא לעודד את בנות המעמד הנמוך (משרתות, למשל) לחזור לביתן ליום אחד בשנה ולחגוג עם משפחתן. ביום זה נהגו לאפות עוגה שזכתה לכינוי "עוגת האֵם". ברבות השנים התפשט המנהג למדינות נוספות ברחבי אירופה ואף הגיע לארצות הברית בשנות ה-70 של המאה ה-19.
"יום האם" כתאריך המציין את פועלן של נשים ושל אמהות נחגג לראשונה בשנת 1907 בארצות הברית. היוזמת הייתה אנה מארי ג'ארביס מפילדלפיה. היא ביקשה להקדיש את היום לאמהות בעקבות מות אמה, שהייתה פעילה חברתית. בתחילה היא ציינה את "יום האם" עבור קהילתה הקרובה, בהמשך זכתה יזמתה לחתימתו של הנשיא, והחל בחודש מאי 1914 הפך "יום האם" ליום רשמי הנחגג בארה"ב מדי שנה, וסמלו הוא פרח הציפורן.
בישראל, כאמור, מצוין "יום האם" בל' בשבט, תאריך פטירתה של הנרייטה סולד, מחנכת, עובדת סוציאלית, סופרת ופעילה ציונית. היא הייתה ממייסדות ארגון הנשים הציוניות "הדסה" ועמדה בראש ארגון "עליית הנוער" להעלאת ילדים יהודים ארצה (בין היתר בתקופת השלטון הנאצי), תוך דאגה להעניק להם מקום מגורים, פרנסה ולימודים. הנרייטה סולד עלתה לישראל מארצות הברית. אף על פי שלא נולדו לה ילדים משלה, היא שימשה דמות אֵם לרבים מילדי "עליית הנוער".
במהלך השנים אוחד "יום האם" עם "יום האב" והפך ל"יום המשפחה", בין היתר כדי להדגיש את השוויון בין המינים: כיום, בשונה מבעבר, במשפחות רבות מתחלק מאמץ גידול הילדים בין האם והאב בצורה שווה. עיקר משמעותו של היום היא הדגשת הקשר בין כל בני המשפחה.
