כתב והוסיף הערות מהמקורות: אילן פתחיה
אייר: ינון פתחיה
היי. אני שמיל, ואני צפרדע.
רציתי לספר לכם סיפור שעובר כבר דורות במשפחה שלי ,עוד לפני ההגירה המפורסמת של 48.
לפני קרוב ל3000 שנה. הסבא של הסבא של הסבא של ה..תמשיכו לבד, מצד אמא שלי היה גר במצרים, על נהר הנילוס , או היאור איך שכינו אותו המקומיים.
באותה התקופה במצרים היה מלך רשע ,פרעה שמו, אדם נורא ואיום- הוא העביד עם שלם בפרך בבניית ערים ופירמידות, התייחס אליהם באכזריות ואלימות וכל זה ,ככה מספרים, היה בגלל שפחד מהם! עד-כדי-כך פחד שציווה לזרוק את כל התינוקות הזכרים אל היאור ברגע שנולדו. (פרשת שמות, פרק א, פסוק ח' עד סוף הפרק.) הייתם מאמינים?!
בנוסף לכל זה ,בוקר בוקר היה מטיל מימיו בנחל של אבותיי (מדרש תנחומא, פרשת וארא ,סימן י"ד "לפי שהיה אותו רשע, משתבח ואומר שהוא אלוה ואינו יוצא לנקביו וכו'" וכן ברש"י פרק ז' פס' ט"ו). קהילת צפרדעי הנילוס חשבה שפרעה הוא מלך העולם, כל מה שציווה כך היה!
עד שיום אחד הגיע אדם מיוחד במינו מלווה באחיו שהחליטו לעמוד כנגד פרעה. אבל הם לא באו מיוזמתם, כך אמרו, הם היו בשליחות של מלך העולם כולו.
כאן התחילו הצפרדעים להתבלבל. לא הכרנו מלך חוץ מפרעה ולמען האמת היה קצת קשה להאמין לאיזה משה- שלא הבנו מאיפה הגיע ולאהרון האח שלו. במיוחד שאפילו האחים שלהם, שאותם באו להציל, פחדו להצטרף למשימה (רש"י :שמות, פרק ה' ,פס' א' "אבל הזקנים נשמטו..") ואפילו כעסו עליהם (שמות, פרק ה' פס' כ'-כ"א).
משה ואהרון ,שעשה בשביל משה את רוב הדיבורים ,הלכו לפרעה ודרשו שישחרר את אחיהם בכדי שיעבדו את המלך הגדול וברור לכם שאני לא מדבר על פרעה. הם עשו מולו כל מיני קסמים קטנים שגם הקוסמים שלו הצליחו לחקות. (פרשת וארא פרק ז' פס' א'-י"ב)
אבל קסמים כל אחד יכול לעשות ,אז אחרי ההקדמה הארוכה אספר לכם על הניסים ששינו את תפיסת העולם של שושלת צפרדעים ארוכה ומכובדת.
זה התחיל עם מי הנילוס שנהפכו לדם. וזה לא קרה יום אחד, ולא יומיים… זה נמשך שבוע שלם! (מדרש תנחומא פרשת וארא סימן יג -…ר"י ורבי נחמיה אחד מהם אומר כ"ד יום היה מתרה בהם עד שלא תבא המכה וז' ימים המכה משמשת בהן שנאמר וימלא שבעת ימים אחרי הכות ה' את היאור)
בדיוק באותם ימים, ממש במקרה, בגלל זג האויר הנעים העדיפו כל הצפרדעים להשתזף על החוף מאשר לשחות. ובכל זאת מזל שזה היה רק שבוע, כי אי-אפשר בטן-גב יותר מידי. במיוחד לא כשאתה צפרדע, זה הופך לך את העור הירוק לירוק-כהה וזה ממש לא יפה.
כשרצינו לחזור אל המים התעוררנו מחלום החיים הטובים הזה אל מציאות זוועתית. כל הדגים שלא יכלו לצאת מהמים נחנקו בדם, כיוון שלא היה בו חמצן. והנילוס כבר לא נראה כל כך מזמין ונחמד כמקודם! אחר כמה ימים קשים הדגים המתים נסחפו עם הזרם והגיעו חבורה חדשה ונחמדה דווקא, שאפילו עזרה לשקם כמה מהניצולים המעטים.
ועכשיו מתחיל הקטע שבאמת שינה את חיינו , בוקר אחד קמה צפרדע חשובה, היא הייתה אחראית לחוק וסדר בחלק שלנו על הנילוס. ומתחילה לקרוא בצפרדעית עתיקה "צפרדעי הנילוס די בכל אתר ואתר, ארץ מצרים, פיתום ורעמסס קוראות לכם, בואו בהמוניכם" (ילקוט שמעוני ,פרשת וארא ,רמז קפ"ג – ותעל הצפרדע ר' עקיבא אומר צפרדע אחת היתה השריצה ומלאה כל ארץ מצרים, א"ל רבי אלעזר בן עזריה עקיבא מה לך אצל אגדה כלך מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות צפרדע אחת היתה שרקה להם והם באו.) כמובן מה שבני האדם שמעו היה 'קרקור' ,כמו שהם קוראים לזה, מחריש אזניים! (מדרש תנחומא, פרשת בא, סימן ד – אלו צפרדעים, ר' יוסי בר חנינא אמר: קרקורן היה קשה להם מהשחתם מדרש תנחומא פרשת בא סימן ד – במצרים צפרדעים שהיה קולן קשה) תוך זמן קצר מאוד , הגיעו כולן! ואוו, לא תאמינו כמה צפרדעים ישנם! הם יצאו מכל חור אפשרי, מילולית! כל חור, הם יצאו אפילו מצנרת הביבים וההשקיה של מצרים ,ואם הפתח היה חסום באבן! האבן היתה נשברת מפנינו (ילקוט שמעוני, פרשת וארא, רמז קפ"ג – בתי השיש ובתי הפספסים שלהם מה היו עושים הצפרדעים היו בוקעות ועולות לתוכן שנא' ותעל הצפרדע והן אומרים "אנו שלוחין של מי שאמר והיה העולם!" והיה השיש והפספסים מתבקע מלפניהם) לא יודע מאיפה הגיע להם הכח הזה, כנראה זה כח הקסם של המלך הגדול ושליחיו.
כשבאים אליכן אורחים מחוץ לעיר לכמה ימים, אתם לא נשארים בבית כל הזמן נכון? אז גם אנחנו יצאנו מהבית לטייל בערי מצרים , בשדות ,בבתים , במיטות ,על האנשים. היה ממש כיף! החויה הזאת נמשכה כמה ימים, הכרנו המון צפרדעים מכל מיני מנים בזמן הזה.
אחד מיוחד שתפס את עיני כולם היה קרייג , חייו היו ממש קשים ,ממש קשים…
לקרייג היה סיפור אישי מדהים. הצפרדע הזה היה כלוא במשך כל חייו ,למעט ימיו כראשן, בכובע-כלוב ולפעמים העבירו אותו לשרוול של אחד הקוסמים ,או חרטומים בשפת האדם, אבל אנחנו מעדיפים לקרוא להם ה'שפוטים' של פרעה. אמנם הוא היה גולת הכותרת במופעי הראווה בארמון המלוכה, אבל רגעי התהילה הקצרים הללו לא שווים ולו במעט את חיי הסבל. ברגע ששיחררו אותו בפעם האחרונה ניצל את הכמות הבלתי נגמרת של צפרדעים שסביבו, קפץ אל הקהל והתמזג עם כולנו וכך ברח מציפורניהם האכזריות של החרטומים. "ברגע שיצאתי ,החלטתי להפיץ את הסיפור שלי, בשביל להרבות אמונה בלב ילדינו וזקנינו שהתייאשו לאחר מכת הדם, האמונה שיום אחד יהיה טוב זה מה שהחזיק אותי! וגם כמובן להזהיר מבני האדם".
לאחר שלושה ימים שכבר פקדנו כמעט כל מקום אפשרי , כמה מזקנינו הרגישו שהם מתחילים להתרגל ונמאס להם לקפץ ו'לקרקר' לחינם והחלו חושבים על המאורעות האחרונים . מה גרם לכל זה, ישבו וחשבו על כל מלך שהכירו אי פעם במצרים ואפילו על אגדות ששמעו מצפרדעים שהגיעו ממרחק , על בני אדם שעובדים לשמש , לירח, לפסלים ועוד. "אבל איך הפסלים הגיעו עד לכאן?" שאלו עצמם. "והשמש יורדת בלילה ! ומתחלפת עם הירח ואין מלך שמוכן לשתף בכס מלכותו." והפרעונים (מלכי מצרים) כל אחד מהם מת ומגיע חדש, אז מי המלך האמיתי?
עד שאחד הרואשנים שציטט לשיחתם קטע את דבריהם ואמר בקולו המתוק "חשבתי שהאיש שמגמגם עשה את זה" ובמילותיו עזר לזקני המחוז להרים את מבטם ממה שהכירו עד כה וללמוד דברים חדשים. הם נזכרו בדברי משה ואהרון על האלוהים, אלוהי העברים שיוציא אותם ממצרים וברא את כל העולם הזה!
דבריהם של הזקנים עברו במהירות בין כל צפרדעי מצרים , שהבינו את פשר המקרים האחרונים. "זה נס!" הם צעקו יחד , וכשהבינו זאת הרגישו בלתי מנוצחים, שהאלוהים איתם. והגיבורים הגדולים שביניהם החליטו שיקפצו לתנורים –בוערים! כי האמינו שהאלוהים ישמור עליהם ובאמת כך היה והם יצאו חיים! (מדרש תנחומא, פרשת וארא, סימן יד – צפרדעים למה הביא עליהם מפני שהיו משתעבדין בישראל ואומרים להן הביאו לנו שקצים ורמשים לפיכך ותעל הצפרדע בשעה שהיו מוזגין את הכוס מתמלא מן הצפרדעים שנאמר ועלו ובאו בביתך וגו' ובמשארותיך אימתי משארת מצויה אצל תנור? בשעה שהתנור חם. כל כך למה? לעשות רצון בוראם )
תמונה: sxc.hu