הוא אפרפר, מתוחכם ומסתורי עד מאד, ולמרות מאות שנים של מחקר עוד רב הנסתר על הגלוי – המוח האנושי
קרדיט: צוריאל הורוביץ
הרגליים של הצ'יטה מסוגלות לרוץ במהירות כפולה מזו של אלוף העולם בריצה. חיפושית הקרנף נחשבת החיה החזקה ביותר בטבע – היא מסוגלת לשאת משקל הגדול פי 850 ממשקל גופה, כשהאדם החזקה עולם מסוגל לסחוב פחות מאחוז מהמשקל הזה ביחס לגופו. קצפית הרוק היא החרק הקופץ הכי גבוה בטבע, פי 73 מהאדם. כריש העמלץ הלבן שוחה במהירות הגבוהה פי ארבע ממייקל פלפס, אלוף העולם בשחייה.
אז אם בעלי החיים מהירים מאיתנו, חזקים מאיתנו, שוחים מהר מאיתנו וקופצים גבוה מאיתנו – מה עושה אותנו, בני האדם, למיוחדים כל כך? איך זה שבני האדם מנווטים את העולם ולא בעלי החיים? התשובה טמונה באיבר קטן למדי (משקלו כשתי חבילות קורנפלקס), רופס וצמיגי (בכל זאת, הוא עשוי מ-70% מים), אפרפר ומסתורי – המוח. חוקרים עדיין אינם תמימי דעים בשאלה מה הופך את המוח האנושי למדהים ומתוחכם כל כך – כנראה שלא מדובר בגודל כי מוחם של הפילים גדול יותר, וגם לא ביחס בין גודל המוח למשקל הגוף כי אצל תולעים היחס הזה נמוך יותר. בכל מקרה, הנתון המוסכם על כולם הוא שהמוח האנושי הוא האיבר המדהים ביותר שנבראנו איתו, ולמרות מאות שנים של מחקר מדעי עדיין רב הנסתר על הגלוי בכל מה שקשור אליו.
העיוור שהחל לראות
המוח האנושי מחולק לשלושה מבנים עיקריים, שלכל אחד תפקידים מוגדרים ושונים. המוח הגדול, גזע המוח, והמוח הקטן. המוח הגדול מחולק גם הוא לארבע אונות – האונה המצחית, שאחראית על הוצאה לפועל של תנועת השרירים ועל קבלת החלטות מורכבות; האונה העורפית, הקולטת מידע חזותי מהעין ומפרשת אותו; האונה הרקתית, שמעבדת מידע שמיעתי המגיע מהאוזן; והאונה הקודקודית, שאחראית על חוש המישוש ובו משתלב המידע מהחושים השונים. גזע המוח שולט על מאפייני חיים בסיסיים עמו נשימה ועירנות, והמוח הקטן אחראי בעיקר על דיוק בתנועות השרירים.
אבל למרות האמונה המדעית הרווחת על חלוקת התפקידים המוגדרת בין חלקי המוח השונים, מחקרים מהשנים האחרונות מגלים שכשחלק מוחי אחד נפגע, חלק אחר יכול להיחלץ לעזרתו.
פול באץ'-אי-ריטה, מדען ורופא, המציא מכשיר בשם "ראייה במישוש" שהפעיל מניפולציה (תחבולה) על מוחם של עיוורים כך שיוכלו, במובן מסוים, לראות. המכשיר, מעין כיסא של רופא שיניים עם שדרוגים של חוטים וחיבורים אלקטרוניים שונים, שקל כפליים ממשקלו של אדם בוגר והיה עשוי מפסולת מתכתית ושאריות שונות. בניסוי שערך הושיב פול את הנסיין העיוור על הכיסא, והצמיד לגבו 400 חיישנים אלקטרוניים שחוברו למצלמה גדולה. כל אחד מ-400 החיישנים דימה נקודה בתמונה שנקלטה בעדשת המצלמה, כך שאם קלטה העדשה שולחן, היו חלק מהחיישנים המרכיבים צורה זהה רוטטים בגבו של הנסיין. אחרי כמה ניסיונות הסתגלות, החלו הנסיינים העיוורים לראות מה קורה מולם. הם נרתעו כשכדור נזרק לעבר המצלמה; זיהו פרצופים של אנשים שונים ואת התסרוקות שלהם; הצליחו להזיז בעצמם את המצלמה ולתאר את שהם רואים מולם בשפה עשירה. מדובר בעיוורים מלידה שחוו חווית דומה לזו של ראייה בפעם הראשונה בחייהם. המחקר, שפורסם לפני קרוב ל-50 שנה, נחשב בשעתו לכמעט "מדע בדיוני" ולכן נשכח ברבות הימים. רק לאחרונה החלו מדענים לבחון מחדש את ניסויו של פול ולגלות את ממצאיו מחדש.
המוח לוקח אחריות
השאלה שהנחתה את פול, אדם שדובר חמש שפות והתגורר לפרקים במדינות רבות באירופה ובכל ארצות-הברית, נשמעת משונה – האם הכרחי שנראה דרך העיניים, נריח באף, נשמע באוזניים ונטעם בלשון? תשובתו המפתיעה הייתה – לא. המוח הוא גמיש, ועם קצת מאמץ ויצירתיות אפשר לגרום לו לראות דרך חוש המישוש (כמו בניסוי המתואר). התעניינותו בתחום התחילה בעקבות משבר אישי – אביו, פדרו, עבר שבץ מוחי שגרם לו לשיתוק במחצית גופו והותיר אותו אילם. הרופאים איתם התייעץ אמרו לו שחלקים שונים במוחו של אביו נהרסו, ולכן לא יוכל אביו לשוב ולדבר או להרגיש בחלקי גופו המשותקים. בעזרת אימונים עקשניים החל פול ואחיו, ג'ורג', לנסות ולהפריך את הנבואה הקודרת הזו. הם עודדו את אביהם לזחול על הרצפה, ולאחר מכן ללכת על ארבע. לאט לאט תנועתו של האב חזרה אליו. גם היכולת להקליד ולדבר נרכשו באימונים של חודשים ארוכים. בסופו של דבר, אחרי שנה של שיקום אינטנסיבי, חזר האב לאיתנו לחלוטין. רופאיו לא הצליחו להסביר איך אדם שהיה משותק בחצי גופו הצליח לחזור ולתפקד כרגיל, אך האב היה פעיל שבע שנים אחרי האירוע המוחי. אחרי מותו של האב חקרו מדענים שונים את מוחו, וגילו ממצא מפתיע – חלקים נרחבים מהמוח היו הרוסים, והאב פשוט הצליח ללמד את החלק הבריא של מוחו לקחת אחריות על תפקודים חדשים. שם למד פול על גמישותו של המוח, ומאז הוא מנסה לקדם את תחום המחקר הזה כמה שיותר.
במחקר מהשנים האחרונות ידוע על מקרים בהם אנשים חיו ללא חלקים מסויימים במח שלהם, מה שלא הפריע להם לנהל אורח חיים נורמאלי לחלוטין. דוגמא לכך הוא גבר מצרפת שרופאיו נדהמו לגלות כי כמחצית ממוחו היה מלא בנוזלים במקום בנוירונים או אשה מרוסיה שאיבדה חלק ממוחה בתאונת דרכים, ולא רק שהחלימה והמשיכה לתפקד אלא דווקא לאחר התאונה היא החלה לצייר ציורים מדהימים, וזאת מבלי שנגעה במכחול לפני כן.
איך אפשר להסביר את זה? ההערכה הרפואית היתה זהה למסקנה של המדענים – חלקים אחרים במוח למדו לפצות על החסר. המוח באמת מדהים, כבר אמרנו?
איך שומרים על מוח רענן?
חקר המוח נמצא בהתפתחות מתמדת. מדענים בוחנים היום אפשרות לפיתוח שיטה למחיקת זכרונות בעזרת שימוש בעקרון הגמישות המוחית. טכניקות למידה חדשות המבוססות על עיקרון המוח הגמיש, נכנסות לשימוש בבתי הספר, חמושות בממצאים העדכניים ביותר במטרה לעזור לתלמידים לקלוט יותר חומר בפחות זמן. מדענים תמימי-דעים היום בקשר לעובדה ששמירה על אורח חיים פעיל ותרגול פעילות גופנית מספר פעמים בשבוע תורמים לגמישותו של המוח, כי הם מחייבים את המתעמל להפעיל חלקים שונים במוחו בו-זמנית וכך שומרים על רעננותו. הפעילות המומלצת ביותר, אגב, לשמירת יכולות מוחיות בגיל מבוגר, היא ריקוד (ובעיקר למידת צעדי מחול חדשים).
למרות כל מה שהמדע גילה בשנים האחרונות, בכל הקשור לחקר המוח עדיין רב הנסתר על הגלוי. מהו המנגנון המוחי המאפשר לילדים קטנים ללמוד לדבר? איך בדיוק משפיעים הגנים שלנו על תפקוד המוח? האם הרפואה המודרנית, שהצליחה להשתיל איברים רבים אצל אנשים פצועים, תצליח יום אחד גם להשתיל מוח? איך בדיוק משפיעה היכולת לחשוב ולהבין על תפקודו של גוף האדם? שאלות אלו ורבות אחרות עדיין מחכות למענה. אם מחקר מדעי מסקרן אתכם, לכו וחקרו את המוח. יש עוד הרבה מה לגלות, לא יהיה לכם רגע דל.
המוח – כל מה שלא ידעתם
- אם תהיתם איך המוח באמת נראה, הוא בעל גוון אפרפר, רך ולחלוחי, עם מרקם המזכיר ג'לי. זה הגיוני לאור העובדה שהמח מכיל כ-75% מים!
- המח מחולק לשני חלקים, ומה שמעניין הוא שהוא קצת הפוך – הצד הימני של המח אחראי על התנועה בצידו השמאלי של הגוף, והצד השמאלי של המוח אחראי על הצד הימני
- המוח חייב חמצן כדי לתפקד! פרק זמן של 5 עד 10 דקות ללא זרימה של חמצן למוח עלול לגרום לנזק מוחי קבוע.
- קבלו עובדה מחשמלת: בזמן שאנחנו ערים, המוח שלנו מייצר חשמל ברמות של 10 עד 25 וואט (אם הצמדתם נורה לראש ולא הבנת למה היא נדלקה אז…)
- המוח הוא עדין מאד ושברירי, ולכן יש לו כמה הגנות חשובות: הגולגולת, קרומי המוח ושכבה של נוזל סמיך שמפריד בין המוח לבין הגולגולת. אם שמעתם את הביטוי 'זעזוע מוח' הכוונה היא לפגיעה שמתרחשת כאשר המוח נחבט בדופנות הגולגולת. לא נעים…
- תפקידו של המוח הוא לעבד נתונים ולנתב אותם. המידע במוח עובר באמצעות תקשורת בין תאי עצבים בשם נוירונים. הנוירונים אחראים על העברה, על עיבוד ועל שליחה של מידע. הם המפתח לזיכרונות, למחשבות, ולרגשות שלנו. מוח של אדם בוגר מכיל בממוצע כ־100 מיליארד נוירונים!
- הגאונות של אלברט אינשטיין היתה כה גדולה עד כי לאחר מותו שמרו את מוחו למטרות מחקר. עוד לא ברור אם איינשטיין נולד עם מוח מיוחד שבזכותו הפך לפיזיקאי יוצא דופן, או שהעיסוק בפיזיקה גרם לחלקים ממוחו לגדול. השערת החוקרים היא כי למבנה המולד היתה השפעה, אך גם לסביבתו – לחינוך שקיבל ובמיוחד לחינוך המוזיקלי.
- אחת הפעולות שעוזרות למח להתפתח באופן מיוחד נקרא מנטליזיציה, הכוונה – לחשוב על איך שאנשים אחרים חושבים ומרגישים: תשומת לב לשפת גוף, זיהוי רגשות אצל אחרים, הבנה שיש נקודות מבט שונות וכו'. לאנשים הלוקים באוטיזם, למשל, יש פגיעה ביכולת הזאת.
- בכלי הדם שמובילים דם אל המוח קיים מחסום שמונע מחומרים מסויימים לעבור דרכם אל המח. ישנם חומרים שמסוגלים לחדור אל המוח, כמו אלכוהול למשל, ומשפיעים על תיפקודו (ולכן, כששותים אלכוהול משתכרים – כי הוא עובר את המחסום). מסיבה זו, שתיית אלכוהול מרובה מסוכנת משמעותית בגילאים צעירים (עד גיל 25) כי רק בגיל זה המוח מגיע למלוא התפתחותו, ואלכוהול מרובה יכול להזיק להתפתחות.
- קצת אופטימיות, לסיכום – המוח שלנו לעולם לא מאבד את היכולת שלו ללמוד ולהשתנות. בכל פעם שאנחנו לומדים משהו חדש, המבנה של המוח משתנה. כל פעולה שדורשת חשיבה, תיכנון או שינון בעצם עוזרת למוח לשמור על עצמו! קשישים שמקפידים על פעילויות שדורשות חשיבה – שחמט, סודוקו ותשבצים, למשל – מאיטים את התנוונות המוח.