לאה קפלן
"כשאני רואה שקיות 'ביסלי' ריקות או פחיות זרוקות בטבע, אין מצב שאעבור לידן ואתעלם", אומרת רז וענונו, תלמידת כיתה ו' מהעיירה חצור. איך לומדים לאהוב את ארץ ישראל מכל הלב? תלמידות כיתה ד' וכיתה ו' מבית הספר הממלכתי-דתי אמי"ת 'חוני המעגל' השתתפו במיזם מיוחד של המועצה המקומית חצור הגלילית, הקרן הקיימת לישראל, רשות הנחלים והניקוז ומשרד החינוך במחוז צפון – והוכיחו את האהבה שלהן.
זה נחל זה?
הבנות הגיעו לאפיק נחל מוזנח ומלוכלך,שאי אפשר לטייל בו. מדריכי הקרן הקיימת לישראל סיפרו להן ששמו הערבי של הנחל הוא פָרַעֵם, ובעברית שמו "פאר עָם". מנקודת המוצא המובילה לתחילת הנחל, הנמצאת בציון הקבר של חוני המעגל שעל שמו קרוי בית הספר, נמצאה המון פסולת בניין. מאחוריה זרם הנחל, ולאורכו צמחיה עשירה וסביבה עם הרבה בעלי חיים.
התלמידות הבחינו מיד בפוטנציאל שנגלה לנגד עיניהן. אמנם הן לא היו מסוגלות לפנות בכוחות עצמן את פסולת הבניין הכבדה – לשם כך צריך טרקטורים ומשאיות שישנעו את הסלעים הגדולים – אך הן ניקו את הנחל עצמו וסידרו לאורכו פינות ישיבה בצל עצי פרי, ויצרו בו פינות חמד של ממש.
שקדים ושפנפנים
התלמידות חיכו בקוצר רוח למפגשים עם המדריכים. הן למדו בעניין רב בתוך הנחל עצמו, וזה היה שיעור מרתק ושונה מן השיעורים הרגילים בכיתה. הצמחייה העשירה שצומחת לאורך הנחל כוללת רימונים, תאנים, שקדים ועוזרר, לצד עשרות זני פרחים יפהפיים כמו חלמוניות, כלניות, נרקיסים ועוד. בסביבת הנחל חיים שפני סלע, צבאים, תנים ופרות, וזו הייתה הזדמנות להכיר את החיות הללו קצת יותר לעומק.
חמישה חודשים נמשך המיזם המיוחד, שכלל שבעה מפגשים בני ארבע שעות. בסופו התקיים יום שיא, שבמהלכו הוזמנו בתי הספר וגני הילדים שבעיירה חצור לסיור ברחבי הנחל, בהדרכת תלמידות בית הספר אמי"ת.
בהזדמנות זו החתימו התלמידות את התושבים המקומיים על עצומה הקוראת לרשות המקומית לפַנות את פסולת הבניין הנמצאת בפתחו של הנחל.
כשאנו מלכלכים, החיות מתות
רז וענונו מכיתה ו' ואור עמר מכיתה ד' מספרות שלמדו עד כמה חשובים המחזור והשמירה על הטבע והסביבה. "הבנתי שפסולת המזהמת את הנחל פוגעת גם בחיות שבסביבה," מספרת רז. "הן אינן מסוגלות לנשום ולאכול. חברותיי ואני ניסינו לחולל שינוי, ובזכותו אפשר לטייל היום בנחל ולהפיק את המרב מן הטבע."
אור הודתה שהיא גרה בראש-פינה, ושכלל לא ידעה שקיים בחצור נחל. "הוא קיים, אבל לא שמעו עליו ולא טיילו בו. היום כולם יכולים לטייל בו וליהנות מיופיו."
קצת קשה
הקושי הראשון שהבנות התמודדו איתו היה לראות את כל הזוהמה והלכלוך המעציבים. "לי, אישית, היה קשה לראות את ההזנחה שבנחל," מספרת רז. "העיירה חצור נמצאת בצפון הארץ, שהוא אזור ירוק ויפהפה. כואב לראות הרס כזה. ניסינו להוביל שינוי קטן, ואני מקווה שנסחוף אחרינו את כל התושבים. הלוואי שנצליח לעורר מעורבות חברתית ונמנע לכלוך והזנחה של מקומות ואתרים נוספים ברחבי הארץ, בעתיד."
אך היא מוסיפה כי הפרויקט גם גרם לכך, שמעתה "כשאני רואה לכלוך בטבע, אין מצב שאעבור לידו ואתעלם. אני מיד מרימה וזורקת לפח. אם אראה חברה זורקת עטיפה של 'ביסלי' או שוקולד, אעיר לה. כמו שבבית הפרטי שלך אתה מקפיד לזרוק פסולת אך ורק לפח, על אחת כמה וכמה שעליך לנהוג כך גם בארצך!"
אור מסכימה. "גם אני, כמו רז, לא מסוגלת להתעלם מלכלוך בטבע. אני יודעת עד כמה פוגע הלכלוך בטבע עצמו ובבעלי החיים. ככל שמספר המבקרים בנחל ילך ויגדל, כך הסיפוק שלנו יהיה גדול יותר."
ומסר קטן לקוראי 'אותיות':
רז: "הקפידו לשמור על הסביבה, כדי שנחיה בארץ יפה ונקייה יותר."
אור: "חשוב לטייל בטבע וחשוב לא פחות לשמור עליו. הקב"ה ברא את העולם כדי שנהנה מיופיו, ועלינו בלבד מוטלת האחריות לשמור עליו."
*
אורכו של נחל פאר הוא קילומטר אחד. המסלול אינו מעגלי, ואחרי שהולכים לאורכו צריך לחזור בותאה הדרך לנקודת ההתחלה.
המסלול לא קשה ומתאים גם למשפחות עם ילדים קטנים.
איך מגיעים? נכנסים לעיר חצור וממשיכים לנסוע באותו הכביש עד סופו. כשתגיעו לציון קברו של התנא חוני המעגל – החנו את הרכב. משמאל, מדרום לציון, יש שביל כורכר המוביל לנחל. תהנו!