רות ביתן-כהן
"וכשהיה השר מונטיפיורי בן 80
אז באו לביתו המלאכים הלבנים
עמדו על מיטתו וכך אמרו אליו:
'הקדוש ברוך הוא רוצה אותך אליו'
וכך ענה השר מונטיפיורי בדיוק:
'סלחו לי רבותי, אך באמת אני עסוק,
כי יש הרבה צרות לאחינו בעולם
הנה פוגרום ברוסיה, איך לא אבוא אצלם?
כי מי אם לא אני יעזור פה לכולם?'
והוא עלה למרכבה ו'דיו' לסוסים אמר
ופה מתן בסתר ושמה נדבה
פה צביטה בלחי או ליטוף של אהבה
ולכל היהודים שמחה וגאווה
וכל הכבוד לשר, וכל הכבוד לשר! "
במילים אלה היטיב לתאר חיים חפר (ללחנו הקליט של דובי זלצר) את דמותו הייחודית של משה מונטיפיורי, שהשבוע חל יום הולדתו. מונטיפיורי היה מדינאי, נדבן ושתדלן יהודי שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות השונות. הוא נולד בליוורנו, בט' במרחשוון תקמ"ה (24.10.1784), למשפחה ספרדית שהיגרה לאנגליה. מונטיפיורי החל לעבוד בבית מסחר בלונדון ובהמשך עבר לעסקי הבורסה. בשנת 1846, העניקה לו המלכה ויקטוריה את תואר האצולה סֵיר (Sir), ובעקבות כך הוא כונה בעברית 'השׂר מונטיפיורי'.
יחד עם משפחות רוטשילד וגולדשמיד, פעל מונטיפיורי להשיג מהפרלמנט הבריטי שוויון זכויות ליהודי אנגליה. ב-1840 נודע לו על 'עלילת דמשק' (שבסוריה), שבה האשימו הנוצרים את היהודים בשימוש בדם נוצרי לאפיית מצות בפסח. מונטיפיורי פעל מיד כנגד העלילה, ואף קיבל מהסולטן התורכי התחייבות בכתב להגנה על היהודים. ב-1846 נפגש מונטיפיורי עם הצאר הרוסי, על מנת לבטל את פקודת גירוש היהודים מרוסיה, אך לא הצליח במשימתו. ב-1863 פעל להשגת כתב הגנה ושוויון ליהודי מרוקו, וב-1867 פעל עבור מטרה דומה ליהודי רומניה.
שבע פעמים נסע השר לארץ ישראל – הראשונה בשנת 1827 והאחרונה ב-1875, בהיותו בן 91 (!) מונטיפיורי הוציא סכומים גדולים מכספו לצורכי הציבור, עזר לבנות בתי כנסת ובנה את המבנה המפורסם על קבר רחל. הוא פעל רבות לשיפור המצב בירושלים: הקים בה מִרפאה ובית מרקחת, ואף שלח רופא לעיר, סייע בהקמת בית דפוס, וייסד בה בית מלאכה לנערות. בשנת 1860 הקים את 'משכנות שאננים' – בית מחסה לעניים שנבנה בשכונה הראשונה מחוץ לחומות, שכונת 'ימין משה'. בנוסף, הקים את טחנת הרוח בכניסה לשכונה, על מנת להוזיל את מחירי הקמח לעניים. הוא גם הגביה את הכותל המערבי, כדי שערבים לא יוכלו לזרוק אבנים מהר הבית על המתפללים ליד הכותל.
השר משה מונטיפיורי האריך ימים ונפטר בגיל 101 בראמסגייט, אנגליה בט"ז באב תרמ"ה (28.7.1885). את כל פעולות החסד שלו הנחה עיקרון הערבות ההדדית: "כל ישראל ערֵבים זה לזה".