לריב כמו שצריך


אורן זונדר

שאלה: מה הייתה הבעיה במחלוקת קורח? כיצד ניתן לא להסכים אבל עדיין להישאר ביחד?

תשובה: תורתנו הקדושה מלאה במחלוקות – בעיקר בדברי הלכה. שימו לב שכבר במשנה הראשונה במסכת ברכות מוזכרת מחלוקת, והדבר ממשיך לכל אורך ששת סדרי המשנה. מצד שני קורח, שחלק על משה נענש יחד עם כל עדתו. אז מחלוקת היא דבר טוב או דבר רע?

חז"ל אמרו: כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים, כמו מחלוקת הלל ושמאי, ואילו כל מחלוקת שאיננה לשם שמים, כמו מחלוקת קורח, אין סופה להתקיים. חז"ל מסבירים שקורח לא חלק על משה, כי באמת היה איכפת לו מהלכות ומצוות, אלא בגלל קנאה ותחרות. לעומת זאת במחלוקתם של הלל ושמאי, שחלקו כמעט על כל נושא הלכתי, המחלוקת הייתה לשם שמים, ולכן עד היום אנחנו לומדים את שתי השיטות ההלכתיות גם אם אנחנו פוסקים ברוב המקרים כבית הלל.

מסופר על הלל הזקן שהיה אדם כל כך עניו וכל כך מחפש שלום, כך ששום דבר לא גרם לו לריב ולהתווכח. פעם אחת, ניסה אדם להרוויח 400 זוז, אם יצליח להרגיז את הלל הזקן. מה עשה? ביום שישי בצהרים, התקרב לביתו של הלל וצעק בזלזול: מי כאן הלל?, והלל הזקן שהיה בדיוק באמצע חפיפת הראש לקראת שבת יצא החוצה ושאל – מה את המבקש לדעת, בני? ואז שאל האיש שאלה מרגיזה בכוונה: מדוע האנשים שבאים מבבל הם בעלי ראש אליפסה ולא ראש עגול? הלל חשב וענה בסבלנות ' זה מפני שהמיילדות בבבל אינן זריזות וראשיהם של התינוקות קצת נמעכים'. חזר הלל לביתו להשלים את ההכנות לשבת ולאחר שעה קלה שמע שוב צעקות בחוץ 'מי כאן הלל' – ושב ראה את האיש ובפיו שאלה מרגיזה אחרת: למה לאנשים שחיים בתדמור יש עיניים מלוכסנות? שוב חשב הלל על תשובה מלומדת עבור האיש, והא לא הצליח להרגיז את הלל. אמר לו האיש – הלוואי שלא ירבו אנשים כמוך הלל, הפסדתי בגללך 400 זוז! ענה לו הלל: כדאי שתפסיד אפילו 800 זוז והעיקר שלא ירבו מחלוקות בישראל