מָה שׁוֹמְטִים?


Mezer_11-16_00-42-31

בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר סִפַּרְנוּ לָכֶם עַל חוֹבֶרֶת הַחֶשְׁבּוֹן לִשְׁנַת שְׁמִטָּה שֶׁל אֶלְעָד וְעַל הָרַעְיוֹן לְחַפֵּשׂ אֶת אֲתַר הָאִינְטֶרְנֶט שֶׁל "שְׁמִטָּה יִשְׂרְאֵלִית".

"אֵיזוֹ מִלָּה מַצְחִיקָה זוֹ שְׁמִטָּה," קֵרֵב אֶלְעָד כִּסֵּא נוֹסָף אֶל הַמַּחְשֵׁב.

"שְׁמִטָּה זֶה מִלְּשׁוֹן לִשְׁמֹט," הִסְבִּיר אַבָּא בִּזְמַן שֶׁדָּנִיֵּאל נִכְנַס אֶל הָאִינְטֶרְנֶט.

"אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ מָה זֶה לִשְׁמֹט?" שָׁאֲלָה יָעֵל אֶת אֶלְעָד.

"בָּרוּר שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ," הֵשִׁיב אֶלְעָד, "זֶה מַשֶּׁהוּ שֶׁקָּשׁוּר לְחַקְלָאוּת: כְּמוֹ לִקְצֹר אוֹ לִגְדֹּד," אֶלְעָד הָיָה מְרֻצֶּה מְאֹד מֵעַצְמוֹ וּמֵהַמִּלָּה הַמְיֻחֶדֶת שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ. מַזָּל שֶׁרַק עַכְשָׁו הָיוּ חַגֵּי תִּשְׁרֵי וְלִמְּדוּ בַּכִּתָּה עַל גְּדִיד תְּמָרִים.

"מַמָּש לֹא…" צָחֲקָה יָעֵל.

"לֹא צָרִיךְ לִצְחֹק כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ לֹא יוֹדֵעַ," הֵעִירָה אִמָּא, "אַתְּ יְכוֹלָה לְהַסְבִּיר לוֹ."

דָּנִיֵּאל הֶחְלִיט לְזָרֵז אֶת סִיּוּם הַוִּכּוּחַ בֵּין הָאַחִים וּבֵאֵר לְאֶלְעָד: "לִשְׁמֹט זֶה לַעֲזֹב."

"נָכוֹן," אִשְּׁרָה יָעֵל, "בִּשְׁנַת שְׁמִטָּה צָרִיךְ לַעֲזֹב אֶת הָאֲדָמָה, וְלֹא לַעֲבֹד בָּהּ."

"יָדַעְתִּי אֶת זֶה," אָמַר אֶלְעָד, "כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ שֶׁבִּשְׁנַת שְׁמִטָּה אָסוּר לִשְׁתֹּל צְמָחִים חֲדָשִׁים."

"נָכוֹן מְאֹד," הִסְכִּים אַבָּא, "אֲבָל לֹא כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ שֶׁאֶפְשָׁר לִשְׁמֹט עוֹד דְּבָרִים," וְהוּא בִּקֵּשׁ מִדָּנִיֵּאל לִלְחֹץ עַל הַתְּמוּנָה שֶׁנִּפְתְּחָה בְּעַמּוּד הַכְּנִיסָה לָאֲתָר "שְׁמִטָּה יִשְׂרְאֵלִית".

הַיְלָדִים קָרְאוּ אֶת הַהֶסְבֵּר שֶׁנִּגְלָה לָהֶם בָּאֲתָר. "טוֹב," אָמְרָה יָעֵל, "לֹא הֵבַנְתִּי מָה אַתֶּם בְּעֶצֶם רוֹצִים. זֹאת אוֹמֶרֶת, הֵבַנְתִּי שֶׁכָּתוּב פֹּה מָה שֶׁאֲמַרְתֶּם, שֶׁצָּרִיךְ לְקַשֵּׁר אֶת שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה לַחַיִּים שֶׁלָּנוּ כַּיּוֹם…"

"כֵּן, שֶׁכַּיּוֹם רֹב הָאֲנָשִׁים לֹא עוֹסְקִים מַמָּשׁ בְּחַקְלָאוּת וְלָכֵן דִּינֵי הַשְּׁמִטָּה שֶׁל גִּדּוּלֵי שָׂדֶה וְכָל זֶה לֹא מַמָּשׁ שַׁיָּךְ לַחַיִּים שֶׁלָּנוּ," הִשְׁלִים דָּנִיֵּאל.

"אֲבָל לֹא הֵבַנְתִּי מָה כֵּן מְקַשֵּׁר אֶת שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה אֵלֵינוּ כַּיּוֹם," אָמְרָה יָעֵל, "וּמָה קְשׁוּרוֹת כָּל הַלְּשוֹנִיּוֹת הָאֵלֶּה בָּאֲתָר: לִלְמֹד, לְהִתְנַדֵּב… זֶה מִין אֲתָר כָּזֶה שֶׁל מַעֲשִׂים טוֹבִים?"

"בּוֹאוּ נַעֲבֹר לַסָּלוֹן, נֵשֵׁב בְּנַחַת וּנְדַבֵּר עַל זֶה," אָמְרָה אִמָּא.

"טוֹב, אָז מָה הָעִנְיָן?" שָׁאֲלָה יָעֵל אַחֲרֵי שֶׁכֻּלָּם הִתְיַשְּׁבוּ בְּנוֹחוּת.

"הָעִנְיָן הוּא שֶׁאִמָּא וַאֲנִי חָשַׁבְנוּ שֶׁבְּעֶצֶם כֻּלָּנוּ יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּתֵּף בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה," אָמַר אַבָּא.

"אֲנַחְנוּ כְּבָר מִשְׁתַּתְּפִים," הֵרִים דָּנִיֵּאל אֶת יָדוֹ בִּמְחָאָה, "הַרְבֵּה מִשִּׁעוּרֵי הַקֹּדֶשׁ בְּבֵית הַסֵּפֶר הֵם בְּנוֹשֵׂא הַשְּׁמִטָּה, וְגַם הַרְבֵּה מֵהַדְּרָשׁוֹת שֶׁל הָרַב."

"גַּם אֶצְלֵנוּ," הוֹסִיפָה יָעֵל, "יֵשׁ לָנוּ חוֹבְרוֹת מְיֻחָדוֹת וְהַכֹּל." אֶלְעָד הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ בְּהַסְכָּמָה נִלְהֶבֶת.

"יָפֶה מְאֹד שֶׁבֵּית הַסֵּפֶר מְלַמֵּד אֶתְכֶם עַל הַשְּׁמִטָּה," אָמַר אַבָּא, "אֲבָל אֲנַחְנוּ רוֹצִים לַעֲשׂוֹת שְׁמִטָּה. לִשְׁמֹט בְּעַצְמֵנוּ."

"מָה נִשְׁמֹט?" שָׁאַל אֶלְעָד. וְדָנִיֵּאל, שֶׁדַּוְקָא נִסָּה לְהִתְרַכֵּז בָּאֲתָר שֶׁל "שְׁמִטָּה יִשְׂרְאֵלִית", אָמַר: "אֲנִי יוֹדֵעַ מָה נִשְׁמֹט. אַבָּא וְאִמָּא רוֹצִים שֶׁנִּשְׁמֹט… זְמָן." יָעֵל הִבִּיטָה בּוֹ מֻפְתַּעַת, עַל פָּנָיו שֶׁל אֶלְעָד הָיָה בָּרוּר שֶׁלֹּא הֵבִין לְמָה הַכַּוָּנָה, וְרַק אַבָּא וְאִמָּא חִיְּכוּ.

 

רוֹצִים לָדַעַת לְמָה הַכַּוָּנָה בְּ"לִשְׁמֹט זְמָן" וְכֵיצַד מִשְׁפַּחַת פַּעֲמוֹן מִתְכַּוֶּנֶת לַעֲשׂוֹת זֹאת? הִצְטָרְפוּ אֵלֵינוּ בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא!

 

הרעיון של משפחת פעמון:

הַשְּׁמִטָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית מִתְיַחֶסֶת לְחַיֵּי הַיּוֹמְיוֹם שֶׁלָּנוּ, וּמַצִּיגָה הִזְדַּמְּנוּת לְכָל אֶחָד לִשְׁמֹט מַשֶּׁהוּ שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ וּלְהַקְדִּישׁ אוֹתוֹ לְמַטָּרָה טוֹבָה: שְׁמִטַּת זְמָן. כְּדַאי לְבַקֵּר בַּאֲתַר הָאִינְטֶרְנֶט ishmita.org.il כְּדֵי לְקַבֵּל רַעְיוֹנוֹת. בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא נַמְשִׁיךְ לַעֲסֹק בְּנוֹשֵׂא זֶה.