כתבה: תמר הירדני
אפשר להבין את הכעס של שמעון בר כוכבא: לא רק שהרומאים החריבו את בית המקדש והרגו את היהודים, עתה הם מנסים גם למחוק את שמה העתיק של עיר הקודש ולקרוא לירושלים בשם האלילי הנורא "אִילִיָה קַפּיטוֹלִינָה"?!
המצב בארץ ישראל שישים שנה אחרי חורבן בית המקדש וירושלים היה קשה ביותר. הסנהדרין נדדה לעיר יבנה ועל הר הבית ההרוס הקימו הרומאים מקדש לאל יופיטר, שבו הועמדו פסלים והוקרבו קורבנות אליל. הרומאים הענישו את היהודים על המרד הגדול נגדם ואילצו אותם לשלם "מס גולגולת" יקר, שנגבה ללא ויתור מיהודים בכל גיל ונשלח למימון מקדשי אליל ברומא.
במשך שישים שנה החניקו היהודים בארץ ישראל את זעמם וצערם וחרקו שן לנוכח חילול הקודש, אך לא יכלו לעשות דבר. איש מהם לא העז להרים ראש נגד הרומאים שחיסלו בשיטתיות ובאכזריות כל בדל התקוממות.
בר כוכבא קורא למרד
"אבל אי אפשר לשתוק יותר!" התפרץ לבסוף הכוהן גיבור החיל, שמעון בר כוכבא, "איך נמשיך לסבול את ההשפלה הזאת? איך לא נתקומם על חילול הר הבית וירושלים הקדושה? עד עכשיו שתקנו והרומאים ניצלו אותנו, ועכשיו הגיעו מים עד נפש – הקיסר הרומאי מחק את השם "ירושלים" מכל השלטים והמסמכים וקרא לעיר קודשנו בשם האלילי הנורא "אִילִיָה קַפּיטוֹלִינָה". על זה לא נשתוק!
"עדיף שלא תעורר מהומה," ניסו חכמי ישראל להרגיע את בר כוכבא, "הספיקו לנו ההרג וההרס העצומים שהיו מנת חלקנו לפני שישים שנה. איש לא ינצח את הרומאים ואין לנו ברירה אלא להוריד את ראשינו בפניהם. המרד שלך יגרום לעוד אלפים למות על שום דבר."
"שום דבר?" התרתח בר כוכבא, "גאווה יהודית איננה 'שום דבר!' לא ניתן לרומאים להשפיל אותנו יותר. עליהם להבין שהדור שלנו עיקש וגאה לא פחות מאבותינו החשמונאים."
רבי עקיבא אתנו!
רוח הקרב של בר כוכבא התפשטה בכל הארץ ועשרות אלפי לוחמים נועזים נהרו אליו לעיר ביתר שבהרי יהודה, כדי לקחת חלק במרד. מנהיגי העם והחכמים המבוהלים ניסו להרגיע את הרוחות ולפזר את רוח ההתקוממות, אך ללא הצלחה. רק מנהיג אחד תמך במרד ועמד מאחורי בר כוכבא בכל לבו. היה זה רבי עקיבא, שאף קרא על בר כוכבא את הפסוק מחומש במדבר: "דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב".
במשך שנתיים התכוננו הלוחמים למרד, הכינו כלי נשק, חפרו מערות מסתור, מילאו בורות באוכל ובמים ואף טבעו מטבעות עבריים שהחליפו את המטבעות הרומאיים. "הרומאים אינם בעלי הבית פה," הסביר בר כוכבא לאנשיו את חשיבות הטבעת המטבעות, "ומי שקובע מהו הכסף המקומי הוא המושל."
מה זה העציץ הזה?
מאות מטבעות מימי מרד בר כוכבא התגלו בחפירות ארכאולוגיות ברחבי הארץ ועליהם מתנוססת בגאווה חזית בית המקדש ובין עמודיה – שולחן לחם הפנים. למה דווקא בית המקדש? – מפני שהמורדים רצו להרוס את המקדש האלילי בהר הבית ולבנות במקומו את בית המקדש השלישי.
החלק המוזר יותר במטבעות בר כוכבא הוא מה שנמצא בצד השני: הארכאולוגים עמדו נבוכים מול דגם משונה של עציץ ולידו גוש קטן ולא ברור. לקח להם זמן להבין כי זה לא עציץ אלא ארבעת המינים המאוגדים יחד ולידם אתרוג. הסמל התקבל כהפתעה גמורה, שכן מכל שלושת הרגלים חשבו כולם שפסח הוא החג הלאומי, "חג העצמאות" ההיסטורי של כולנו, והנה הסתבר כי בר כוכבא ראה בחג הסוכות מועד חשוב לא פחות של עלייה לרגל בשמחה לירושלים וביטוי רב משמעות לאחיזתנו בה.
המספר לא נכון
מה שלא הסתדר כל כך לחוקרים הוא מספר המינים על מטבע: מופיעים בו לולב אחד ואתרוג אחד, אך מצד שני רק הדס אחד וערבה אחת, במקום שלושה הדסים ושתי ערבות כמקובל. אז נזכרו כולם במשנה ממסכת סוכה, המביאה את דעת חז"ל הידועה: "שְׁלוֹשָׁה הֲדַסִּים וּשְׁתֵּי עֲרָבוֹת, לוּלָב אֶחָד וְאֶתְרוֹג אֶחָד" אך בהמשך מובאת גם דעת מיעוט של… רבי עקיבא: "רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁלּוּלָב אֶחָד וְאֶתְרוֹג אֶחָד, כָּךְ הֲדַס אֶחָד וַעֲרָבָה אַחַת". (משנה מסכת סוכה פרק ג' משנה ד). מטבעות בר כוכבא היו גילוי מרגש לנאמנות שרחשו המורדים כלפי המנהיג היחיד שתמך בהם, ולכן לא רק שנטלו ארבעת המינים על פי שיטתו, אלא אף הנציחו אותה על גבי מטבעותיהם.
אז המרד הצליח או לא?
בשנת ג' אלפים תתצ"ב (132 לספירה) פרץ מרד בר כוכבא במלוא עוזו. הרומאים המותקפים הופתעו בתחילה אך השיבו מלחמה שערה. במשך שלוש שנים וחצי השתולל המרד, בו מצאו את מותם אלפי חיילים רומאים, שלא ידעו איך להתמודד מול הלוחמים היהודים הנועזים.
האם הגיע בר כוכבא לירושלים? על כך חלוקות הדעות. יש הטוענים כי המורדים נכתשו בדרך ולא הגיעו כלל לירושלים, אך אחרים טוענים כי הם דווקא כבשו את העיר אך לא הספיקו להתיישב בה מפני שעסקו בלחימה. הרומאים שלחו לגיונות ענק מרומא לדיכוי המרד. בשנת ג' אלפים תתצ"ה (135 לספירה) חוסל מרד בר כוכבא, בו נהרגו מאות אלפי יהודים. בר כוכבא עצמו נהרג בקרבות ולפחות מאה אלף יהודים שניצלו ממוות נמכרו כעבדים ברומא. רבי עקיבא נתפס על ידי הרומאים שהרגוהו באכזריות, וזו היתה הפעם האחרונה שבה ניסו יהודי ארץ ישראל למרוד ברומאים.
אם כך, למה מרד בר כוכבא זכור אצלנו לטובה, וילדים בגן אפילו שרים על בר כוכבא הגיבור שקרא לדרור? נראה כי עמנו מעריך יותר את ניצחון הרוח מאשר את ניצחון הגוף. גם מרד גטו ורשה נכשל אך הוא זכור בתולדותינו בזכות הנחישות שהפגינו היהודים מול אויביהם, בזכות גאוותם הלאומית וכבודם העצמי. האין זה שיעור חשוב לחיים, גם ללא הניצחון עצמו?
משימה:
היעזרו במפתח הכתב העברי הקדום המצורף ומצאו – מה כתוב על מטבע בר כוכבא? איזה שם מופיע עליו? התחילו לקרוא בכיוון החצים האדומים.
להכניס תשובה במהופך
פתרון: הכיתוב עם מטבע בר כוכבא הוא "שמעון" על שמו של בר כוכבא מצד אחד, ו"לחרות ירושלם" מצד שני