בשבועות האחרונים הוציאמשרד הבריאותהישראלי הנחיות מפורטות המבהירות באלו מצבים רפואיים ניתן לשלוח ילדים למוסדות החינוך. מסתבר, כי בנוגע לכינים, דבר לא השתנה גם בהנחיות החדשות. עדיין ניתן לשלוחילדים עםכינים וביצי כינים לגנים ולבתי הספר!
בארה"ב מאידך, ההתייחסות למכת הכינמת שונה לגמרי. ילדים ובני נוער, מוצאים ממוסדות החינוך ואינם רשאים לחזור כל עוד יש בראשם כינים וביצי כינים. המדיניות החמורה בארה"ב, אינה מסתפקת בהשמדת הכינים וביצי הכינים, אלא דורשת מההורים להסיר גם את ביצי הכינים המתות, אחרת, לא יוכל הילד לחזור למוסדות החינוך.
איזו גישה מהשניים הגיונית ויעילה יותר? ובאיזו גישה תומכות האימהות הישראליות? סקר שנערך על–ידי מכון רושינק בקרב מדגם אקראי מייצג של אמהות יהודיות דוברות עברית עם ילד אחד לפחות בגילאי 14-3, מנסה בין היתר לענות על שאלה זו.
מהסקר, שהוזמן על-ידי הדרין ONCE – משמיד כינים וביצי כינים, עולה כי למעלה ממחצית האמהות הישראליות שמטפלות בכינים, חושבות שיש לנהוג במדיניות קשוחה יותר לטיפול בבעיה. אמהות אלו סבורות כי כדי להיפטר מבעית הכינמת יש לשלוח הביתה ילדים עם כינים ולהתיר את חזרתם למוסדות החינוך עם ראש נקי בלבד.
האמת, כרגיל, נמצאת איפשהו באמצע. ילדים אכן ממשיכים להדביק אחד את השני כל עוד הם מסתובבים עם כינים וביצי כינים על הראש. יחד עם זאת, ברגע שהכינים והביצים מתות, הילד כבר אינו מדבק יותר והביצים המתות, אשר עלולות להישאר דבוקות לשיער עד חצי שנה מההטלה, מהוות מפגע אסתטי בלבד.
ד"ר אסף דבי מבית החולים וולפסון , אומר: " לפי הידוע בחלק מהמחוזות בארה"ב אכן קיימת מדיניות המכונה "No nit policies" (ללא ביצים) נייר עמדה של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ורוב הספרות הרפואית שוללים גישה זו. הודגם כי מדיניות זו גורמת להפסד ניכר של ימי לימודם שאינו מוצדק מול הנזק הרפואי הפוטנציאלי. בנוסף המדיניות מוזכרת ככזו שאינה מוצדקת מכיוון שאותם ילדים שחזרתם נמנעה סבלו מהכינים שבועות לפני שאובחנו במקרים רבים, כך שפוטנציאל ההדבקה כבר מומש. בנוסף הודגם שהדבר גוזל משאבים רבים מהמוסד החינוכי – השלמת פערים לימודיים, זמן לאיתור הסובלים מהבעיה ומעקב אחר חזרתם. הרושם הוא שדווקא המדיניות הפחות קשוחה בארץ עולה בקנה אחד עם הגישה הרפואית המקובלת בנושא".
אם כך, ולפי דעת המומחים בארץ, מסתבר כי אין צורך ממשי במדיניות ההרחקה הקשוחה. ניתן בהחלט לטפל אחרת במגפה. זאת, כל עוד כלההוריםיחד יקפידו לטפל במוצרים שמשמידים גם את הביצים וגם את הכינים. חשוב מאוד להקפיד ולהשמיד גם את הביצים היות וביצים לא מטופלות, בוקעות תוך 7-10 ימים ומעגל ההדבקה עלול להימשך ולהימשך ללא הפסקה. כיום, קיים בשוק משמיד כינים יעיל ובטוח המכיל בין היתר את המרכיב "פנטרול". משמיד כינים זה מאפשר הן את השמדת הכינים והן את השמדת ביצי הכיניםבטיפולאחד. חשוב לזכור כי ביצי הכינים דבוקות לשיער בדבק חזק מאוד וקשה מאוד להסירן. ביצי כינים מתות עלולות להישאר על גבי השיער עד חצי שנה, אך הן אינן מדבקות ומהוות מפגע אסתטי בלבד. ילדים הנושאים ביצי כינים מתות על שערם אינם מדבקים כלל ולכן אין כל תועלת בהרחקתם הארוכה ממוסדות החינוך.
מהסקר עולה עוד כי הטיפול בכינים מעסיק מאד את האמהות בישראל.
כ- 71% מהאימהות לילדים בגילאי 3 עד 14 הצהירו שילדיהם נדבקו בכינים לפחות פעם אחת בשנה האחרונה. כ- 70% מאותן אימהות העידו שדי קשה עד קשה מאוד לטפל בתכשירים הקיימים בילדיהם עד להשמדת הכינים וביצי הכינים.
למעלה ממחצית מהאמהות חושבות שיש לנהוג במדיניות קשוחה בבתי הספר, לטיפול בבעיית ההדבקות בכינים. הסיבה העיקרית להתנגדות למדיניות קשוחה היא שהיא עלולה להעליב/ לפגוע בילדים.
1.לפי מה שאת זוכרת, כמה פעמים בשנה האחרונה נדבקו הילדים שלך בכינים?
29.3% אפילו לא פעם אחת
40.5% פעם אחת או פעמיים
16.0% שלוש או ארבע פעמים
14.2% חמש פעמים או יותר
יותר מ 70% מהאמהות מדווחות שילדיהם נדבקו השנה בכינים לפחות פעם אחת.
2.כשילדך נדבק בכינים, עד כמה קשה לך לטפל בו בתכשירים שקיימים כיום, עד שפותרים לגמרי את ההדבקות ומשמידים גם את הכינים וגם את ביצי הכינים?
29.9% קשה במידה מועטה
44.0% די קשה
15.8% קשה
10.3% מאוד קשה
כשבע מכל עשר אמהות המטפלות בכינים הצהירו על קושי כלשהו בטיפול במשמידי הכינים הקיימים
3.באירופה ובארה"ב יש בתי ספר שבהם כאשר ילד מגיע עם כינים שולחים אותו מיד הביתה ומאפשרים לו לחזור רק עם ראש נקי. האם לדעתך יש לנהוג במדיניות זו גם בבתי ספר בישראל?
55.2% כן
33.3% לא
11.5% לא יודעת
למעלה ממחצית מהאמהות המטפלות בכינים חושבות שיש לנהוג במדיניות קשוחה בבתי הספר, לטיפול בבעיית ההדבקות בכינים.
4.מדוע לדעתך יש לנהוג במדיניות זו גם בבתי ספר בישראל? (שאלה פתוחה)
52.0% למנוע הדבקות חוזרת
29.1% לגרום לכל ההורים לטפל
8.7% כינים הן מחלה
3.9% זו בעיה היגיינית
2.4% למנוע הדבקות של כל הבית
3.9% אחר*
* אחר כולל תשובות נוספות שצויינו בשכיחות נמוכה מ- 1%
הסיבה העיקרית המצדיקה לדעת אמהות מדיניות קשוחה היא שזו דרך טובה למנוע הדבקה חוזרת.
5.מדוע לדעתךלאצריךלנהוג במדיניות זו גם בבתי ספר בישראל? (שאלה פתוחה)
28.2% לא נעים לילד
19.2% הפסד ימי עבודה רבים
14.1% כינים זו לא מחלה
14.1% לא יעזור / קשה לשלוט בהדבקות
12.8% זמן טיפול ארוך
2.6% תכשירים יקרים
9.0% אחר *
*אחר כולל תשובות נוספות שצוינו בשכיחות נמוכה מ- 1%
הסיבה העיקרית להתנגדות למדיניות קשוחה היא שהיא עלולה להעליב/ לפגוע בילדים.
לסיכום:
הטיפולבכינים – בעיהנפוצהוקשה
מהסקר עולה כי הטיפול בכינים הינו בעיה נפוצה וכאובה בישראל.
כ- 71% מהאימהות לילדים בגילאי 3 עד 14 הצהירו שילדיהם נדבקו בכינים לפחות פעם אחת בשנה האחרונה. כ- 70% מאותן אימהות העידו שדי קשה עד קשה מאוד לטפל בתכשירים הקיימים להשמדת הכינים וביצי הכינים.
קיימתתמיכהרחבהבמדיניותקשוחהבבתיספרכדילמנועהדבקהבכינים
למעלה ממחצית מהאימהות שילדיהם נדבקו בכינים בשנה האחרונה תומכות במדיניות קשוחה כפי שנהוגה בחלק מבתי הספר בארה"ב ובאירופה, לפיה ילדים מורשים לחזור לבית הספר רק כאשר ראשם נקי לחלוטין. לדעת האימהות זהו הפתרון הטוב ביותר למנוע הדבקה חוזרת ונשנית- תופעה רחבה, שכאמור נמצאה כקשה להתמודדות בעיני רוב האמהות.
לאתר הדרין ONCE www.hedrin.co.il
