מתאים בול!

מאת זוהר נוי

אספנות בולים איננה עניין לילדים בלבד. ישנם מבוגרים רבים (אולי אפילו בסביבתכם הקרובה) שעוסקים בתחביב הנחמד הזה מילדות ועד זִקנה.

אספנית הבולים הראשונה בעולם היתה כנראה אישה מלונדון, שבשנת 1841 ציפתה את קירות חדר השֵינה שלה בבולים משומשים מסוג "הפני השחור" (הידוע כבול הראשון בעולם), שנה לאחר שהתחילו להדפיסו בבריטניה.

בעוד חודש בדיוק תיפתח תערוכת בולים בין-לאומית ב"בנייני האומה" בירושלים, בחסות התאחדות בולאי ישראל והשֵירות הבולאי של דואר ישראל. בתערוכה "ירושלים 2010" יוצגו כ-7,000 דפי תצוגה, ובהם עשרות אלפי פריטים בולאיים, לצד כמאה אוספים נדירים של בולים ופריטים מיוחדים.

הכניסה לתערוכה – חופשית, וזו הזדמנות להתרשם מתחרות בין האספנים. כל מוצג יוערך על ידי צוות שופטים מוסמכים מטעם איגוד הבולאות העולמי, בדומה לליגות השונות בספורט, והמדליות יוענקו על בסיס הניקוד שיעניקו השופטים.

לארצות כמו אנגליה, גרמניה וארצות הברית יש מספר רב של אוספים שזכו במדליות גבוהות בעולם. אך ביחס לגודל האוכלוסייה, ישראל ממוקמת במקום ה-10 בעולם (כבוד!). לישראל יש גם תִּשעה שופטים בולאיים בין-לאומיים, המוזמנים לשפוט בתחרויות הבולאיות החשובות ביותר.

מתחרה צעירה

אחת המציגות הצעירות ביותר בתערוכה, המתחרה על מדליה, היא מיכל פייבל, בת 16, דור שלישי לאספני בולים. אביה, ד"ר הדי פייבל, הוא בעל אוספים מהבולטים בישראל, שזכו במדליות זהב וזהב-גדול בתערוכות עולמיות.

מיכל עצמה התחילה לאסוף בולים כשהיתה בת שש בלבד. "מגיל צעיר מאוד אהבתי בולים", היא מספרת. "הייתי יושבת עם אבא ומסתכלת ושואלת המון שאלות. בגיל ארבע ההורים לקחו אותי לראשונה לתערוכה.

"כמו כל ילד, רצתי על השטיחים היפים, אבל גם אהבתי ללכת בין המסגרות , גבוה על הכתפיים של אבא, ולהביט בבולים. גדלתי עם בולים, כך שהשאלה מתי קיבלתי את הבול הראשון שלי, למעשה, לא כל כך רלוונטית".

מיכל בחרה להתמקד באיסוף בולים בנושא דינוזאורים, ובתערוכה ייקרא האוסף שלה: "הדינוזאורים – מעליונות להכחדה".

מיכל מסבירה כי התעניינה בנושא מגיל צעיר, למדה וחקרה את התחום, והיא מציגה אוסף בולאי ייחודי אודות עולמם של הדינוזאורים. ועם בסיס כזה: נושא מעניין, סביבה תומכת ובעיקר נערה נבונה וסקרנית כמו מיכל, יש גם תוצאות. מיכל כבר זכתה להשתתף בתערוכות בשוודיה, רומניה וסין, וזכתה במדליות זהב.

מיכל מספרת כי היא רואה באיסוף הבולים הזדמנות ללמוד דברים חדשים. בנוסף, היא מפתחת את הידע על הכנת תצוגה ואיסוף נתונים, ויוצרת קשרים עם אספני בולים אחרים.

"אני מתעניינת בדינוזאורים", היא אומרת. "פעם הם שלטו על פני כדור הארץ, ולפתע הם נעלמו. מה קרה ליצורים האלה? האם ייתכן שגם לאדם יהיה גורל דומה? הבול הכי יקר שלי הנו טעות דפוס של בול אמריקני, בול שעליו מופיע דינוזאור, ובתהליך ההדפסה – עקב תקלה – לא הודפסו חלק גדול מהצבעים. הבול הזה גזל חלק ניכר מחסכונותיי – אבל זה שווה את זה".

אולי מסתתר אוצר במגירה

"אספן אמיתי אינו שוקל את הרווחים הטמונים בתחביבו", טוען עו"ד אלי ובר, נשיא התאחדות בולאֵי ישראל. "רק במקרים יוצאי דופן, כגון מצוקה כלכלית, הוא ימכור פריטים מהאוסף שלו".

למרות אופנות חדשות הצצות חדשות לבקרים, מסתבר כי איסוף הבולים לא איבד את קִסמו. על פי הערכות, יש בישראל עשרות אלפי אספנים, כ-25 אלף מהם מנויים בשירות הבולאִי. גם בני נוער וצעירים רבים מצטרפים לענף הוותיק.

אספן בולים זוכה לחוויה מרגשת. באמצעות האוסף הוא לומד שורה של נושאים: היסטוריה, גיאוגרפיה, פוליטיקה, עיצוב גרפי ועוד. ייתכן שבאוסף הבולים הבֵּיתי שלכם מצויים בולים נדירים ויקרים, ואולי בין המסמכים הישנים של הסבא מסתתרים מכתבים שיש להם ערך אספני. את התשובה ניתן יהיה לקבל, ללא תמורה, על ידי מומחים לבולים שיפעלו בתערוכה.

טובעים במִספרים

1. הבול הראשון בעולם הונפק בשנת 1840, ועד כה הונפקו למעלה מ-500 אלף בולים שונים בכל רחבי העולם.

2. בשנים האחרונות מונפקים מִדֵי שנה בין עשרת אלפים ל-12 אלף בולים שונים.

3. האי הקטן סנט-וינסנט, השוכן בים הקריבי, נמנה עם המדינות הפוריות ביותר בהנפקת בולים, ומדפיס מִדֵי שנה למעלה מ-700 בולים שונים, המיועדים רובם ככולם לאספני הבולים ברחבי תבל.

4. מִספר אספני הבולים בעולם מוערך ביותר מ-200 מיליון(!!!), מהם מאות אלפים העוסקים בתחביב ברצינות רבה, ומשקיעים כסף רב בטיפוח האוסף.

5. הבול היקר ביותר הוא בול שבדי, שהונפק בשוגג בצבע צהוב במקום בצבע ירוק. בעליו הגאה של הבול השגוי, ממנו קיים עותק אחד ויחיד בעולם כולו, שילם עבורו בשנת 1996 סכום נאה של 2,875,000 פרנקים שווֵיצרים.

6. בין הבולים היקרים בעולם ניתן למנות גם את בול גוויאנה הבריטית (עותק אחד בלבד), עבורו שולמו בשנת 1980 935,000 דולרים, ובול מאוריציוס הכחול, שנמכר לאחרונה בסכום של 1,722,000 פרנקים שווֵיצרים.

7. אחד הבולים היקרים שהוצגו בארץ הוא הג'ני ההפוך, שהונפק בארצות הברית בשנת 1918, ובמרכזו מטוס שהודפס הפוך. ערכו: 400,000 דולר.

8. הפריט הבולאִי שנמכר בסכום הגבוה ביותר עד כה, הוא מעטפה ממאוריציוס לבורדו שבצרפת, היחידה שעליה מודבקים שני בולי מאוריציוס – האדום והכחול – זה לצד זה. תמורת המעטפה שילם האספן סכום של 5,750,000 פרנקים שווֵיצרים.

9. הבול הגדול בעולם הונפק בסין בשנת 1914, וגודלו היה 248 X 70 מ"מ. הבול הקטן ביותר הונפק בקולומביה בשנת 1863, וגודלו היה 8 X 9.5 מ"מ בלבד.

10. הבול בעל הערך הנמוך ביותר הונפק במושבה הצרפתית הודו-סין בשנת 1922, וערכו הנקוב היה 1/10 סנט. הבול בעל הערך הגבוה ביותר הונפק בתקופת האינפלציה הנוראה בגרמניה של שנת 1923, וערכו הנקוב היה 50,000,000,000 (חמישים מיליארד) מרְקים.

11. הבול חסר הערך ביותר הונפק בהונגריה בשנת 1946. ערכו הנקוב היה אמנם 3,000 מיליארד פנגו, אולם האינפלציה הדוהרת גרמה לכך ששער החליפין עבור פני אנגלי אחד היה 150,000,000,000,000 פנגו (אין טעות באפסים!).

12. הבולים היקרים בישראל הם שלושה בולי דואר עִברי בערכים של 250, 500 ו-1,000 מיל. שוויָם עומד כיום על 5,500 דולר.

13. בישראל הונפקו עד היום 1,964 בולים. במכירה פומבית של בולים נמכרה צמודת גלופה (4 בולים) של בול דואר עברי בערך 3 מיל, ב-26,000 דולר, ומכתב מירושלים לקהיר עם בולי מנדט מ-1918 נמכר ב-50,000 דולר.