כתב: צוריאל הורוביץ
"כל מה שאדם אחד מסוגל לדמיין, אנשים אחרים יצליחו להוציא אל הפועל". מי לדעתכם אמר את המשפט הזה? אם הייתם שואלים אותי, הייתי מנחש שאת המשפט אמר מכונאי פטנטים או מהנדס שמתמחה בהוצאה אל הפועל רעיונות של אחרים, זה שנמצא בקצה האחרון והסופי של הכנת המוצר המוגמר. הרי ברגע שלאדם יש רעיונות להמצאות חדשות, הוא לא באמת יודע שמישהו יוציא אותם אל הפועל, נכון? ובכן, המשפט שלמעלה מיוחס לסופר הצרפתי ז'ול ורן שנפטר בשנת 1905, לפני מאה ואחת-עשרה שנים. ז'ול היה בצד של הממציאים, לא בצד של המבצעים. מכשירים טכנולוגיים מודרניים רבים שמשמשים אותנו ביום-יום עלו במחשבתו של הסופר המצליח כבר לפני למעלה ממאה שנה. ספרים שהוא כתב תורגמו ל-148 שפות, והוא הצית את דמיונם של עשרות מליוני קוראיו ברחבי העולם. בין ספריו המפורסמים אפשר למצוא את "מסביב לעולם בשמונים יום", “מסע אל בטן האדמה", “20,000 מיל מתחת למים" ועוד.
המשפטן הבטלן
אבל ברשותכם, נתחיל מההתחלה. ז'ול ורן נולד בשנת 1848 בעיר נאנט שבצרפת. האגדה (המפוקפקת) מספרת שבגיל 12 נרשם ז'ול להפלגה בספינה, כשהוא עובד בה בתור ימאי זוטר, לכיוון הודו. ביום בו הייתה הספינה אמורה לצאת להודו, עצר אותו פייר ורן, אביו של ז'ול, בנמל. הוא קורקע למשך תקופה ארוכה, בה הבטיח להוריו שמהיום הזה והלאה יפליג רק על כנפי הדמיון. בגיל עשרים שלח אותו אביו ללימודי משפטים ועריכת-דין באוניברסיטה בפריז. ז'ול התחיל להשתעמם, וחיפש לעצמו עיסוקים אחרים. בשעות הפנאי החל לכתוב מחזות מוזיקליים קליליים בשם אופרטות. אחרי שניסה את כוחו ביצירה לבימה, מצא ז'ול את התחום שבו הוא קנה את תהילתו בהמשך חייו – כתיבת סיפורי מסעות. הוא הזניח את לימודיו במקביל לפיתוח יכולות הכתיבה שלו. אביו של ז'ול גילה שבנו 'מתבטל' על חשבון לימודי המשפטים אליהם נשלח, וכאות מחאה הפסיק האב לתמוך כלכלית בבנו. כשז'ול ניסה להתפרנס מכתיבת סיפורים הוא גילה שכמו בימינו, גם בצרפת של המאה ה-19 לא קל לסופר להתפרנס מכתיבה. הוא החל לעבוד בבורסה, התחתן עם אלמנה והמשיך לכתוב סיפורים.
סיפורים מכדור פורח
החיים השגרתיים המשיכו כרגיל, אבל יצר הכתיבה של ז'ול לא נתן לו מנוח. בעקבות פגישה אקראית עם טייס כדור-פורח עלה לז'ול רעיון לסיפור נוסף: סיפור מסע של חמישה שבועות על כדור פורח, ביבשת אפריקה המסתורית. דרכו של ז'ול, שהחלה באותן שנים וליוותה אותו במשך כל הקריירה, הייתה לבצע תחקיר מדעי והיסטורי מקיף על נושא מסוים ולאחר מכן לכתוב עליו ספר עלילתי. אחרי מחקרים עצמאיים על היבשת ועל טיסה בכדור-פורח, השלים ז'ול את ספרו המלא הראשון: “חמישה שבועות בכדור פורח". הוצאות הספרים השונות בצרפת דחו את הגרסה הראשונית לספר, בטענה שהוא "מדעי מדי". רק אחרי כמה נסיונות ושכתוב מלא של כתב-היד הצליח ז'ול להוציא אותו לאור כספר מודפס. הספר זכה להצלחה מיידית, ומאז שטף הכתיבה של ז'ול רק גבר.
במשך כמעט 25 שנה הוציא ז'ול לפחות ספר אחד כל שנה, קצב שנחשב מהיר במיוחד בקהילת הסופרים. הספרים ראו אור בתחילה כסיפור בהמשכים בעיתון מצרפתי נחשב, ואחרי פרסום כל הפרקים יצאו לאור בהדפסה.
נביא טכנולוגי
המאפיין המובהק ביותר של ז'ול, וזה שהקנה לו תהילה גם שנים רבות אחרי מותו בגיל 77, הוא חיזוי העתיד הטכנולוגי. בספרו "רובר כובש השחקים" כתב ז'ול על ספינה כבדה מברזל שמתעופפת באוויר בכוחם של שלושים ושבעה מצברי חשמל. התיאור המדעי המפורט של המכונה המעופפת, המכונה בספר בשם "אלבטרוס", דומה ביותר למסוק של ימינו. אגב, המכונה המעופפת המוצלחת הוטסה בפעם הראשונה בהיסטוריה רק בשנת 1903, כשהאחים ווילבר ואורוויל רייט עשו ניסוי מוצלח באווירון קדמוני פרי ידם. ה"עפיפון" שלהם נשאר באוויר 12 שניות בלבד. כל זה קרה כמעט 20 שנה אחרי חיזוי המסוק בספרו של ז'ול.
זו לא הייתה הנבואה היחידה של ז'ול. בספרו "עיר בלב מדבר" מופיעה המצאה שדומה לטלוויזיה של ימינו. ב"כוכב הדרום" מתוארים יהולמים מלאכותיים, שהומצאו בפועל כמעט 50 שנה אחרי מותו. ב"מהארץ לירח" תיאר ז'ול חללית מודרנית הרבה לפני שהייתה קיימת במציאות. ניל ארמסטרונג, האדם הראשון שהלך על הירח, תיאר את ז'ול כסופר שהשפיע הכי הרבה על מסלול חייו. החישובים שערך ז'ול מדהימים בדיוקם: הוא חזה כלי טיס חללי עם שלושה נוסעים, שהמריא מחוף הים בפלורידה שבארצות הברית – סמוך למקום בו הוקם כמה עשרות שנים מאוחר יותר מרכז החלל האמריקאי בקייפ קנברל.
מחלום למציאות
כשהרמב"ם בהקדמה לפרקי אבות ביקש לתאר מחזה דמיוני ומופרך לחלוטין, הוא כתב את המילים הבאות: [דברים ש]אי אפשר להשיגם, כמו שידמה האדם ספינת ברזל רצה באויר . היום אנחנו כבר מכירים ספינות ברזל שרצות באוויר (גם אם חלקנו מעדיפים לקרוא להם "מטוסים"…), אבל בתקופת הרמב"ם זה היה תלוש מן המציאות. גם בזמנו של ז'ול אנשים לא דמיינו אפשרות של טיסה בכלי מתכתי, אבל מסתבר שהמציאות עולה על כל דמיון. באנגלית יש משפט שאומר 'אם אתה יכול לחלום על זה, אתה יכול ליישם את זה'.
ומה אתם מדמיינים?