בין הרים ובין סלעים, בין היישוב "קציר" לבין "חריש", ביישוב "מצפה אילן" המנציח את שמו של האסטרונאוט אילן רמון ז"ל, נחנכה בשעה טובה ומוצלחת ספריית הילדים החדשה!
היישוב מצפה אילן קרוי על שם אילן רמוֹן, זכרונו לברכה, האסטרונאוט הישראלי הראשון. אילן נספָּה עם כל אנשי הצוות שלו בתוך מעבורת החלל קולומביה, שהתפוצצה באוויר כשחזרה לאטמוספרה של כדור הארץ. זה קרה בכ"ט בשבט תשס"ג, 1 בפברואר 2003, והשבוע נציין את יום השנה השמיני למותו. שנים אחדות אחרי האירוע קיבל היישוב מצפה אילן במועצה האזורית מנשה את שמו, לזכרו של אילן רמון.
מתניה בילסקי (כיתה י') מספר: "היישוב שלנו בן חמש וחצי שנים. הוא עדיין לא יישוב קבע, אלא יישוב ארעי. גרות אצלנו 48 משפחות, ולאחרונה נכנסו שלוש משפחות חדשות".
נעם, אחיו, (כיתה א') מוסיף: "כיף לחיות ביישוב שיש בו הרבה חברים".
איך מבשרים על הולדת ספרייה חדשה?
כשנולד בן זכר – עורכים ברית מילה. כשגומרים לסלול כביש חדש – מזמינים את שר התחבורה לגזור את הסרט ולהכריז על תחילת השימוש בכביש. כשמַשיקים אונייה חדשה אל המים – מנפצים על סיפונה בקבוק שמפניה בשביל המזל. אבל מה עושים כשנולדת ספרייה? מה השאלה? קובעים בה מזוזה!
לכבוד האירוע החגיגי והמכובד התכנס כל היישוב. באו אמהות עם פעוטות בעגלה, ילדים הגיעו רכובים על כתפי האבות, באו גם נערים ונערות. הרב בירך על קביעת המזוזה, כולם ענו "אמן", ובאותו רגע ממש התקבלה הספרייה החדשה כחברה מן המניין ביישוב. מזל טוב!
ספרים גדולים וספרים קטנים
יוסי כהן, שאסף ספרים עבור הספרייה במצפה רמון, מספר: "לפני שהגעתי למצפה אילן גרתי במושב אחר, ועַז היה רצוני להקים שם ספרייה לילדים. לשם כך ליקטתי ספרים מכל הבא ליד. הייתי נוסע במיוחד ברחבי הארץ ואוסף אליי ספרים שאנשים רצו להיפטר מהם: ספרי קריאה, ספרי עיון, ספרים גדולים וספרים קטנים, עם ניקוד ובלי ניקוד, עם תמונות ובלי תמונות. כך צברתי כ-15 אלף ספרים, מכל הסוגים. לימים, הגיעו רוב הספרים ליישוב ניצן. אבל כמה מאות מהם מצאו בסופו של דבר את מקומם פה, בספרייה של מצפה אילן".
"הספרים שאספת עדיין במצב טוב?"
"בוודאי! הרי צריך שהספרים יקרצו לילדים!"
"והספרייה… תמיד הייתה בקרוון?"
"מאז ומתמיד".
"אז מה השתנה..?"
"הספרייה הראשונה הייתה, אמנם, בדיוק באותו קרוון שהיא היום, אבל היא נראתה אחרת. לא הייתה בה אפשרות לשבת, לא הייתה שם 'שעת סיפור'. ילד שנכנס לספרייה – לקח ויצא. החלטנו לתת לילדים שלנו חווית קריאה, והחלטנו על שיפוץ כללי: רצפה, מדפים, צבעים, מחשב ועוד. חמוטל, אֵם מהיישוב, עיצבה את הספרייה מחדש, נקנו שולחנות וכיסאות חדשים להנאת כולנו. ילד צעיר, שעדיין נמוך, ימצא את הספרים המתאימים לו ממש מולו. ומי שגבוה – יקרא מה שגבוה".
אילן, אילן, במה אברכך…
בשנה שעברה הוכנס להיכל של בית הכנסת ביישוב ספר תורה על שמו של אילן רמון. ההתרגשות הייתה עצומה. גם נטעו עץ זית עתיק ליד בית הכנסת. עץ זית עם גזע רחב, ושלט: "אילן אילן, במה אברכך, שכל נטיעותיך יהיו כמותך…"
אם אילן רמון ובנו הטייס אסף, זיכרונם לברכה, משקיפים מלמעלה על מצפה אילן, יש להם בטח נחת. אילן רמון היה אדם מיוחד במינו. אישיות נדירה. הוא גם היה קרוב למסורת. בצאתו לנסיעה שממנה, למרבה הצער, לא שב, הרגיש שהוא שליח של עם ישראל, ומשום כך לקח עִמו לחלל חפצים סמליים המייצגים את כולם. הוא בחר בקפידה דגלים חשובים, ציור מתקופת השואה, ספר תורה זעיר וכמה מזוזות.
בזמן ששהה בחלל כתב אילן רמון יומן אישי: יומן האסטרונאוט. רק שמונה עמודים בכתב ידו שרדו, והתגלו שבועות אחדים לאחר האסון. הם היו שרופים מעט ושוחזרו בידי מומחים ממשטרת ישראל. על אחד הדפים נמצאו מילות הקידוש של ליל שבת, בכתב ידו של רמון.
אילן, אילן… יהי רצון, שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך".
