כתבה: חנה גולד וייסברג
אם אין לכם קרובי משפחה בירוחם, סביר להניח שהפעם האחרונה שעברתם בה הייתה בדרך לאילת. בפעם הבאה כדאי לעצור ולבקר בעיירה הדרומית הקטנה שהצמיחה מתוכה את קבוצת הרובוטיקה הטובה בארץ, ושמטפחת מיזמים חברתיים בניחוח המטבח של סבתא
הכול התחיל לפני עשר שנים כשקבוצת תיירים טיילה באזור ירוחם וחיפשה היכן לאכול. לא היו אז מסעדות בירוחם ופנו אל תושבת המקום, אישה מבוגרת ממשפחות העולים המייסדים, בשאלה אם תסכים באופן חד פעמי לבשל ארוחה לתיירים. האישה הסכימה, והפעם החד פעמית הזו הפכה להיות מיזם חברתי ששמו "המבשלות של ירוחם" – מיזם שבו נשים מירוחם מבשלות בשביל מטיילים שמגיעים לסביבה ומארחות אותם בבתיהן. אט אט הצטרפו למיזם נשים נוספות, רובן הגדול נשים מקרב העולים הוותיקים שייסדו את העיירה. המיזם הוא אחד המיזמים של עמותת "עתיד במדבר" – בית מדרש סביבתי-חברתי שהוקם אחרי רצח ראש הממשלה יצחק רבין למטרת איחוד הקרעים בעם.
סעודה אצל מסעודה
"יום אחד שאלו אותי אם אוכל להדריך קבוצה שהמדריך שלה לא יכול להגיע, והסכמתי," מספרת לאה פרג'ון-גרינברג, אחת מהמבשלות. "אז עוד לא בישלתי במיזם, הייתי רק גננת. כשהגעתי עם התיירים לאכול אצל אחת הנשים, הבנתי שגם אני רוצה להשתתף במיזם הזה, שאני חושבת שהוא מיוחד מאוד. הוא נותן אפשרות לנשים מבוגרות שהיו רגילות כל החיים להיות עקרות בית לפגוש אנשים מכל קצוות העולם, הוא פותח להן צוהר לעולם הגדול ונותן סיפוק." כיום שותפות במיזם שש נשים שכל אחת מהן מארחת את המטיילים בביתה הפרטי.
לאה גדלה במשפחה מרובת ילדים במושב ברכיה שליד אשקלון ותמיד נמשכה למטבח. "אמא שלי חינכה אותנו כך שכולנו רצינו לעזור בעבודות הבית. אני העדפתי את המטבח, הייתי משמיעה את השירים של יום שישי ורוקדת עם אחותי גאולה. כבר כשהייתי ילדה קטנה עולם הבישול משך אותי, ותמיד ליווה אותי. גם כשהייתי מורה, גם כשהייתי גננת וגם כשהייתי מדריכת תיירות, תמיד בישלתי. הריחות הללו של הילדות שלי מלווים אותי עד היום, ואני תמיד משתוקקת לשחזר אותם שוב ושוב."
בתפריט: קוסקוס במקום צ'יפס
למתבונן מן הצד ירוחם היא בסך הכול עוד עיירת פיתוח, יישוב קטן בנגב המרוחק. העיירה שהוקמה סביב שנות החמישים (1950, תש"י) הייתה בעבר סמל לכישלון בחברה הישראלית. מי שיגיע כיום לירוחם יגלה פריחה תרבותית, חיי קהילה שוקקים, מארג אנושי מגוון וטיפוח של תחומי החינוך, המחקר, הסביבה והמעורבות החברתית, בהם מיזם המבשלות.
לאה מספרת שלמרות שהיא לא מכינה המבורגר וצ'יפס, הילדים שמגיעים לאכול בביתה גומרים כל מה שיש בצלחת. בתפריט תמצאו אוכל תוניסאי מקורי: לחמניות וסלטים, קוסקוס ועוף, באקילה (תבשיל קדרה), מרקים וקינוחים. כשהייתה ילדה, לאה דווקא העדיפה לאכול קציצות ירק, וצירפה לנו גם מתכון שכדאי מאוד לנסות בבית (בעזרת ההורים). "יש לי טיפ בשביל הילדים של אותיות," אומרת לאה. "אל תפחדו מהמטבח, צריך להעז, לנסות ולאהוב. מי שחווה את עולם הבישול בהיותו ילד תמיד יזכור את טעמי הילדות וירצה לחקות אותם."
לתכנן רובוט בכיתה א'
לצד העולים הוותיקים שחיים ביישוב, ירוחם גם דואגת לחינוך הטכנולוגי. אחד המיזמים הרציניים ששום ילד בירוחם אינו יכול לפספס הוא תכנית הרובוטיקה. בתכנית "שש עשרה השנים" משתתפים 30% מכלל ילדי היישוב, והיא מתחילה כבר בגיל הגן ומסתיימת בכיתה י"ב. רותם סטאל, מרכזת רובוטיקה צעירה וגם מדריכה של הקבוצה הבוגרת, מספרת על התכנית: "בכל שנה בוחרים נושא, ולפי הנושא הקבוצה בונה רובוט. השנה הנושא היה אסונות טבע, לכן התלמידים בנו דברים מגניבים שקשורים לעצירת צונאמי או לסיוע בחילוץ אחרי רעידות אדמה.
"עד כיתה ט' מתעסקים רק בלגו. זה לא לגו רגיל אלא לגו חכם וטכני עם מנועים, בקרים וחיישנים."
למרות שמפליא לשמוע שילדים בגיל גן מסוגלים לתכנת רובוט של ממש, שכולנו יודעים שמסובך מאוד לעשות זאת, רותם מספרת שזה קורה באמת: "יש תכנית קוד מסוימת שלפיה עובדים, ובעצם מתחילים ללמוד תִכנות בכיתה א'. מתחילים משפה ציורית, ובשלבים הראשונים בונים רק דגם. ככה לומדים את המושגים לאט לאט. לדוגמה אני בניתי עם הקבוצה שלי, ילדים בכיתה א', דגם של תנין שפותח את הפה. שמנו בתוך הפה של התנין שלנו חיישן מרחק, ובקוד של התוכנה כתבנו לרובוט: 'חכה עד שיהיה שינוי בחיישן (זאת אומרת שיהיה שינוי במרחק), ואז תסגור את הפה, וככה תחזור על זה שוב ושוב ושוב בלולאה אינסופית.' הוא ממש עשה את זה."
מי יכול להשתתף בתוכנית הרובוטיקה?
"כל מי שרוצה יכול להשתתף, אפילו ילדים שלא אוהבים ללמוד או ילדים שלא מסיימים את הלימודים עד כיתה י"ב ולא מקבלים תעודת בגרות. זה לא כמו במקומות אחרים בארץ, שצריך ללמוד במגמת פיזיקה או כימיה או לעשות 5 יחידות לימוד במתמטיקה בשביל להתקבל לתכנית."
כדי להדגים את מה שהיא אומרת, רותם מספרת על השרטטן הראשי של המיזם, זה שמשרטט את הרובוט מההתחלה ועד הסוף ועל פיו בונים את כל הרובוט. מדובר בבחור שלמד את הכול לגמרי לבד. הוא לא היה מהמצטיינים במתמטיקה והוא בכלל עוסק בהגברה, לא משהו שהייתם מצפים ממישהו שבונה רובוטים.
האם לדעתך יש הבדל בין האפשרויות של תלמידים מהמרכז לתלמידים מהדרום?
"יש בירוחם בסך הכול שלוש חטיבות ביניים: ישיבה לבנים, מדרשייה לבנות ותיכון חילוני, ולי בתור ילדה חילונית הייתה בחירה בין ללמוד בירוחם ובין ללמוד בירוחם… ילד במרכז בוחר לעצמו תיכון וחטיבת ביניים ויש לו מבחר מגמות לימוד. אני למדתי בבית ספר שאף אחד לא שמע עליו, ולא היה לי מבחר גדול של מגמות. מצד שני, זה שהתיכון שלי קטנטן ומשפחתי אפשר לי לעשות משהו שלא היה עובר בתיכונים גדולים במרכז: לקחתי על עצמי את כל המגמות. בכל דבר יש גם יתרונות וגם חסרונות."
1 נגד 400
בשבוע שעבר זכתה הקבוצה הבוגרת של ירוחם בפרס הכי נחשב, פרס היושב-ראש בתחרות ה-FRC. בעקבות הזכייה קיבלה הקבוצה הזמנה לתחרות העולמית בסנט לואיס. "הזכייה הזאת היא חלום, אנחנו נתמודד מול 400 הקבוצות הטובות בעולם. אבל אין לנו שקל למימון, וידוע שבירוחם המצב הסוציו-אקונומי לא מזהיר. עכשיו אנחנו באתגר לגייס 150 אלף דולר, ונשמח לקבל כל עזרה שהיא. לא נוותר על אף אחד מחברי הקבוצה, כולנו מורעלים על רובוטיקה וכולנו רוצים להיות שם."
למה דווקא רובוטיקה? מה מיוחד בזה?
"רובוטיקה היא מפתח לעולם המתקדם. הרבה מהמבוגרים של התכנית ברובוטיקה לומדים בעתודה של רפואה או הנדסה, ועוזרים לירוחם להתפתח. אני קוראת לרובוטיקה 'מפתח' כי היא מתאימה את עצמה לרמה של הילדים, כך שאפשר ללמוד רובוטיקה בכל גיל וזה תמיד כיף. לומדים מתוך משחק וחשק. הדבר הכי כיף היה עם קבוצת ההדרכה שלי, בני כיתה א': בנינו יחד דגם של ציפורים מרקדות – דגם שגורם לשני דברים להסתובב. אחרי שסיימנו לבנות הסברתי להם משהו על גומיות, ואחד הילדים שאל מה יקרה אם נוסיף עוד משהו לדגם. לא ידעתי לענות, הצעתי להם שננסה ושאלתי כל אחד מה הוא חושב שיקרה. ניסינו וקרה בדיוק מה שהוא אמר, הוא שמח כל כך ואני הייתי מאושרת, זה ממש מחקר קטן שהצליח לו."
***בוקסת מתכון למיזם המבשלות
קציצות ירק לכבוד פסח
(להכין יחד עם ההורים)
***צבי, צריך להוסיף את המילה "שרויה" איפשהו, כ"חותמת" או משהו.
מצרכים:
צרור פטרוזיליה
צרור כוסברה
10–20 עלי סלרי (רק העלים הירוקים)
צרור בצל ירוק
מלח
כוס וחצי קמח מצה
כפית פלפל שחור
כף פפריקה מתוקה
כפית כורכום
חצי כפית קינמון
חצי כפית כמון
הוראות הכנה:
קוצצים את כל הירקות דק. מוסיפים כף מלח, ומחכים רבע שעה כדי לתת לתערובת להתרכך. מוסיפים כוס וחצי קמח מצה (לקציצות חמץ: קמח מצה = כוס סולת ו-4–5 פרוסות לחם מושרה וסחוט), כפית פלפל שחור, כף פפריקה מתוקה, כפית כורכום, חצי כפית קינמון וחצי כפית כמון, ומערבבים הכול. מוסיפים חמש ביצים ומערבבים היטב. אם העיסה יבשה מוסיפים עוד ביצה. יוצרים כדורים, מעבירים מיד ליד כדי שלא תהיינה בועות אוויר בפנים, ואז משטיחים קצת. מטגנים בשמן חצי עמוק והופכים מצד לצד.
לבריאות!