על מורה ותולעת ספרים

מאת דורית אורגד

הכיתה שלנו נחשבה למופרעת. עשינו מה שרצינו והמורים המקצועיים היו מתלוננים עלינו. אבל למזלנו זכינו למחנכת כיפית, יעל. המורה הזאת לא עשתה עניין משום דבר. אם מישהו היה מעיף באמצע השיעור בדיחה, הייתה יעל צוחקת עם כולם. היא לא הכבידה עלינו עם שיעורי הבית שנתנה. היה לה פרצוף חייכני וגוף של נערה, וכולנו הערצנו אותה והיינו מרוצים מכך שהיא המחנכת שלנו. רק חברתי ליאת, שיושבת לידי בכיתה, הייתה מתלוננת עליה.
"לא מזיז ליעל שיש בשיעורים רעש," הייתה מסננת בעצבנות ומתאמצת להתרכז בקריאת הספר שלקחה מן הספרייה והחביאה מתחת לשולחן. "תולעת בולעת ספרים" קראו לליאת בכיתה, אבל לא היה לה אכפת.
שנתיים לימדה אותנו המורה יעל, מכיתה ד' עד ה', והיה ברור לנו שהיא ממשיכה לחנך אותנו גם בכיתה ו'. אבל זה לא קרה.
"אני מצטערת לעזוב אתכם," אמרה לנו במסיבת הסיום של כיתה ה'. בשנה הבאה תהיה לכם מחנכת אחרת.
"מי זאת?" שאלנו, ויעל ענתה, "מורה חדשה. קוראים לה טובה."
"השם שלה מחייב," התלוצצה שולמית, ורצינו להאמין שאין זאת הלצה.
אחרי חופשת הקיץ חזרנו לבית הספר סקרנים לראות את המחנכת החדשה. מיד עם צלצול הפעמון להיכנס לכיתות נעמדה בפתח דמות נשית שלא הכרנו. בצעדים נמרצים פסעה פנימה ונעמדה ליד שולחן המורה. זרקנו מבטים לעברה, וכדרכנו המשכנו לדבר בינינו.
"שקט!" נשמעה קריאה רמה. ובדממה שהשתררה לרגע נשמעה לחישה, "איזו צורה יש לה! היא נראית מכשפה…" כמו כדי להגביר את הרושם הרע, נפתח פיה שוב ובקע ממנו קול חזק עוד יותר וצורם, "אני מבקשת שקט. דממה. אף לא מילה."
עיניה, מאחורי הזגוגיות העבות של משקפיה, שיוו לפניה ארשת חמורה.
"אני טובה, המחנכת החדשה שלכם," הציגה את עצמה והוסיפה באותה נשימה, "תדעו לכם שאצלי כולם מקשיבים, מכינים את שיעורי הבית, ואין שום ויתורים."
למרות דבריה האחרונים החלו שוב הלחישות, "למכשפה הזאת עוד קוראים טובה! מה היא חושבת לעצמה? יעל אף פעם לא דיברה אלינו ככה…"
"אחרי שאקרא את השמות שלכם, תכתבו חיבור על אחד הנושאים שארשום על הלוח," הודיעה טובה והתחילה לקרוא את השמות מן היומן.
ליאת, שהייתה שקועה בקריאת הספר שהחביאה מתחת לשולחן, לא שמעה כשהמחנכת החדשה קראה בשמה.
"ליאת תשבי לא באה היום?" נדד מבטה של המורה בכיתה. נעצתי בחברתי מרפק והיא התרוממה בבהלה.
"המורה קראה בשמך," לחשתי לה.
"את חולמת, או ששמיעתך לקויה?" שאלה המורה החדשה, והכיתה פרצה בצחוק.
המורה החדשה הכתה בידה על השולחן, "ביקשתי שקט," התיזה מבין שפתיה ואיימה, "אם לא תהיה לי ברירה אטיל עליכם עונש."
איזה דבר זה, כבר ביום הראשון ללימודים לאיים עלינו בעונשים?! המורה יעל לא הייתה עושה זאת בשום פנים, אמרתי בלבי והעתקתי לדף את הנושאים שרשמה טובה על הלוח.
"אני מציעה לכם להתחיל לכתוב," אמרה המורה אחרי שכולנו העתקנו מן הלוח את הנושאים שרשמה, "איש לא ייצא מכאן לפני שיסיים."
בחרתי בנושא: "אין דבר העומד בפני הרצון", וניסיתי לתאר איך אחי הקטן יונתן מצליח להשיג כל מה שהוא רוצה. היו לי הרבה דוגמאות לכך, אבל התקשיתי לנסח אותן. מילאתי חצי עמוד בתיאור הטריקים של אחי, ומסרתי לטובה..
ליאת נאלצה להיפרד לזמן מה מספר הקריאה המרתק שלה, וכתבה במהירות חיבור שהשתרע על שני עמודים.
יצאנו להפסקה וטובה נשארה עם החיבורים שלנו בכיתה.
"איזו מורה מגעילה," אמרנו כשהיינו בחצר והרגשנו שנפלה עלינו צרה צרורה.
כשחזרנו לכיתה מצאנו את המחנכת החדשה יושבת ליד שולחנה ובודקת את החיבורים שכתבנו.
התיישבנו במקומותינו והיא קמה והביטה בנו בזעף. "מכל החיבורים רק אחד כתוב כהלכה," אמרה המורה טובה. היא הרימה מן השולחן את שני העמודים שמסרה לה ליאת והקריאה לכיתה את תוכנם.
"בואי לכאן, ליאת," ציוותה עליה המורה ומסרה לה את הדף הכפול שהיה רשום בקצהו העליון, בטוש שחור עבה, "טוב מאוד".
"יתר החיבורים לא שווים התייחסות," אמרה המורה, "כולם נכתבו בשפה דלה, בשגיאות כתיב, ואין מה לקרוא בהם. נצטרך לעבוד קשה השנה. אך לפני כן אנחנו צריכים לשפר את כישורי השפה שלכם. החל ממחר ייפתח יום הלימודים שלכם בקריאת ספרים…"
עוד בטרם סיימה טובה את דבריה ננעץ מרפק בזרועי, וליאת, שקרנה מאושר לחשה לי, "איזה כיף, לא אצטרך עוד להחביא את הספרים שאני קוראת בשיעורים מתחת לשולחן!"
היה שקט בכיתה וטובה שמעה את לחישתה של ליאת ונזפה בה בקולה הרם והצורמני, "הציון הטוב שקיבלת אינו פותר אותך מהתנהגות נאותה!" אחרי השיעור, כשהלכנו במסדרון, ראינו אותה באה מאחורינו. המשכנו ללכת. היא השיגה אותנו, רכנה לליאת, ובקול רך ונעים אמרה לה חרש, "אגלה לך סוד, גם אני בגילך הבאתי ספרים לכיתה והייתי קוראת בהם בהיחבא, מתחת לשולחן."
בבוקר הבא, כשבאנו לבית הספר, התחלנו את היום בקריאת ספרים שהשאלנו מן הספרייה. כך המשכנו עד לסוף השנה, ובמשך הזמן הפכנו מכיתה מופרעת לכיתה חרוצה ודי ממושמעת, ורובנו סיימנו בהצלחה את הלימודים.
למסיבת הגמר שלנו באה המורה יעל ואמרה, "אני גאה שהייתם תלמידים שלי."