מאת אורן שלו
* צילומים מאת ברוורמן ואריאל סמט
"פורים אלטרנטיבי", זהו שם הפרויקט החברתי שנערך בשיתוף עם עמותת 'קו לחיים' בישיבה התיכונית 'אור תורה רמות', או בשמה הנוכחי: 'הקריה לחינוך תורני חברתי' מדי שנה במשך שמונה השנים האחרונות. סיפורה של ישיבה תיכונית שעשתה "ונהפוך הוא" משל עצמה בכל מה שקשור באירועי חודש אדר, והגשימה לטענתה את הרעיון האמתי של פורים.
האם הייתם פעם עדים לסצנה כואבת/קשה של הפגנת אלימות בבית ספרכם? האם קרה לכם שצפיתם בקטטה, או אפילו השתתפתם בה, וחשבתם לעצמכם שמישהו צריך לקום ולקחת את כל האנרגיות האלו ולהפוך את הבעיה למשהו חיובי? זה מה שקרה לי, כאשר הייתי עד לקטטה המונית בישיבה התיכונית 'אור תורה' ברמות. בזיכרוני עוד עומדת במלוא תפארתה תמונה של כמאתיים תלמידים במסדרון בית הספר, במה שנראה כמו קטטה המונית בלתי ניתנת לעצירה. עכשיו תארו לכם, שזה קרה בחג הפורים… החג הכי שמח בשנה. דווקא בזמן שכולם צריכים לחגוג ביחד, משתלטים הכעס והאיבה.
תופעת האלימות קיימת במוסדות חינוך רבים ברחבי הארץ, ועלולה לגרור את חודש אדר לפסים שליליים מאוד. בישיבת 'אור תורה' כבר קדמו לאירוע כמה מקרי אלימות, ומה שהתרחש באותו חג פורים עצוב היה הקש ששבר את גב הגמל. אולי יהיה מי שיגיד שהתופעות האלימות הללו חיוביות, כיוון שכך מבינים חלק מהתלמידים על בשרם איך הרגישו היהודים בימים שלפני ביטול גזירת המן… אך סביר להניח שאפילו אותו אדם יגיד את זה כבדיחה שחורה ולא יותר.
ונהפוך הוא!
אחרי אותו פורים אלים במיוחד, הוחלט ב'אור תורה' שהגיעו מים עד נפש ושחייבים לעשות שינוי בתפיסה ובאווירה של חודש אדר. לא ייתכן שתקופה המיועדת לשמחה ולהתקרבות הלבבות בעם היהודי, תתבטא במקום זאת דרך הפגנת אלימות. הרי מצוות החודש עוסקות בנתינה – משלוחי מנות ומתנות לאביונים, ולא בנתינה של משהו אחר, כמו אגרוף…
מיכל נתיב, הרכזת החברתית של בית הספר באותם ימים, שהייתה גם רכזת מחויבות אישית, הציעה לבית הספר להפוך את חודש אדר לחודש של נתינה באמת. במסגרת התוכנית החדשה, בשנה שאחרי אותה קטטה ארגנו מיכל ותלמידי י"א הפנינג ענק לילדי 'קו לחיים', עמותה שמסייעת לילדים נכים הסובלים מסרטן, ניוון שרירים, שיתוק מוחין, ועוד.
מתנפחים, דוכן שערות סבתא ופרסים לרוב היו רק חלק קטן משפע האטרקציות שהוצעו לשלושים הילדים הנכים שהגיעו. ההפנינג אורגן, נוהל ותוכנן במלואו על ידי כיתות י"א, מה שתרם להורדת המתיחות השלילית בינם ובין השכבה מעליהם.
שמחים מכל הלב
שמונה שנים עברו מאז אותו פורים היסטורי ששינה לנצח את חודש אדר בישיבה. המסורת עברה בהצלחה והיום משתתפים בהפנינג כמעט מאתיים ילדים נכים שמלווים במהלכו על ידי תלמידי השכבות הגדולות. אך זה עדיין לא הכול, "ההפנינג הוא אירוע השיא של המפגשים בין ילדי 'קו לחיים' ובין תלמידי הישיבה, ואירוע השיא של חודש אדר", כך אומר יונתן כהן (17), אחד מהתלמידים שמארגנים את ההפנינג השנה. "מתחילת שנת הלימודים כיתות י"א הגיעו כחמש פעמים לבתי ספר ולגנים שמאומצים על ידי העמותה ושימחו את הילדים שם"
איך אתם משמחים אותם?
"אנחנו שמים מוזיקה, שרים איתם ורוקדים איתם", הוא עונה, "הם נהנים מזה במיוחד. הרעיון של העמותה הוא לעזור לילדים דווקא מהצד של השמחה. השמחה עוזרת להם להתמודד עם מצבם הקשה, מעין הטענה של אנרגיות".
במקרים רבים, קשה מאוד לתלמידים להתמודד עם הקרבה, שלא לדבר על הדיבור עם נכים. איך אתם מתמודדים עם זה?
"זו אחת הסיבות שאנחנו נפגשים עם ילדי 'קו לחיים' לפני ההפנינג עצמו – כדי שנתרגל לחברתם של הילדים, יהיה לנו קל יותר ללוות אותם וגם תהיה לנו יותר מוטיבציה להעצים את האירוע עצמו. כך או כך, אי אפשר להתעלם מהשמחה של הילדים הללו! כשהם מחייכים הם גורמים לך לחייך גם אם אתה לא רוצה… זה כל כך מחמם את הלב לראות אותם מאושרים".
מה אתה חושב שמשמח אותם כל כך?
"קודם כול השגרה שלהם די מוגבלת כיוון שיש להם המון מגבלות פיזיות, אז כשיש משהו שובר שגרה זה מאוד מיוחד ומשמח עבורם. דבר שני יש להם תמימות כזאת שאפילו אם הם מקבלים במתנה עיפרון הם מאושרים מזה עד הגג. דבר שלישי והכי חשוב, הם לא מפחדים להיות עצמם ולבטא את השמחה שלהם. יש לנו הרבה מה ללמוד מהם בעניין הזה".
אתה חושב שהאירוע הזה עוזר לאווירה של החודש כולו?
"כן, במובנים מסוימים החודש סובב סביב ההפנינג. בגלל שהשמיניסטים עשו את ההפנינג שנה שעברה, השנה הם עוזרים לנו מאוד בכל מיני דרכים; במיוחד אלו שפחות עסוקים בהכתרה. מעבר לזה, התחרותיות בין השכבות שהייתה לעיתים אלימה, הפכה לחיובית מאוד. למשל אנחנו אוספים כל שנה גם תרומות לטיול השנתי של הילדים ויש תחרותיות גדולה איזו שכבה התרימה יותר כסף. בהמון ישיבות כל הפורים מסתכם בשתייה וזו גם האווירה במהלך החודש, ואצלנו מתמקדים בנתינה והאווירה היא בהתאם".
למה החלטת להיות חלק מאותו צוות שמארגן את האירוע?
"בתחילת חודש אדר הייתה לנו שיחה. מעביר השיחה היה איש כבן עשרים שהיה בהפנינג כחניך של 'קו לחיים' והיום הוא מתנדב שם. הוא סיפר לנו את הסיפור האישי שלו, וזה היה מדהים! השיחה גרמה לי להבין את התועלת הגדולה של העמותה וכמה חשוב לעזור בעניין הזה. חוץ מזה אני מסתכל על המגילה ואני רואה שכולה סובבת סביב ערך הערבות ההדדית. החל מהצום הגדול בזמן שאסתר ניגשה לדבר עם אחשוורוש, דרך עצם העובדה שהמן גזר מוות על כל היהודים, וכלה במצוות החג. קריאת מגילה בציבור, משתה, משלוח מנות וכמובן מתנות לאביונים כולם משדרים סולידריות. אני מאמין שנתינה היא הכנה מתאימה לחג שכזה. אם אני קיבלתי יכולות כאלו מלידה ואדם אחר לא קיבל אותם, פורים זה זמן מעולה לנסות אפילו ליום אחד להפוך את הקערה ולתת לו להרגיש כמו כולם".
אז בפעם הבאה שאתם מחפשים דרך להשתולל וליהנות בפורים, אולי תמצאו את החגיגה האמתית דווקא בהושטת יד לאחר, ולאו דווקא בניסיונות להרעיש ולהתפרע. כי השמחה האמתית, זו שנשארת לכם בלב הרבה אחרי שהחג נגמר, ומלווה אתכם כל השנה – היא זו שחג הפורים מתכוון אליה באמת.