חנה גולד
תגיד, מני, מה פתאום הגעתם השבוע גם למצרים, אחרי שבתורה מסופר איך משה רבינו התפלל לה' שיעיף אתכם משם לאלתר?
תראי, מאוד התלבטנו אם בכלל להגיע. יש לנו מסורת של טראומה עוד מימי פרעה. אבות אבותינו הגיעו מיד אחרי מכת הברד שחיסלה כמעט את כל היבול, והשאירה בקושי מה לזלול. את צודקת שמשה התפלל על מצרים, ואכן אותו סוג של ארבה לא תקף אותם מאז. בדיוק כמו שאצל כלבים יש כל מיני זנים, כך גם אצל החגבים. מאז אבות אבותי שתקפו את מצרים דברים השתנו, נישואי תערובת בעיקר- והנה אנחנו ממין "סכיסטוקרקה גרגריה" אם זה אומר לך משהו..
זה לא אומר לי כלום למען האמת… אבל אולי תוכל להסביר לי מה גורם לחגב להפוך להיות חלק מנחיל ארבה?
אולי זה ישמע לך מצחיק, אבל המין שלי הוא מין מאוד ביישן. במקור אנחנו מאזורים מאוד יבשים בצפון אפריקה. בשלב מסוים כשהתנאים הסביבתיים מגיעים לשיא, ונשבר לנו, אנחנו משתנים.. השינוי הזה גורם לנו להחליף צבע, להתלהק יחד ולהפוך להיות תוקפניים.
תוקפניים?! אוי ואבוי, הרי הגעתם גם אל המרפסת שלי…
לא, לא, אל דאגה. ארבה לא יכול להזיק לבני אדם וגם לא לחיות. הנזק שאנו גורמים הוא עקיף: אנחנו מחסלים את היבול, ואז זה כמובן פוגע בחלקאות, בכלכלה ובעוד תשתיות מאוד חשובות לבני האדם ולחיות. יש לנו תאבון מאוד מפותח, כאשר יש הרבה מאיתנו, אנחנו מסוגלים גם לכלה שדה חקלאי שלם תוך דקות בודדות. מה שישמע לך מוזר, הוא שבשלב שאנחנו מחפשים אוכל אנחנו הופכים להיות קניבלים- מפתחים תאבון לבני מיננו, חגבים כמונו. אם תחשבי על זה, זה בעצם מה שיוצר את ההתלהקות של הנחיל: כל פעם שחגב מרגיש שחגב אחר מתנגש בו, הוא בורח קדימה כדי לא להיטרף. ואז יוצא שכולנו בורחים קדימה, ויחד מתקדמים בתור נחיל ארבה.
השיחה איתך מנעימה את זמני, אבל ברור לשנינו שאתם לא בדיוק רצויים. מה אפשר לעשות כדי ש… אין דרך אחרת לומר זאת: תעופו לכל הרוחות?
אנחנו מגיעים בדרך כלל למקומות צחיחים אחרי תקופת גשם. אז כל היבול צומח ומשגשג, ויש לנו הרבה מה לאכול. ברגע שהתנאים היבשים חוזרים למה שהם היו, אנחנו פשוט עוזבים. גם פה אצלכם, ניסו להדביר אותנו בזמן שעצרנו לחניית לילה. אני בגדר שריד ופליט אפשר לומר.
תודה מני, ובהצלחה!
גם לכם, פסח כשר ושמח!
אה, אגב "כשר”… הידעת שיש מיני חגבים המותרים באכילה על פי ההלכה? אתה אכן נראה לי מעורר תיאבון… ואני די רעב… המממ…
הי, הי, בעיקרון כיום אסור לאכול אותנו. ובכלל לא הייתי ממליץ, כי גם המצרים ניסו לשמר ולהמליח את אבות אבותי, ואז כשאלוקים הסיר מהם את המכה, הוא השיב רוח שלקחה איתה גם את אלו שכבר היו על המחבת!
וואו .אכן – "לעוף לכל הרוחות".
תמונה: sxc.hu