אפשר לחלק את בני האדם לשתי קבוצות עיקריות: אלה שמרגישים שהם צריכים להתנצל בפני כל העולם, ואלה שמרגישים שכל העולם צריך להתנצל בפניהם… אז גם לאלה, וגם לאלה, יום הכיפורים מתאים בהחלט. זה הזמן לעשיית חשבון נפש, שלכם עם עצמכם. וזה הזמן לגלות, בינכם לבין עצמכם, בפני מי אתם צריכים לתת דין וחשבון, חוץ מאשר לריבונו של עולם.
אם נודה על האמת, אנחנו חייבים להודות שיש הרבה מאוד אנשים שראויים להתנצלות שלנו בגלל משהו. זה יכול להיות כל דבר: החל ממורה שנעלב מהתנהגות שלנו בשיעור, ועד לילד שלא שיתפנו אותו במשחק, או אפילו לאיש שעמד לפנינו באוטובוס ודחפנו אותו בלי לשים לב. וברור לכולנו, שאי אפשר ללכת ולבקש סליחה מכל אדם בעולם שאולי נפגע מאיתנו איכשהו… מצד שני גם ברור, שיש הרבה אנשים שפגעו בנו באיזושהי דרך, וגם מהם לא בטוח שנזכה להתנצלות. אבל גם זה בסדר. כי יום הכיפורים, למרות שהוא החג הרשמי שבו אנחנו מטהרים את עצמנו ומנסים לכפר על כל חטאינו, הוא בראש ובראשונה נועד להזכיר לנו. להזכיר שאנחנו רק בני אדם, כמו שאלה שפגעו בנו רק הם בני אדם. שאנחנו צריכים לדעת לסלוח על הטעויות, גם שלנו וגם של אחרים, כפי שאנחנו מצפים שה' יסלח. לפעמים, לסלוח על השגיאות של עצמנו זה הכי קשה, כי כשצריך לקבל התנצלות של מישהו אחר אתה רק צריך להתעלות על הכבוד שלך ולהסכים ואחר כך אתה חוזר לעניינך… אבל כשאתה הוא זה שטעה, המצפון עלול להמשיך ולהציק גם הרבה אחרי שתיקנת את הטעות. אנחנו עשויים להמשיך ולחוש אשמה שלא לצורך. וזה, לפעמים, העונש הכי גדול.
אז לקראת יום הכיפורים הבא עלינו לטובה, יהי רצון שנזכה לדעת למחול – ולבקש מחילה. לסלוח- ולבקש סליחה. לקבל את עצמנו באהבה, כפי שאנחנו רוצים שה' יקבלנו. והרי אם נוצרנו בצלמו, אז בטוח שבבסיס אנחנו טובים. צריך רק לקלף את השכבות הרעות, להיפטר מהן, להגיד להן יפה שלום ולהתחיל את השנה החדשה כשאנו נקיים ומוכנים לקראתה מחדש.
שבת שלום וגמר חתימה טובה,
שלכם,
ליאת