למעלה מעשור אני נפגשת עמכם אחת לשבועיים, מעל דפי "אותיות" – העיתון האהוב על ילדים ובני נוער ברחבי הארץ, וגם, מסתבר, על לא מעט מבוגרים. "אותיות" היה לי לבית שני, ואולי בעצם בית ראשון, משום שחלק גדול מתהליך היצירה שלו היה בין כותלי חדר העבודה שלי, המשמש גם כחדר המִשחקים של ילדיי.
כך ערכתי את הסיפורים, הכתבות ושלל המדורים המעניינים, כאשר המחשב שלי ניצב בין ספרי ילדים לבובות וקוביות לגו, וכולי עולצת בעולם של ילדוּת שלא נגמרת.
אבל לכל דבר טוב יש סוף, גם לילדוּת, והחיים שלנו בנויים מפרֵדות שבונות אותנו, מוסיפות לנו נדבכים ומעלות אותנו. לאחר קרוב ל-300 גיליונות שעשינו יחדיו הגיע זמני להיפרד ולצאת לדרך חדשה, כסגנית עורך ערוץ היהדות באתר YNET.
בפרֵדה יש תמיד דבר מה עצוב, ותמיד תהיה בלבי פינה ענקית (בעצם, היכל) ל"אותיות" ולאחיו הצעיר "סכריות". עשור זה לא דבר של מה בכך; הלא חלקכם טרם נולדתם כשהתחלתי לערוך את העיתון, מִיָד לאחר שהמערכת עברה לקריית גת בתמוז שנת התש"ס. הילדים שתמונתם מתנוססת על גיליון השער הראשון שעשיתי כבר בני 22. במהלך תקופתי כעורכת העיתון נולדו לי שלושה ילדים, ואחיהם הגדולים גדלו על "אותיות". קוראים רבים עמם נפגשתי בתחילת הדרך כבר בעצמם הורים לפעוטות.
אז איך מסכמים תקופה כל כך מורכבת ומדהימה?
כל תקופה וחוויה שעוברת עלינו מורכבת בראש ובראשונה מהאנשים שעמם עברנו את כברת הדרך. אני אמנם אתגעגע להתרגשות שביצירה לילדים, האופפת כל גיליון מחדש; לאותה תחושת סיפוק מדהימה בכל פעם שקרעתי בהתרגשות את הניילון מעל הגיליון החדש של "אותיות" שחיכה לי בתיבת הדואר. אך יותר מכל, אתגעגע לאנשים שעשו אתי את עיתון הילדים הטוב והאֵיכותי בישראל: לתמר הירדני שהיתה לי לחברה, לשי צ'רקה שידע לייעץ בתבונה, ליוצרים ג'קי ירחי, יעל ניר, אורן זונדר, לאה קפלן, איה גולדשמיד, עידית סקלסקי, זהבה קור, רינת גלבוע, ד"ר ארי גרינספן, חיים אקשטיין, נעמה להב, דרור סלע, תפארת שחם, צור ארליך, מושיק גולסט, שלומית כהן-אסיף, קסניה טופז, דורית אורגד, אושי גרוס, שיפי ברגר, מיקי אינהורן-נלקנבאום, איתן דרור-פריאר, אביגיל מאייר, שי קלימן שבנה וניהל את אתר "אותיות" ביד רמה ועוד רבים וטובים, ואם שכחתי מישהו – זה רק בגלל ההתרגשות הרבה.
ברצוני למסור תודה מיוחדת לצוות שעשה את "אותיות" ו"סכריות" בשקט, מאחורי הקלעים, אך במסירות רבה: הגרפיקאית סימה שבתאי, מנהלת העיתון בת שבע בן-עזרי, עורכת הלשון ד"ר סמדר שרגא-מגן וכמובן, המו"ל מיכאל מימרן.
אנשים רבים נוספים ליוו את "אותיות" ו"סכריות" במהלך העשור האחרון, ולכולם שמורה פינה חמה בלִבי.
גם מערכת "אותיות" ו"סכריות" יוצאת לדרך חדשה ומרגשת. את תחילת הדרך, לפני 23 שנים, עשה אורי אורבך בירושלים. לפני עשר שנים הגעתי עם המערכת לקריית גת הדרומית, והחל מהגיליון הבא תעבור המערכת לתל אביב, לבית "מקור ראשון". אתם, קוראים אהובים, תמשיכו ליהנות מעיתוני "אותיות" ו"סכריות" המשובחים, וזִכרו: סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר, טוב יותר.
להתראותיות בפעם האחרונה,
לירון
מחשבה אחת על “שלום לכם! ולהתראותיות…”
צבי
רק שעיתון לא ישתנה !!!!
לאתראות לירון ותודה רבה מכול המשפחה!!!!!!
רק שעיתון לא ישתנה !!!!
לאתראות לירון ותודה רבה מכול המשפחה!!!!!!