סוף-סוף, אחרי כל הבלגן, הריצות והניקיונות, וכמובן זלילת החמץ שנשאר עד הרגע האחרון – הגיע ערב חג!
הכול מוכן ומזומן לקראת ליל הסדר, ואנחנו כבר מתכננים מה לבקש תמורת ה"אפיקומן", איפה לשבת בשולחן הסדר, איך להתחמק מלשיר לפני כולם את ארבע הקושיות…
ליל הסדר הוא אולי האירוע המשפחתי ביותר שיש לנו בלוח השנה היהודי. נכון, ישנה הישיבה המשפחתית בסוכה, הדלקת החנוכייה בחנוכה ועוד – אבל פסח מתעלה על כולם. בפסח שבמצרים הצטופפו אבותינו, הורים וילדים, בבתיהם הקטנים שבארץ גושן, והמתינו בנפש עצורה שמכת בכורות תעבור מעל ראשיהם. בפסח שבגלות קיימו אבותינו את החג לפעמים בניגוד לידיעתם של השלטונות הגויים, וגם במצבים של עוני ומחסור עמלו קשה כדי להשיג מצות ויין.
כל המשפחה מתגייסת כדי להוציא את חג הפסח אל הפועל, בין אם זה בסידור הבית, בהכנת האוכל, בהקראת ההגדה. ואחרי שבוע או שבועיים של הכנות מטורפות מתיישבים כולם בנחת סביב השולחן הערוך והמסודר למופת, ונהנים מתוצאות עמלם: בית נקי, אוכל טוב, ואווירה משפחתית וכיפית. פסח הוא גם זמן טוב "להיזכר" בכל מיני בני דודים ואחיינים שלא כל כך יוצא לנו לפגוש בכל יום…
ההתכנסות המשפחתית הזו מאחדת אותנו מחדש ומזכירה לנו שבין יום חול אחד למשנהו יש גם יום חג, ולא סתם חג, אלא חג גדול שבו אנחנו הופכים שוב למשפחה אחת, במקום סתם אנשים שחיים באותו הבית ורצים מפה לשם בוקר וערב, ומתקשרים זה עם זה כמעט רק ב"אסמסים" וברשת האינטרנט… אז בעוד הגפילטע פיש במקרר, מרק העוף על הפלטה, ורגע לפני שאמא מתבלת את הסלט שעזרתם לאמא לחתוך בשבילו ירקות – שבו ותתפנקו עם עיתון 'אותיות' מיוחד לפסח, מלא וגדוש עבורכם בכתבות מרתקות – החל באמנות מצרים וכלה בצחוקים לליל הסדר, בסיפורים, בבדיחות ובכל מה שאפשר כדי להמתיק לכם את המרור.
