זהו? רוב הבית כבר נקי לפסח? רוב הארונות במטבח כבר מלאים במזון כשר? ורוב האיברים בגוף... הם כבר תפוסים מרוב שפשופים וקרצופים? בימים כאלה, בין כל עבודות הניקיון ורגע לפני שנפרדים מהחמץ הטעים לשבוע שלם, אנו כמעט מתפתים לשכוח שמדובר בחג היציאה מעבדות לחירות. “איזו חירות?!” אנו רוצים לרטון, “חירות מבית הספר? או מהלחמנייה האהובה?”
בחג פורים האחרון הופיעו בבית הכנסת לא רק דתיים, אלא גם הרבה מאוד אנשים אשר בפועל אינם מנהלים ביום-יום אורח חיים דתי. בערים כמו תל אביב התקיימו קריאות מגילה מיוחדות לציבור החילוני, שאינו רגיל להווי התפילות של בתי הכנסת אך עם זאת השתוקק לחוות גם הוא את המסורת היהודית בחג מיוחד זה. גם בפסח הבא עלינו לטובה, התברר כי רבים מהחילוניים מתכוונים לחגוג את ליל הסדר סביב השולחן, עם הגדה של פסח ומטעמי החג. בימים כמו שלנו, כשהמציאות הישראלית קשה והמלחמות ברקע, באים החגים ומזכירים לנו שבסופו של דבר כולנו עם אחד. בעת צרה באה המסורת ומלכדת אותנו שוב. יחדיו נשיר את מזמורי ההגדה, נטעם מהאוכל של אמא ונודה לקב"ה שהוציאנו ממצרים. הוציאנו מהעבדות, כדי שנהיה עם חופשי, חזק ועצמאי בארצנו. וזה זיכרון שכולנו, דתיים וחילוניים, מאמצים אל לבנו. כי זה מה שמייחד אותנו כיהודים.
חג כשר ושמח לכולנו! ליאת