הנה מה טוב ומה נעים – החופש כבר כאן! הנה, שוב, הגיעו עשרה חודשים בלתי-נגמרים של לימודים אל קצם. ההורים והמורים נאנחים בנוסטלגיה ש"איך הזמן טס", אבל אתם, שכל שנה בבית הספר כל כך אחרת ושונה מקודמתה, לא מבינים על מה הם מדברים. טס?! אני עולה כיתה, להזכירכם! נדמה כאילו נצח חלף מאז כיתה א', ושחיים שלמים כבר עברו עלינו.
אז קודם כל, נא להירגע. ברור שנדמה לנו שעברו חיים שלמים. אבל זה רק מפני שאנחנו עדיין לומדים כל כך הרבה. לא רק בבית הספר, כמובן, אלא בכל דבר בעולם. כשמתחילים להזדקן כל יום כבר נעשה קצת יותר דומה לקודמו, כי כבר מכירים את העולם קצת יותר טוב. זו גם הסיבה, שההורים יכולים לפטפט על משהו שמתוכנן לעוד חמש שנים, בעוד שאנחנו פוערים עיניים ומזדעקים: “עוד חמש שנים? זה ה-מ-ו-ן זמן!”
שיהיה לכולנו קיץ נעים, ארטיק טעים, הסְפקים נאים, וזהירות כי הנמשים באים.
שלכם
ליאת
