ארכיון שנתי : 2011



מה העניינים? מחזיקים מעמד ברצף הלימודים הפתאומי הזה, אחרי שכל כך התרגלנו להתבטל בחגים? לא נורא, חנוכה כבר באופק. ובינתיים כדאי לעשות את המאמץ ובכל זאת לעמוד בזה. כל שנה אנו בטוחים שזה כל כך יותר קשה מהשנה הקודמת, בית הספר הזה, ולא מבינים איך זה אמור להמשיך ולהיות יותר קשה... ואז אנחנו מפתיעים את עצמנו (וגם בית הספר מפתיע אותנו, עם כל הכבוד) ואנחנו רואים שכן, זה אמנם נהיה יותר קשה אבל גם אנחנו נהיים יותר חכמים, כך שזה מתאזן! הרי אם היינו נהיים יותר ויותר חכמים אבל רמת הקושי הייתה נשמרת, מה עשינו בזה שאנו ממשיכים ללכת לבית הספר?? בזבוז זמן? הרי אז הכל היה כל כך קל לנו, שכבר לא היינו נהיים חכמים יותר. היינו נשארים באותה רמת חוכמה.

שלום לכם!


התנדבות וגמילות חסדים הן מסוג הדברים שתמיד נמצאים אי שם "ברשימה" הפנימית שלנו. כלומר, אנחנו יודעים שאנחנו אמורים לעשות זאת – להשתדל לעזור לכל מי שצריך, לתרום צדקה, לתת ללא תמורה – אבל לא תמיד אנחנו עושים זאת. אולי אין לנו זמן, אולי שכחנו ואולי אנחנו סתם מתעצלים. וחוץ מזה, הרבה פעמים אנחנו חושבים ש"מה אני כבר יכול לעשות?" או "אני בסך הכול ילד...", "אני יכול להועיל רק בדברים ממש קטנים, זה לא מספיק, אז מה הטעם?..." אז זהו, שיש המון טעם! הדברים הקטנים, שמצטברים בחיים לכדי דברים גדולים מאוד, הם אלה שמשנים את העולם. בגיליון שלפניכם מובא למשל סיפורו של יונתן, שמתנדב במד"א ומקדיש מחייו כל כך הרבה זמן ואנרגיה רק בשביל לתרום. ומי מרוויח מזה, חוץ מהאנשים שהוא מטפל בהם? הוא עצמו! תחושת הנתינה היא כזו מדהימה, שאפילו אם אתם לא בטוחים שעזרתם "מספיק", תנסו לתת יד בכל במה שאתם כן יכולים לסייע בו. לא תאמינו כמה שינויים יכולים להתרחש בעולם כתוצאה מהדברים הקטנים האלה. להושיט חתיכת נייר למישהו שמתעטש בתחנת האוטובוס, להציע עזרה לקשישה שסוחבת שקיות כבדות מהסופר, לתת יד למישהו שמועד לידכם על הארץ... עם המחוות הקטנות האלו, עשיתם לאנשים האלה את היום! לא שווה? גם הרב חנן פורת, אשר נפטר בחודש שעבר ממחלת הסרטן, היה אדם שהקדיש את חייו למפעל למען הזולת. בגיליון זה גם נספר לכם קצת עליו, ועל מקרה אחד מני רבים שבהם הוא התנדב – בשמחה וברצון – לעזור לאחד מאתנו. אז תיהנו מהגיליון, ושתהיה שבת שלום וברכה! שלכם, ליאת

שלום חברים!



וואו, כמה הרבה קרה מאז הגיליון הקודם, שהכנו לכם לפני שמחת תורה! מאיפה נתחיל? נתחיל עם גלעד שליט. אחרי יותר מחמש שנים בשבי, ניתן סוף-סוף לומר "ושבו בנים לגבולם". על רקע כל הסכסוכים והמחלוקות שיש עכשיו בארץ, מתפנים כולנו לברך את החייל האמיץ, שייחלנו לשובו זמן רב מדי. ברוך השב הביתה, גלעד. התגעגענו, חיכינו, קיווינו. בלי להתייחס לכל הדיון סביב המחיר לשחרורו או היבטים הנוספים, טוב לראות אותו כאן אתנו, חי ושלם. יהי רצון שהקב"ה ישמור את נפשם של כל החיילים המגִנים על ארצנו. ומה התרחש ביום שישי האחרון? כמובן – הטורניר הגדול של 'אותיות'! בבוקר שכולו כדורגל, התרגשות וכיף, יצא לדרך המשחק הסוער בהשתתפות מאות ילדים שנרשמו לתחרות. גם נציג עיריית ירושלים שנכח באירוע הופתע מן השילוב המנצח של גיבוש, תחרותיות וכבוד הדדי. זו הולכת להיות אליפות מעולה, ואנו נמשיך לעקוב אחר המשחקים והתוצאות, ולהכתיר את אלופי הכדורגל הלאומיים של העיתון. ודבר אחרון: שנת הלימודים שנפתחה זה עתה הוכרזה על ידי מִנהל החינוך הדתי כמוקדשת לנושא 'הבריאות כאורח חיים'. בתי הספר ברחבי הארץ ישימו דגש על לימוד של תזונה נכונה ושינוי הרגלים. גם אנחנו כמובן מתגייסים למשימה! הגיליון שלפניכם מוקדש כולו לנושא הבריאות, התזונה והספורט: החל מהכתבה על השמנמוּדים, ילדים בעלי עודף משקל שלקחו את עצמם בידיים ושינו את חייהם (ואת גופם) מהקצה לקצה; משם לכתבת הספורט החגיגית על הטורניר, שכולו נפש בריאה בגוף בריא, מעבר לכיף ולחוויה; משם ל'מתחכמים', שבו נספר לכם על שתי תופעות בריאותיות, המעיק והמציק מול הצדיק והבלתי-מזיק. ב'יהודי מקומי' נספר לכם על הרופא היהודי החכם והמפורסם בהיסטוריה היהודית – הרמב"ם, וגם ב'כתב נולד' התגייסה ליה רחילוביץ' לספר לנו קצת מה היא חושבת על אורח החיים הבריאותי שקרוי 'צמחונות'. מקווים שתיהנו מהגיליון – ושתהיה שבת שלום ומבורכת! שלכם, ליאת

שלום לכם!


שמחה גדולה, שמחה רבה - אין שמחה כשמחת תורה! בשעה טובה אנו מתחילים שוב את חמשת הספרים מחדש, ופותחים בפרשה שהיא בעיניי אחת המרתקות, המרהיבות והמופלאות ביותר שבספר התנ"ך כולו: פרשת בראשית. מה אין בה? יצירה, אהבת האדם, אהבת הבורא, עולם מופלא, משפחה, תככים, מריבות, החטאים הראשון בין אדם למקום והחטא הראשון בין אדם לחברו. ואחרי כל עונש ומוסר השכל ממשיכים בני האדם בתקוה ובאומץ, קדימה, לחיות את העולם שאלוקים הטוב ברא לכבודנו. זו הפרשה שהיא אם כל ההתחלות: תחילת העולם ותחילת השנה, תחילת האדם ותחילת המוסר והלמידה. כמה מכם מתכוונים השנה לרקוד עם הדגלים בשמחת התורה? ולכמה מכם כבר נתנו לחבק ספר תורה ממש? מי שנגע או החזיק בספר תורה מכיר את תחושת ההוד והקדושה שאופפת אותנו אז. כאילו הוא מקרין אלינו את עוצמתו, בלי מילים, בלי מעשים. מרגישים את יופיין של האותיות מבלי שאנחנו רואים אותם, את טעמם של המשפטים בלי שקראנו בהם מתוך הקלף. משהו בחויה הזו של שמחת תורה הוא בלתי ניתן להסבר ומקורו בחיבור שיש לנו לספר הקדוש הזה, ממש כפי שקשה להסביר את העונג שמלהביט בנופיה של ארץ ישראל אפילו שיהיו שיאמרו שנופיה של ארץ אקזוטית אחרת יפים בהרבה מבחינה חיצונית. הספר הזה הוא אנחנו, הוא העם שלנו, הוא מהותנו כיהודים. הוא המתנה של הקב"ה אלינו, וכשאנו רוקדים איתו בהתלהבות סביב בית הכנסת אנו ממש יכולים לחוש את החיבור שלנו לריבונו של עולם, את השמחה המשותפת הזו שבין אדם למקום. אשרינו ומה טוב חלקנו - איזו מתנה יפה קיבלנו. שיהיה לכולם חג שמח (מאוד) ושבת שלום! שלכם, ליאת רוטנר

שלום לכם!





במהלך חוה"מ סוכות יקיים תיאטרון חיפה הצגות ילדים ממיטב המחזאות העולמית והמקורית עם מיטב היוצרים ובהשתתפות צוות שחקנים מיומן. "פיטר פן", המחזה שנשאר צעיר לנצח חוזר , "ארץ קליק" שהועלה לראשונה בפסטיבל הצגות הילדים בחיפה בחוה"מ פסח חוזר להופיע בתיאטרון והמחזמר הקלאסי "הכבש הששה-עשר" יכבוש שוב את לב כל המשפחה.

הצגות ילדים לכל המשפחה בחוה"מ סוכות בתיאטרון חיפה


מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב יפתח תערוכה חדשה המציגה מבחר דגלי שמחת תורה מרהיבים, מעוטרים במוטיבים מן המסורת היהודית והארץ-ישראלית, מתקופות וסגנונות שונים. הדגלים הינם מאוסף המוזיאון ואוספים פרטיים ומציגים את מקומם של הילדים בחג שמחת תורה.

סוכות במוזיאון ארץ-ישראל -דגל שמחת תורה הגדול בעולם





תערוכת הספורט הבינלאומית SPORTS SCIENCE והזדמנות אחרונה ליהנות מהופעתה המיוחדת של קבוצת פירומניה לרגל התערוכה חופשת סוכות הינה הזדמנות נוספת לבקר בתערוכת הספורט הבינלאומית Sports Science המוצגת בימים אלה במדעטק, המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל בחיפה. בנוסף, ליהנות מהמופעים האחרונים של קבוצת פירומניה שיוצרו במיוחד עבור התערוכה.

סוכות במדעטק