והפעם, לכבוד יום העצמאות, אחסוך מכם את הנאום השבועי שלי ואת מוסר ההשכל או התובנות שבצדו.
אוותר על התשבחות שתכננתי לשאת על המדינה שלנו, על שירי ההלל שרציתי לשיר ועל ההיסטוריה הישראלית שעמדתי להזכיר.
אני גם בטוחה שאתם יודעים בעל פה את רשימת היתרונות של לגור בארצנו, ואת סיפורי הגבורה שליוו את הקמת המדינה.
מכיוון שגיליון זה נוגע גם ביום העצמאות וגם ביום השואה, הקדשנו חלק גדול ממנו לכתבה חגיגית מפי הסבים והסבתות שלנו, על הישרדותם בשואה ובואם אל המדינה הצעירה. אבל כאן, בדבר העורכת, לא אכביר במילים... אופס, כבר הכברתי.
אז רק אוסיף ואציין, לכבוד יום העצמאות, מספר טיפים ואזהרות ל... 1. לכל הילדים שמוכרים דגלים בכביש. תיזהרו, בחייכם! כמעט דרסתי אחד מכם השבוע, זה יהיה עצוב מאוד להיהרג דווקא יומיים לפני החג, לא?! 2. לכל מכיני המנגל. הדשא של השכן ירוק יותר, או לפחות היה, עד שכיסיתם אותו במפיות משומשות ובכוסות חדפעמיות. אז תעשו טובה, תשמרו קצת על הסביבה הפעם. אה? 3. לכל מרססי הקצף בחוצות העיר. אני יודעת שזה נורא מגניב לרסס בקצף לבן ילדים אחרים, אבל יש ילדים שבכלל לא תכננו להתכסות בקצף לבן, והם רגישים ומבוהלים. ואני מדברת מניסיון של מי שיש לה טראומת ילדות מהחג הזה. לא תכננתי להפוך לבובת שלג באותו ערב עצמאות נוראי של גיל 11, וכולם צחקו עליי. 4. לכל אוהבי "אותיות". אנחנו יודעים שאתם מתים עלינו, ולוקחים אותנו אתכם לכל יום חופש, בפיקניק של יום העצמאות כדאי שתשאירו אותנו בבית בארון. אבא ישתמש בנו כדי לנפנף על המנגל, ואימא – כדי לעטוף נקניקיות. לא כדאי.
שיהיה לכולנו חג שמח, שבת שלום ואחווה לכל עם ישראל! שלכם, ליאת