לפעמים הדברים היפים שאנו יוצרים לא גורמים לתוצאות שרצינו. הם לא יצאו בדיוק כמו שציפינו, או שהתגובות שקיבלנו עליהם מהסביבה לא היו מפרגנות מספיק, או שבטווח הארוך אנחנו לא מרגישים שהם מובילים אותנו למקום הנכון. זה קורה באמנות, וזה קורה בכתיבה ובמוזיקה ובשירה, ואפילו בתחביבים כמו התעניינות בטבע ומדע. לפעמים אנחנו מגלים שאנחנו טובים מאוד בתחומים האלה - אנשים אפילו אומרים לנו שאולי אנחנו צריכים לחשוב על "קריירה בתחום" - אבל אנחנו מתייאשים, או עוזבים, כי לא נראה לנו שבאמת יכול לצמוח מכך עתיד מזהיר.
את קריירת הכתיבה שלי התחלתי בכיתה ג' בספרים שכתבתי לעצמי, שהייתי מאיירת בעצמי וכורכת ושמה על המדף עם שאר הספרים ה"אמתיים" בבית. לא תכננתי בכלל לעסוק בזה בעתיד. גם כשנעשיתי כתבת צעירה של העיתון 'אותיות', שבימים ההם נערך בידי אורי אורבך, לא העליתי בדעתי שיום יבוא ואערוך אותו בעצמי. אבל כפי שלמדתי מהניסיון: לעתים צריך רק מעט אמונה, טיפת מזל והרבה השקעה - והשמיים הם הגבול.
הכתבים הצעירים שלנו מביאים לכם היום טורי פרידה. אין זה אומר שלא נמשיך לפרסם מדי פעם כתבות נוספות שלהם עד שייבחרו כתבים חדשים, אבל כעת מסתיימת תקופה. תקופה מהנה ומעשירה של תחקירים, ראיונות וטורים, ביקור במפעלים וביקורות ספרים, סיקורי תערוכות ומוזאונים, ומעל לכול התנסות אמתית בעבודה בעיתון אמתי, שהיא צעד חשוב לילדים כישרוניים השואפים להתפתח בתחום הכתיבה. כפי שאמרתי בהתחלה, לעולם אין לדעת לאן תוביל אתכם השקעה במשהו שאתם אוהבים וטובים בו כבר מגיל צעיר. אסור לזלזל בשום כישרון שנתן לכם אלוקים, או במוקד התעניינות שממלא לכם את הנשמה. מי שמשקיע, ומנסה, וטועה, ולומד מהטעויות, וממשיך במלוא המרץ - אין לי ספק שיצליח בסוף.
אז בואו נאחל הצלחה לכתבים הצעירים בהמשך דרכם, והמון תודה על כתבות נפלאות ועבודה מסורה בשביל העיתון. אנו גאים בכם ואוהבים אתכם!
ולכם, שאר הקוראים... רק חכו, תחרות הכתבים הבאה כבר באופק. הכינו את העטים (או המקלדת), כי הנה-הנה זה מגיע. עוד מעט.
שתהיה שבת שלום,
שלכם, ליאת
