ארכיון חודשי : מרץ 2013


האם מישהו מאיתנו יכול לשים את האצבע ולומר מה היה הנס הגדול של פסח? האם זה נס הצלתו של משה על ידי בת פרעה? אולי זה נס הסנה שבוער ולא נשרף? אולי הנס הגדול הוא מכת הדם, ואולי בכלל הנס הוא מכת הבכורות?

על הנסים ועל התהליכים



לפני שנים רבות חי בעיירה רחוקה יהודי עני (ככה זה - כשיש עיירה רחוקה יש גם יהודי עני). היהודי ומשפחתו היו היהודים היחידים בעיירה, והם השתדלו לחיות בשלום עם שכניהם. בראש העיירה עמד פריץ עשיר שהיה ישר והגון, אך המשרת שלו היה רשע ושונא יהודים (ככה זה - אם הפריץ נחמד חייב להיות מישהו בתפקיד גרגמל). בכל הזדמנות היה המשרת מתסיס את הפריץ נגד היהודי ומעליל עליו עלילות: "היהודי גונב ממך", "היהודי משקר לך", "היהודי מרכל עליך", וכו'. הפריץ לא האמין ללחשי השנאה של המשרת, אך הלה לא הרפה ושם לו למטרה לגרש את היהודי ואת משפחתו מהעיירה (ממש יפה מצדו שהוא לא תכנן, נגיד, להרוג אותם).

שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו – סיפור לפסח



אני צריכה עזרה. כשאני מדברת עם חברתי, ילדה אחרת מגיעה ותמיד "גונבת" אותה. נמאס לי כבר! אני לא יודעת מה לעשות, זה כבר עובר את הגבול!

חברה גנובה


לאור מכת הארבה שתקפה בשבועות האחרונים את ארצנו, תפסנו את מני החגב לשיחה צפופה, בה גילינו כמה דברים אמיתיים ומעניינים – שרק ממנו היינו שומעים

קפה עם הארבה


זה מתחיל עם אבא שקונה גדי בשני זוזים,ממשיך עם חתול וכלב ושור, נגמר בשחיטתו של מלאך המוות ובין לבין אנו מוחאים כף בפיזמון עליז. בנקודה שבה אנו כבר שבעים מהמצות, שתויי מיץ ענבים, מבסוטים ממתנות האפיקומן המיוחלות ובעיקר - רוצים כבר לישון, בא אחד השירים הכי אהובים בליל הסדר. אז מי המציא את חד-גדיא? ומדוע הוא רק בסוף?!

מעשה בגדי



"ח-ג ש-מ-ח!" הכריזה דודה יעל כשהיא מושכת את המילים, תוך כדי פתיחת דלת ביתה. "חג שמח", השיב יניב, שתמיד שמח להתארח בבית הדודים יעל ואיתן. תוך שניות אחדות התייצבו כל בני הדודים של יניב שהם ילדיהם של יעל ואיתן. כולם שמחו מאוד על ההזדמנות לארח את יניב למשך כל ימות החג. "אנחנו כל כך שמחים שבאת להתארח אצלנו", אמרה נעמה בת הדודה שמבוגרת מיניב בשנה, והוסיפה: "אתה אפילו לא תרגיש שההורים שלך נסעו כדי לערוך את סדר הפסח באנגליה, אני מבטיחה לך שעם כל הטיולים שאבא שלי תכנן עבורנו לאורך כל חול המועד, אתה אפילו לא תשים לב לאיך שהזמן יעבור".

פסח אחד – בתים הפוכים – סיפור לחג


מה נשמע בחופש? יצאתם לאיזה טיול או שניים, או אולי ישבתם ספונים כל היום בבית? הלכתם לקייטנה או אולי העברתם אחת בעצמכם? אנחנו בעיצונו של גיליון נוסף אשר מוקדש כולו לחג הפסח. גם המדורים הרגילים, וכמובן הכתבות והסיפורים. פסח הוא למעשה אחד החגים שהנוכחות שלו מורגשת במיוחד בלוח השנה היהודי, בחיי המשפחה ובאורח החיים שלנו בכלל. הוא גם מאוד ארוך, גם החופשה שלו היא הארוכה ביותר, גם ההכנות לקראתו, הניקיונות בתחילתו, הניקיונות בסיומו והארגונים אחריו בחזרה לשגרה – כולם מלאי תוכן ופעילות. שלא לדבר על כך שהוא מתחיל ומסתיים בימי שבתון,המאכלים מיוחדים, המנהגים, השירים... בקיצור, אי אפשר לשכוח שתקופת חג הפסח מתקרבת וכאשר היא בשיאה- יהיה לנו די קשה לחזור לשגרה. אבל השגרה תחזור, ואנו נשוב ללימודים ממש עוד מעט. נחתום את שבוע המצות בחג המימונה, נחזיר את כלי הפסח לארון, נקנה בבוקר לחם טרי ובתוך יומיים כבר נשכח בכלל שהיה פעם דבר כזה "מצה עם שוקולד". אבל עם כל הגעגועים לכריך של הפסקת עשר... עוד תראו ששוב בתוך זמן מה... נשוב ונתגעגע... למראה של אבא שעוטף לנו את המרור עם חסה, או לקיטורים של אימא על שהכינה יותר מדי/לא מספיק אוכל לליל הסדר. או אפילו – לשיעמום של חופשת חול המועד. ובינתיים, תיהנו ותנצלו את מה שנשאר מהחג, תחסלו את מה שנשאר מהעוגות הכשרות לפסח (כי מי ירצה לאכול אותן אחרי שובו של הקמח התופח?!), ושתהיה שבת שלום! שלכם, ליאת

היי חברים!




לסייר עם דידי הבובה בעיר דוד - סיור ייחודי ומותאם במיוחד לילדים בעיר דוד בימים ד-ה ט"ז –י"ז ניסן 27-31/03 לא כולל שבת חוויה מהנה באתר הקדום, בו נגלה סיפורים ודמויות שיקומו לחיים בין העתיקות.

סיור ילדים בעיר דוד


אתם בטח שואלים את עצמכם מה אני עושה כאן? האם ליאת לקחה חופש? האם היא רצתה שאני אערוך את העיתון? האם היא נזכרה ברגע האחרון שמתארחים אצלה מיליון אנשים לליל הסדר ושהיא לא תספיק לבשל הכול? אז... טוב, נו, טעיתם. הסיבה שקיבלתי את הכבוד להגיש לכם את דבר העורכת היא כי בפסח הזה אתם עומדים לקרוא הגדה שונה לחלוטין... כלומר, בנוסף להגדה הרגילה שמן הסתם תקראו כולכם בערב החג המתקרב. ואני מדבר על... ההגדה שלי! כן-כן, בגיליון הזה, עם כל מטעמי החג הערבים לחיך שהבאנו לכם שעוסקים כולם בפסח, גם אני השתתפתי, ומוגש לכם בזאת הנוסח העכברי המיוחד שלי להגדה של פסח. הוא לא תחליף להגדה האמתית, אבל הרי כמעט שום דבר בחג לא מתאים לעכברים לבנים... יש רק משנה אחת שמזכירה את דודה שלי, דודה חולדה, כשהתנאים קבעו שבני האדם פטורים מעברה אם דודה חולדה הכניסה אליכם הביתה פירורי חמץ. אז אחרי שהסברתי לדודה הזקנה (היא לא שומעת כל כך טוב, צריך לצרוח ולנפנף בזרועות) שזה לא אומר שהיא יכולה להתחיל להכניס סנדוויצ'ים חופשי לליל הסדר של ליאת העורכת, קיבלתי הזמנה לכל משפחת חזי, ואנחנו נרגשים מאוד לבוא אל הסדר. ליאת אפילו הכינה בשבילנו כיסאות קטנים מלגו. ויש בשפע, כי לפי מה שהבנתי, אתם הקוראים ממש הפצצתם אותנו ביצירות לגו! יישר כוח, ילדים אנושיים שכמוכם! גם בשבוע הבא יהיה העיתון שטוף כולו בדברים שקשורים לחג, כמובן. ועד אז - שיהיה לכם חג שמח, ואיזה כיף שגבינה צהובה היא לא חמץ, כי אחרת הייתי מביא לכם לא את ההגדה של חזי אלא את הצוואה של חזי. שבת שלום וחג כשר ושמח! לא שלכם (מה לעשות - אני אגואיסט, בניגוד לליאת), חזי

היי חברים!





במסגרת פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים 2013, מעלה תיאטרון גושן שחוגג השנה 25 להיווסדו ושנה להכרתו כתיאטרון רפרטוארי, את ההצגה "קיסר השכונה" על פי מחזה מקורי שכתבה נאוה מקמל עתיר ובבימויה של קארין סיגל. דניאל סלומון כתב את המוזיקה ומשחק בה בין השאר, השחקן הותיק, רוברט הניג. ההצגה מיועדת לגילאי 7-12.

בכורה של "קיסר השכונה" – מחזה מקורי של נאוה מקמל ...


מאת: נגה מירון ביום שני בערב לא היה לי מה לעשות. בטלוויזיה נגמרה התוכנית שאני אוהבת, והאחים שלי היו במחשב כך שלא יכולתי לראות פרקים מהסדרה שאני אוהבת. העברתי ערוץ בטלוויזיה, והדיבורים של הקריין לכדו את אוזני. הגברתי את הווליום והתיישבתי על הספה. בחדשת שידרו כתבה על מדפסות תלת מימדיות ביתיות. […]

המדפסות התלת מימדיות