מדוע מקפידה התורה כל כך על חוקי הכשרות? מדוע התורה מאריכה להסביר כל פרט ופרט בנושא האכילה?
ארכיון שנתי : 2013
לעתים קרובות, אחרי ריבים קשים, יכול לקחת לחברוּת זמן "להפשיר" ולחזור לאותה מידת קרבה שהייתה קודם. כדי שזה יקרה, הרבה פעמים גם צריך לעבוד בשביל להחזיר את האמון שהיה כל כך מובן מאליו לפני כן ונפגע.
החברות הכי-הכי טובות?
בתקופת מלחמת העולם השנייה נרדפו היהודים בכל רחבי אירופה. מיפ חיס, שהצילה את אנה פרנק ומשפחתה, סיכנה את עצמה כשהסתירה גם יהודים אחרים. לפני כשנתיים, בגיל מאה ואחת, הלכה חיס לעולמה
האישה שהחביאה את אנה פרנק
אבא ואמא הביאו לי בובה גדולה ויפה. אבל אני לא רציתי אותה. כעסתי על הוריי שמסרו אותי לאנשים זרים. רציתי שהם ייקחו אותנו אתם, ולא הבנתי שאין זה אפשרי.
הבובה לילי – סיפור ליום השואה
השבוע יחול יום הזיכרון לשואה ולגבורה. שואה - בגלל האסון ומספר היהודים שנרצחו; גבורה - משום שהיו כרוכים בכך גם מאבקים, מעשי גבורה וניסיון אמיץ לשרוד ואפילו לשמר את החיים. עד היום חיים בתוכנו סיפוריהם של ניצולי השואה, שמעידים כיצד עשו כל מאמץ כדי לשמר על אורח חיים יהודי בין כותלי הגטו ואפילו במחנות עבודה, במהלך חג הפסח ואירועים יהודיים נוספים. עד היום מפעמים בנו סיפוריהם של יהודים שנלחמו, שברחו, שהסתתרו, שהגנו על חיי ילדיהם בחירוף נפש. הגבורה נמצאת בכל סיפור ששרד מהשואה. אותה יכולת יהודית להתגבר אפילו על אסון בקנה מידה כזה, להמשיך להתקיים ולעמוד על הרגליים אחריו - היא המאפיינת את עם ישראל. ואנו ממשיכים לשאת אותה עד היום.
אז בנוסף למדורים הרגילים וגם לפינות המשעשעות, הקדשנו בגיליון זה כתבות וסיפור בנושא יום השואה. בכתבות תשמעו את סיפורה של חסידת אומות העולם, מיפ חיס, זו שהסתירה את אנה פרנק ומשפחתה מפני הנאצים וסיכנה בכך את חייה למרות שבעצמה כלל לא הייתה יהודיה, וכן את סיפורו של יהודה בארי, ניצול השואה העיוור אשר בחר להנציח באמצעות פסלי חימר את זכרונותיו ולא פחות מכך - את תחושות לבו.
קריאה מהנה, ושבת שלום,
שלכם, ליאת
שלום חברים!
האם מישהו מאיתנו יכול לשים את האצבע ולומר מה היה הנס הגדול של פסח? האם זה נס הצלתו של משה על ידי בת פרעה? אולי זה נס הסנה שבוער ולא נשרף? אולי הנס הגדול הוא מכת הדם, ואולי בכלל הנס הוא מכת הבכורות?
על הנסים ועל התהליכים
גם בפסח אנו לא משאירים אתכם לתהות על קנקנם של חלק ממנהגי החג, והבאנו לכם כתבה שעושה קצת סדר בליל הסדר, ושנותנת פרשנות רשמית - וגם אחת קצת פחות - לחג ומנהגיו
המדריך השלם למנהגי חג הפסח (בתוספת דעתי הבלתי מחייבת)
לפני שנים רבות חי בעיירה רחוקה יהודי עני (ככה זה - כשיש עיירה רחוקה יש גם יהודי עני). היהודי ומשפחתו היו היהודים היחידים בעיירה, והם השתדלו לחיות בשלום עם שכניהם. בראש העיירה עמד פריץ עשיר שהיה ישר והגון, אך המשרת שלו היה רשע ושונא יהודים (ככה זה - אם הפריץ נחמד חייב להיות מישהו בתפקיד גרגמל). בכל הזדמנות היה המשרת מתסיס את הפריץ נגד היהודי ומעליל עליו עלילות: "היהודי גונב ממך", "היהודי משקר לך", "היהודי מרכל עליך", וכו'. הפריץ לא האמין ללחשי השנאה של המשרת, אך הלה לא הרפה ושם לו למטרה לגרש את היהודי ואת משפחתו מהעיירה (ממש יפה מצדו שהוא לא תכנן, נגיד, להרוג אותם).
שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו – סיפור לפסח
אני צריכה עזרה. כשאני מדברת עם חברתי, ילדה אחרת מגיעה ותמיד "גונבת" אותה. נמאס לי כבר! אני לא יודעת מה לעשות, זה כבר עובר את הגבול!
חברה גנובה
לאור מכת הארבה שתקפה בשבועות האחרונים את ארצנו, תפסנו את מני החגב לשיחה צפופה, בה גילינו כמה דברים אמיתיים ומעניינים – שרק ממנו היינו שומעים
קפה עם הארבה
זה מתחיל עם אבא שקונה גדי בשני זוזים,ממשיך עם חתול וכלב ושור, נגמר בשחיטתו של מלאך המוות ובין לבין אנו מוחאים כף בפיזמון עליז. בנקודה שבה אנו כבר שבעים מהמצות, שתויי מיץ ענבים, מבסוטים ממתנות האפיקומן המיוחלות ובעיקר - רוצים כבר לישון, בא אחד השירים הכי אהובים בליל הסדר. אז מי המציא את חד-גדיא? ומדוע הוא רק בסוף?!
מעשה בגדי
"ח-ג ש-מ-ח!" הכריזה דודה יעל כשהיא מושכת את המילים, תוך כדי פתיחת דלת ביתה. "חג שמח", השיב יניב, שתמיד שמח להתארח בבית הדודים יעל ואיתן. תוך שניות אחדות התייצבו כל בני הדודים של יניב שהם ילדיהם של יעל ואיתן. כולם שמחו מאוד על ההזדמנות לארח את יניב למשך כל ימות החג. "אנחנו כל כך שמחים שבאת להתארח אצלנו", אמרה נעמה בת הדודה שמבוגרת מיניב בשנה, והוסיפה: "אתה אפילו לא תרגיש שההורים שלך נסעו כדי לערוך את סדר הפסח באנגליה, אני מבטיחה לך שעם כל הטיולים שאבא שלי תכנן עבורנו לאורך כל חול המועד, אתה אפילו לא תשים לב לאיך שהזמן יעבור".
פסח אחד – בתים הפוכים – סיפור לחג
מה נשמע בחופש? יצאתם לאיזה טיול או שניים, או אולי ישבתם ספונים כל היום בבית? הלכתם לקייטנה או אולי העברתם אחת בעצמכם?
אנחנו בעיצונו של גיליון נוסף אשר מוקדש כולו לחג הפסח. גם המדורים הרגילים, וכמובן הכתבות והסיפורים. פסח הוא למעשה אחד החגים שהנוכחות שלו מורגשת במיוחד בלוח השנה היהודי, בחיי המשפחה ובאורח החיים שלנו בכלל. הוא גם מאוד ארוך, גם החופשה שלו היא הארוכה ביותר, גם ההכנות לקראתו, הניקיונות בתחילתו, הניקיונות בסיומו והארגונים אחריו בחזרה לשגרה – כולם מלאי תוכן ופעילות. שלא לדבר על כך שהוא מתחיל ומסתיים בימי שבתון,המאכלים מיוחדים, המנהגים, השירים... בקיצור, אי אפשר לשכוח שתקופת חג הפסח מתקרבת וכאשר היא בשיאה- יהיה לנו די קשה לחזור לשגרה.
אבל השגרה תחזור, ואנו נשוב ללימודים ממש עוד מעט. נחתום את שבוע המצות בחג המימונה, נחזיר את כלי הפסח לארון, נקנה בבוקר לחם טרי ובתוך יומיים כבר נשכח בכלל שהיה פעם דבר כזה "מצה עם שוקולד". אבל עם כל הגעגועים לכריך של הפסקת עשר... עוד תראו ששוב בתוך זמן מה... נשוב ונתגעגע... למראה של אבא שעוטף לנו את המרור עם חסה, או לקיטורים של אימא על שהכינה יותר מדי/לא מספיק אוכל לליל הסדר. או אפילו – לשיעמום של חופשת חול המועד.
ובינתיים, תיהנו ותנצלו את מה שנשאר מהחג, תחסלו את מה שנשאר מהעוגות הכשרות לפסח (כי מי ירצה לאכול אותן אחרי שובו של הקמח התופח?!), ושתהיה שבת שלום!
שלכם, ליאת
היי חברים!
מופע מוסיקאלי מצחיק וחצוף – שירים ודיבורים על דברים שבאמת מעסיקים ילדים: חברות, פחדים, עצמאות, אהבה,אחים קטנים וגדולים ועוד…
בית היוצר של אקו"ם מגיש: הצגות ילדים לחג הפסח
לסייר עם דידי הבובה בעיר דוד - סיור ייחודי ומותאם במיוחד לילדים בעיר דוד
בימים ד-ה ט"ז –י"ז ניסן 27-31/03 לא כולל שבת
חוויה מהנה באתר הקדום, בו נגלה סיפורים ודמויות שיקומו לחיים בין העתיקות.