איך עושים צילום רנטגן?
נוה מפתח תקווה
טוב, נוה, זה ממש פשוט: צריך לטפס על עץ, ליפול ממנו, לקרוא לאמבולנס והנה – מקבלים צילום רנטגן! אההה… אתה רוצה לדעת מה קורה בתוך המצלמה? אז תגיד.
תאמינו או לא, קרני הרנטגן התגלו בכלל בטעות. החוקר הגרמני וילהלם קונרד פון רנטגן (בחיי שזה השם שלו, לא המצאתי), ערך ניסויים במעבר חשמל דרך מכל זכוכית שכל האוויר נשאב מתוכו ושאליו הוצמדו שתי פיסות מתכת. זמן קצר לפני הניסוי גילה אחד מעמיתיו של רנטגן שחשמל שמופק בעזרת שפופרת כזו, שנקראת גם שפופרת קטודית, יכול לעבור בתוך המכל גם אם מצפים את פיסות המתכת בשכבה עבה יותר של חומר אחר. רנטגן החליט, משום מה, להחליף את פיסות המתכת בנייר שחור ועבה. הוא כיבה את האור והגדיל את זרם החשמל שעבר דרך הנייר, ולפתע הופיע אור על מסך שניצב במקרה בתוך המעבדה. רנטגן הבין מיד שהוא גילה סוג חדש של קרינה שלא הייתה ידועה לפני כן וכי הקרינה הזאת מסוגלת לעבור דרך חומרים רכים (כמו עץ, עור ושרירים, למשל). אחד הניסויים הראשונים שעשה רנטגן היה לצלם את כף ידה של אשתו, במה שהפך לצילום הרנטגן הרפואי הראשון בעולם (אפילו שהיד שלה בכלל לא הייתה שבורה!).
האם דגים ישנים?
צפנת מכפר סבא
לא בדיוק, דגים לא ישנים, הם רק נחים קצת בין שתיים לארבע.
סתם, סתם. האמת היא שקצת קשה לענות על שאלתך בלי להגדיר את המושג שינה. שינה היא מצב שבו העפעפיים שלנו סגורים ולא נעשית מחשבה רבה או תנועה משמעותית. לדגים אין עפעפיים ולכן הם אינם ישנים באופן רשמי.
למרות זאת, הדגים אינם פעילים בכל היממה. חשוב לציין שיש עניין להבדיל בין דגים שפועלים ביום ובין דגים שפועלים בלילה. המנוחה של הדגים אינה זהה לשנת בני האדם, אבל היא כן דומה לה בכך שהיא מספקת לדגים אפשרות להירגע. כשדגים נחים הם מבודדים את עצמם מהסביבה. יש דגים שצפים במקום, בונים קנים או מתחפרים מתחת לקרקעית הים או צמח ימי שאפשר להסתתר תחתיו. זאת דרך המנוחה שעדיפה על הדגים שפעילים ביום. לעומת זאת, דגים שפעילים בלילה מתקבצים ללהקות ונחים בקבוצות ולא בבודדים, משום שהסיכוי שלהם להיטרף גדל כשהם לבד. למרות מנוחתם של הדגים, הם לא מפסיקים להקשיב לסביבתם ומזהים גם במנוחה את הסכנות המתקרבות.
אומרים שלדגים יש זיכרון של כמה שניות מעטות. מעניין איך הם זוכרים לקום בזמן לבית הספר…