כתבה: דנה שמש
קבלו אותה, את חביבת הקהל… הכלנית! בסקר מהשנים האחרונות נמצא שהכלנית היא הפרח המוכר והאהוב ביותר בארץ, ואין זה התואר היחידי שזכתה לו: לפני כשנתיים היא גם נבחרה לפרח הלאומי שלנו. הידעתם? סוג הקרקע שעליה צומחת הכלנית משפיע על צבעה, ולכן פרחי הכלנית בשדה אחד יתאפיינו לרוב בצבע זהה. הצבע הנפוץ ביותר של הכלנית הוא אדום, אך לעתים היא פורחת בגוני לבן, סגול-כחול וסגול-ורוד, ובסך הכל בארצנו יש עשרים וחמישה גוונים של הכלנית. אגב, מדובר בפרח מוגן אז נא לא לקטוף, תודה!
אוהבים שוקולד? כדאי לכם מאוד להכיר את הפרח שעונה לשם קוסמוס השוקולד. אחרי הכל, מדובר בפרח מעורר תיאבון שמריח כמו שוקולד! מקורו של הפרח במקסיקו, ולמרות שבטבע הוא נכחד כבר לפני כמאה שנים, הוא שוכפל בבתי גידול ועבר שיבוטים שאפשרו את ההמשכיות שלו. הפרח מתאפיין בצבע חום עמוק, והניחוח השוקולדי שהוא מפיץ מורגש בעיקר בקיץ. אולי נשתמש בו במשלוח המנות הבא שלנו!
בלילה אנחנו הולכים לישון, אבל פרח הפלומריה הריחני נכנס דווקא אז לפעילות. בלילה נוהג פרח זה להגביר את הריח שהוא מפיץ כדי למשוך אליו עשים שיאבקו אותו (על ידי כך הפרח דואג להתרבות שלו בטבע, כי תהליך ההאבקה תורם להפצת הזרעים שלו). העובדה המעניינת יותר היא שלפרחי הפלומריה אין בכלל צוף, כלומר הם מצליחים להטעות את העשים שעוברים מפרח לפרח. מתוחכמים!
הצבעוני נושא את שמו בגאווה בזכות מגוון הצבעים הרחב שמאפיין אותו (מדובר בסוג פרח שיש בו מאה מינים שונים). הצבעוני אהוב לא רק בארץ, למעשה הוא הפרח הלאומי של איראן ושל טורקיה וסמלה הלא רשמי של הולנד. אגב, בתחילת המאה השבע עשרה התרחשה בהולנד תופעה מעניינת שנקראה "שיגעון הצבעונים", ואז מחירם של צבעונים מסוימים עלה יותר מעשרות אלפי שקלים!
אוהבים את הרקפת? אם כן, אתם חייבים לבקר ב"גבעת הרקפות" שברמות מנשה, שכן גבעה קטנה זו מתכסה במהלך החורף והאביב באלפי רקפות למשך כמה שבועות בלבד. מדובר במחזה מרהיב, ומסיבה זו תיירים רבים מגיעים לאזור כדי לראות אותו מקרוב. אגב, הרקפת נחשבת לביישנית, למה? כי פעמים רבות היא צומחת ומרכינה את ראשה הוורוד בין סלעים, וזה נראה כאילו היא מסתתרת מאחוריהם.
הפטוניה נשמעת לכם אולי מוכרת פחות מפרחים אחרים, אולם מדובר בפרח נפוץ מאוד ברחבי העולם כולו – וזאת בגלל יופיו, צבעוניותו הרבה, קלות גידולו והעובדה שהוא פורח למשך זמן רב. מסיבה זו תוכלו למצוא את הפטוניה בשלל ערוגות בשולי כבישים ורחובות. לפטוניה יש מראה "קטיפתי", ויש זנים שפרחיהם מתהדרים בשני צבעים או יותר, בדוגמת פסים לאורך הפרח או בשני צבעים מנוגדים.
מלבד העובדה שהחצב מבשר על בואו של הסתיו, הסיבה העיקרית לשמו היא יכולתו "לחצוב" בסלע ולהקשות על מי שמנסה לעקור אותו ממקומו. פריחתו של החצב מעניינת גם היא: הוא פורח בצורת עמוד תפרחת שמגיע לגובה של מטר ולפעמים אפילו יותר. לאורך עמוד התפרחת פורחים פרחים רבים, לפעמים אפילו כמאתיים וחמישים פרחים לעמוד. מפתיע לגלות שמשך חייו של כל פרח הוא עשרים וארבע שעות בלבד, ושבכל יום נפתחת קבוצת פרחים חדשה על התפרחת, בזמן שהקודמת נובלת. לא סתם אומרים שהחיים קצרים!
ההרדוף נחשב לפרח חזק, כלומר לפרח שעמיד בתנאי מזג אוויר קשים כמו יובש, קרה או שרב. ההרדוף יכול להתפתח באור מלא וגם בצל חלקי, הוא עמיד לזיהום אוויר ונפוץ בחורף ובאביב – ובזכות אלה נחשב לפרח אידיאלי שנפוץ מסביב לעולם. אגב, האם ידעתם שהודות לדמיון בין ההרדוף ובין פרח הוורד, בערבית הוא מכונה ורד החמור?
הסחלביים נחשבים לפרחים מפוארים ויקרים שנפוצים בעיקר באזורים טרופיים אך גם מצויים בטבע ברוב אזורי העולם. יש כל כך הרבה סוגים של סחלביים, וכעשרים וחמישה אלף מינים. בזכות צורתם הייחודית, גודלם הבולט והצבעוניות העזה הסחלביים נחשבים לפרחי נוי מבוקשים מאוד – ומרכיבי סחלב משולבים בבשמים רבים. איזה ריח!
כשתתקלו באירוס הארגמן לא תצליחו לפספס אותו הודות לצבעו העז שנע מארגמן (צבע בגוון סגול-אדום) ועד שחור (למרות שלעתים צבעו משתנה בהתאם לתאורה ולקרני השמש). אגב, אירוס הארגמן הוא "ישראלי" בלעדי, כלומר צמח בלעדי שצומח רק כאן אצלנו! גבעת האירוסים, שנמצאת בנס ציונה וקרויה על שם הפרח, שופעת בפריחה של האירוסים בחורף ובאביב. אל תשכחו לבקר!