לקסיקון פסח המלא שיעשה לכם סדר באלף בית של חג האביב. פסח כשר ושמח גם לכם
כתב נולד הלל פיאמנטה ועינת אלקובי
א
אורחים: מחלה חשוכת מרפא, אשר עלתה עמנו ארצה ממצרים. אם נדבקת באורחים, נעל את כל הדלתות, הגף את התריסים, בשל כמויות עצומות של גפילטע פיש (לפעמים זה מבריח אותם), והקפד לשבת לבד בחושך.
אשכנזים: אשכנזים, אומללים, אוי גוועלד. אנא מכם, תנו לנו, הספרדים, להנות מזה שאנחנו יכולים לרדת עליכם. אנחנו אמנם קמים חודש שלם לסליחות אבל יש לנו קטניות בפסח!
ב
ברכה אחרונה: מסופר על רבי עקיבא שכשהיה בן ארבעים ישב לברך ברכה אחרונה לאחר ליל הסדר. בירך בירך בירך, וסיים כבן שבעים שנה.
בשר: מה שהולך עם הבשרים בפסח… אשכנזים, ספרדים, דרוזים- לכולם מותר על-האש נכון? אז באמת, רחמים על הפרות.
ג
גוואקמולה על מצה: בפסח אוכלים כל מה שאפשר, גם אם קוראים לזה גוואקמולה. גוונו את המצה עם שוקולד, מצה עם ריבה, מצה עם שוקולד וריבה ביחד ואיכלו גוואקמולה. אומרים שזה בריא.
ד
דיבוק: אנשים מנומסים קוראים לזה ניקיון פסח, אבל ברור לכל מה זה באמת: דיבוק. דיבוק שהשתלט על כל עם ישראל וגורם להם לנקות כאילו אין מחר.
די דיינו: זה לא שיר שאמורים לשיר בסוף החג, אחרי שאוכלים 2 ק"ג מצות?
ה
"הָא לַחְמָא עַנְיָא": לא יותר קל, פשוט להגיד מצות?!
הורים: הם רוצים שתישען רק לצד שמאל, שתקום לחפש את האפיקומן רק אחרי שכולם חוזרים מנטילת ידיים, והכי גרוע: שתשיר את מה נשתנה, לא משנה בן כמה אתה או כמה ממילות השיר המקוריות אתה באמת זוכר.
ו
ווליום: ככל שגיל האדם קטן יותר, כך עוצמת הווליום שלו גדולה יותר בשירת נעימות מרגשות כגון: מה נשתנה, די דיינו (ע"ע) או אחד מי יודע (במידה והאדם הקטן טרם נרדם)
ופל מצופה: נשאר כל שנה מפורים לשריפת חמץ. הוא, הסוכריות טופי, והאוזני המן. הנ"לים אינם אלא מוצרי יסוד לשריפת חמץ, וחובה על כל יהודי לשרפם בפסח.
ז
זכר לחורבן: ההסבר המצוי לקיומם של החלקים המאמללים במיוחד במנהגי החג. נחנקתם מהביצה? זכר לחורבן ביצת החולה המיובשת. נשפכה עליכם אקונומיקה? זכר לחורבן המשפכים כשהטפטפות השתלטו על מערכת ההשקיה. קראתם את הלקסיקון? זכר לחורבן האות ז', שפשוט אין שום דבר לכתוב עליה. באמת.
ח
חומרי ניקיון: הגלגול הקודם של פצצת האטום. מנקה כל כתם, מסיר כל אבק, מגרש כל חמץ, וביחד איתו את השפיות של מי שנאלץ לנשום אותו במשך חודש שלם.
חמץ: בלשוננו זה אוכל טעים. אבל בלשון אמא זה חמץ. אז כל הממתקים של משלוחי המנות, צר לנו על האופן האכזרי בו הייתם צריכים להיכחד. יהי זכרכם ברוך.
חזרת: אחד מהסימני הסדר. ע"בם. עצם בלתי מזוהה. אצל כל משפחה זה נראה אחרת. אצל משפחה אחת זה מין שורש חום, אצל השנייה זה רסק אדום, ואצל השלישית זה זה משהו ירוק עם נגיעות סגולות. אין מה לקנא בקיבה שמעכלת את הנ"ל.
ט
טעויות: דברים שזאזוטים בני חמש ומטה מאד גאים בהם, כמו ציור של הר וכיתוב באותיות ענק מרובעות 'טורה למושֶ מיסיני'.
טטריס: מתנה האפיקומן הכי נחשקת של לפני 20 שנה.
י
יין: בכוס הראשונה אתה ילד בן חמש, שמתלהב מזה שנתנו לו לשתות יין לבד. לכוס השנייה אתה מקיא את כל הכוס הראשונה. בכוס השלישית אתה מנסה לשתות את הכוס, מילולית. ברביעית אתה כבר בן עשר, וישן שינה עמוקה.
יום אחרי ליל הסדר: היום הכי רגוע בשנה, כי הוא הכי רחוק מליל הסדר הבא.
כ
כרפס: כמו יהודים טובים, גם בליל הסדר בחרנו את הדברים הכי פחות מעוררי תיאבון, והפכנו את אכילתם לחובה. הבחירה הזו אגב, היא הדבר היחיד בעולם שמוזר יותר מהמילה "כרפס".
כרית: כולם מכירים את הכרית. הכרית. זו שכל ילד בגן מקבל לפסח. הכרית הזאת להסבה. שצובעים. גננות, מה דעתכם על, אמממ, משו יותר מקורי? וכריות. הדבר שהכי חסר לי בפסח. כריות נוגט שלי. למה אתם חמץ?? (סניף, סניף, קולות בכי)
ל
לישון: עוד לא… עוד לא… עוד לא…
מ
מלאך המוות: הזה מחד גדיא, שהרג את השוחט ששחט את השור ששתה את המים? אז הוא.
מסע פסח: המסע שאליו כולם יוצאים כדי להתחמק מהניקיונות לפסח, כולל הפדלאות שלא יוצאות לשום מסע אחר.
נ
נשמה שלי: מילים קטלניות במיוחד שהמציאו ההורים במיוחד לתקופת הניקיונות. בלי שתשימו לב, הם ישתמשו בהן על מנת להכניע אתכם ולגרום לכם לעזור בניקיונות בלי שהרגשתם. נשמות שלי, אולי תעזרו עם הערך לסמ"ך?
ס
סבל: מילה קצרה וקולעת אשר מתארת את התקופה שבין פורים לליל הסדר, כולל. במרוצת ההיסטוריה הפכה המילה לתיאור זוועות אחרות, כגון: נפילה בשבי, שבירת איברים ומוות בייסורים. אך מובן שסבל ליל הסדר גדול מכל אלו גם יחד.
סדר: יש שניים. הראשון הוא החמוד, הקצר (הכל יחסי, כן?) ונחמד שלוקח כמה שעות שנקרא 'סדר פסח'. והשני הוא קצת פחות חמוד, קצת יותר ארוך, וקצת פחות נחמד. והוא לוקח כמה שבועות שנקרא 'סדר לפסח' לפחות יש ביניהם דבר אחד משותף: קריסה למיטה.
ע
עריכת השולחן: בראשית נבראה הבעיה הסבוכה ביקום, להלן: הושבת כל אורחי הסדר סביב השולחן כך שאיש מהם לא מרגיש צורך להשתגע. הבעיה לעולם לא תיפטר, משום ש:
א. תמיד יהיו אלה שיושבים ליד הרגליים של השולחן.
ב. תמיד יהיו אלה שיושבים ליד הילדים.
ג. תמיד יהיו אלו שיושבים על שרפרף.
פ
פרוטקציות: שולחן הסדר מתחלק לשני סוגי אנשים: יש את אלו שהצליחו להשיג פרוטקציות, וכרגע נהנים מעוד קניידלך, ההגדה עם הציורים, והזכות לחקות את הקולות של הכלב בחד גדיא. ויש את אלו שלא, יהי זכרם ברוך.
צ
צדק: עקרונית יש צדק בעולם. רק לא בפסח. (ע"ע פרוטקציות)
ק
קושיה: כי בכל הלילות קוראים לזה שאלה, וזה חופר ומעצבן. הלילה הזה הלילה הזה קוראים לזה קושיה, וזה עמוק ומתחכם. בינינו – הקושיה היא המצאה של ילדי ישראל.
קייטנות: קייטנת האביב, קייטנת הפרחים, קייטנת השמחה וקייטנת פסח. (לצערנו אין עוד שמות לקייטנות. רק אלו בשימוש). אנשים, כל הכבוד שאתם עושים קייטנה, אבל מה נראה לכם, שלא יודעים שהכל במטרה להתחמק מהניקיונות?
ר
ראש השנה הבא: החג הגדול הבא, שמחכה לשורדי פסח בסיבוב. למה לשמוח שעברת את הצרות של אתמול, אם אפשר להתבאס על הצרות של מחר?
רשימות אינסופיות: רשימות, רשימות, רשימות. דברים שצריך לקנות, דברים שצריך להכין, דברים שצריך לנקות… כמו שנאמר "הכנתי רשימה קצרה, רק תני מבט" (כעבור שעה, היא עדיין קוראת)
ש
שירים: אין ספק שבתחום הזה, פסח הוא החג החביב על הגננות. איזה עוד חג מלא בפניני זמרה כגון: הס הגלים השובבים, די דיינו, והגדול מכולם: פרעה בפיג'מה?
שיעורים: אין חופש בלי ש"ב. בדוק. כל המורים סיכמו בחדר מורים אמבוש שיעורי בית. וכל המרבה הרי זה משובח.
ת
תפוציפס: החטיף של פסח. אין אחד שלא אוכל לפחות מיליון כאלו בפסח. אוכל ואוכל עד שנמאס. ונמאס לפחות עד ראש השנה הבא.
תירוצים: סליחה שלא ניקיתי את החדר. פשוט ראיתי חפץ חשוד בארון, ולא הייתה לי ברירה אלא לברוח מהחדר כמה שיותר מהר/ סליחה שאכלתי את כל הקניידלך לבד. פשוט חששתי שהם מורעלים, ולא הייתה לי ברירה אלא לבדוק אותם אחד אחד/ סליחה שאכלתי את כל קופסת המצות בעצמי. זה פשוט טעים.