מאת אורן זונדר
בין מזל למזל
האִמרה היהודית הידועה אומרת: "הכל תלוי במזל – אפילו ספר תורה שבהיכל". אמנם כיהודים אנחנו יודעים כי ה' מנהיג את העולם, וגם ש"אין מזל לישראל", אבל, בכל זאת, בשעת שִׂמחה ועת רצון מברכיםהיהודים איש את רעהו בבִרכת "מזל טוב".
המילה "מזל" מעניינת מאוד. אנחנו מפרשים אותה, בדרך כלל, בתור אירוע חריג; משהו שיוצא מגדר הרגיל ומשפיע עלינו לטובה. אבל מקורה האמיתי של המילה העברית "מזל" הוא פשוט – זמן. ביהדות,כשאומרים על אדם כלשהו שנולד במזל "תאומים" או במזל "אריה" – אין הכוונה לכך שהוא בעל תכונות המשותפות דווקא לבני אותו המזל, אלא פשוט: שהוא נולד כאשר השמש היתה במקום מסוים בשמים.
ה"מזל" שבו נולדנו, משמעו הזמן המדויק בשנה שבו הגחנו לאוויר העולם. כאשר מברכים בברכת "מזל טוב", מתכוונים לומר בעצם "בשעה טובה", ומתכוונים לומר שהזמן הזה יהיה זמן טוב ומוצלח עבור הילדוהוריו. נכון, ישנם דברים בחיים שאין לנו שליטה עליהם והם פשוט קורים. לא אנחנו בוחרים את זמן לידתנו או את זמנם של אירועים שונים במהלך חיינו. גם כאשר אנחנו מציינים שעברו כך וכך שנים מיוםהלידה או הנישואין (בימי ההולדת), אנחנו למעשה מודים כי הזמן שבו האירוע קרה היה אקראי, ובהחלט לא נתון לשליטתנו הבלעדית. אולי מסיבה זו ה"מזל", שהוא הזמן – הפך להיות מילה המציינת מזלוברכה.
חג שינוי המזל
חג הפורים הוא חגו של המזל. לכאורה, בדיוק ביום חג הפורים הופל הפור – הגורל על עם ישראל – להשמדה. הזמן הזה, אותו מזל שמֵימי, היה אמור להיות רע ומר. אבל היהודים לא אמרו נואש, ובעזרת צום,תפילה ופעולה מלמטה של מרדכי ואסתר, הם הצליחו לשנות את מזלם של כל יהודי העולם ממזל רע – למזל טוב.
מסיבה זו חוגגים אנחנו עד היום את הפורים דווקא ביום שאמור היה להיות רע, ולא ביום שבו בוטלה הגזֵרה. חכמי ישראל רצו להדגיש בפנינו עד כמה המזל איננו באמת מה שמשפיע על עם ישראל, אלא כוחהתפילה והעשייה שלו, וגם כשהכל נראה אבוד וחסר סיכוי – עשוי מזלם של ישראל להתהפך לטובה!
מזל דגים
מעניין שסמלו של חודש אדר הוא דווקא הדגים. אם נשים לב לפירושי חז"ל במדרש, נראה כי גם הדגים אינם תלויים במזל.
יעקב מברך את בניו של יוסף: "וידגו לרוב בקרב בארץ", כלומר יהיו כמו הדגים. הדגים המצויים בים נסתרים מעין רואה, וחיים במזג אוויר שאינו משתנה. הזמן ותהפוכותיו אינם שולטים בדגים, ולכן הם נחשבים ככאלה שעין הרע אינה שולטת בהם.