אומן המשחקים

מאת ישיבת מרכז הרב, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=49654570

המליצו לו להיות נגר אבל הוא דבק באהבתו למתמטיקה וזכה להגיע להישגים גדולים בתחום תורת המשחקים. כתבינו פגש את זוכה פרס נובל, פרופסור ישראל אומן, וקיבל שיעור גם בתורה וגם במשחקים

קרדיט: כתב נולד הראל הר טוב

כשנכנסים למשרדו של פרופסור ישראל אומן, מוצאים מצד אחד לוח מחיק מלא משוואות מתמטיות מסובכות, ומהצד השני ארון ספרים יהודי גדול, עם ש"ס ותנ"ך. שם, בחדר הקטן שבאוניברסיטה העברית, תהיתי לעצמי אם פרוייקט החיים הגדול הזה, הנראה בין כותלי החדר, היה חלום כבר מגיל צעיר.
"דווקא לא הצטיינתי בחשבון" אומר פרופסור אומן; "אבל האהבה שלי למקצוע התפתחה בהמשך הודות למורה שלי שהיה מצויין. כשהייתי בכיתה י"א, בית הספר שלי הביא חברה שבוחנת ומייעצת לתלמידים באיזה מקצוע לבחור בחיים. כשראיינו אותי, אמרו לי: אומן, יש בשורות טובות, ובשורות פחות טובות. נתחיל בטובות- אתה תוכל להיות נגר או מוסכניק מפני שיש לך ידיים מאוד טובות. הבשורות הפחות טובות הן שאתה לא כל כך טוב לא במתמטיקה ולא בהוראה".

אומן הצעיר היה ילד שחצן, ולכן הדברים לא עשו עליו רושם והיו עבורו 'כמו מים על עור של ברווז'. הוא לא התייחס לדברים והמשיך הלאה עם נטיות ליבו ואהבתו למתמטיקה, והשאר הסטוריה. את העתיד שלו היה אפשר כנראה לנבא עם הנטיה שלו להיות מפוזר, תכונה המיוחסת לפרופסורים, משום מה."הייתי ילד קצת מפוזר. פעם אחת אמא נתנה לי ביד אחת סנדוויץ', וביד השנייה את הזבל, אז בדרך לבית הספר זרקתי את הסנדוויץ' לפח, ולקחתי את הזבל לבית הספר.."

"לא התעניינתי בתורת המשחקים"

פרופסור ישראל אומן נולד בשנת 1930 בעיר פרנקפורט אשר בגרמניה ובגיל שמונה היגר יחד עם משפחתו לאמריקה ושם המשיך את לימודיו במלוא המרץ. אט אט הוא התקדם בסולם הדרגות של הסטודנטים, והפך לדוקטור כבר בסביבות גיל השלושים שלו. באותו זמן אומן התחיל להתעניין בחקר תורת המשחקים – התחום בו זכה בפרס נובל – שהיה גם תחום מחקר חדש באותה העת.

איך הגעת לתורת המשחקים?

"כשלמדתי באוניברסיטה זה היה בתקופת המלחמה הקרה (תקופת עימות שקט ומתמשך בין ארה"ב לגוש הקומוניסטי ובראשו רוסיה). משרד ההגנה של ארצות הברית רצה לדעת איך אפשר לאתר בתוך להק של מטוסים, את אלה הבודדים שנושאים פצצות גרעיניות כשרוב המטוסים האחרים הם דמה ומטרתם להטעות את האויב. הם רצו לדעת איך אפשר להשתמש בטיל קרקע אוויר בצורה הכי נכונה מבלי לפגוע בכל המטוסים אלא רק במטוסים עם הפצצות. באותו זמן הכרתי באוניברסיטה את ג'ון נאש (עליו התבססו בהמשך הספר והסרט 'נפלאות התבונה'). נאש עשה דוקטורט בתורת המשחקים, וקצת התיידדנו והוא דיבר איתי על התחום הזה. לא התעניינתי במיוחד בתורת המשחקים ובמה שהוא אמר אבל כשנתנו לי את הבעיה הזאת על המטוסים, נזכרתי בשיחות עם נאש והתחלתי להתעניין שוב בתחום הזה והתחלתי לנסות לבדוק מה לעשות במצב שכזה. תוך כדי שניסיתי לפתור את הבעיה, התחלתי להתעניין ולקרוא בצורה יותר רחבה על תורת המשחקים. זה תפס אותי ומאז נשארתי תקוע שם".

מה זו תורת המשחקים בעצם?

"אחת הדוגמאות דרכם ניתן להסביר את תורת המשחקים, היא 'פרדוקס הסחטן', ואתן דוגמא. מישהו נותן לראובן ושמעון 1000 שקלים לחלק ביניהם, רק בתנאי שהם יסכימו על איך לחלק את הכסף ביניהם. ראובן אומר: יופי, נחלק שווה בשווה. לעומתו שמעון אומר: אני לא מסכים – אני לא יוצא מהחדר הזה בפחות מ-900 שקל. למרות שראובן אומר שזה לא פייר, שמעון אומר שהוא מתעקש על הסכום שנקב. עכשיו ראובן אומר לעצמו: אוקי, אני עומד לפני מצב שאני מקבל 0 או 100, ולמרות שזה לא פייר, זה עדיף מכלום. מה הפרדוקס בזה? הפרדוקס הוא שהאדם הראציונאלי, ההגיוני, יוצא עם 100 שקלים, ולעומתו הסחטן יוצא עם 900. מה שבעצם מלמדת אותנו תורת המשחקים זה איך ניתן להרוויח מכל הסיפור למרות שישנו אדם סחטן. מה שראובן היה אמור לעשות, להגיד לשמעון, אתה יודע מה? אני לא יוצא בפחות מ- 500. אז למרות שיכול להיות שאף אחד לא יקבל כלום, זה עדיף. השאלה היא מי יכול לשכנע את השני שהוא יותר בטוח בעצמו. ומי שיותר בטוח בעצמו ובהחלטה שלו, הוא ינצח. זה תמצית תורת המשחקים"

סוד ההצלחה של היהודים

פרופ' אומן זכה בפרס נובל בשנת 2005, והוא אחד מתוך שורה של ישראלים ובכלל יהודים שזכו בפרס, הנחשב ליוקרתי והנחשב ביותר בעולם.

כששאלתי את פרופסור אומן כיצד הגיב על זכייתו בפרס הנובל, הוא ענה: "זו הייתה הפתעה, אמנם ציפיתי לזה איזה 10 שנים לפני כן, אבל זו באמת הייתה הפתעה כשזה הגיע. ב-1994 חילקו לכמה מגדולי תורת המשחקים את הפרס, ביניהם לחברי ג'ון נאש, אז כשזה הגיע מאוחר יותר זו הייתה הפתעה". טקסט הזכיה של פרופ' אומן זכור במיוחד בשל בחירתו המיוחדת לפתוח את נאומו בטקס קבלת פרסי הנובל בברכת 'הטוב והמטיב'. כשנקרא לקבל את הפרס על הבמה, קראו לו בעברית. לנו הוא מספר, כי הוא גרם לשוודים ללמוד עברית רק בגללו..

במהלך הראיון אני שם לב כיצד הפרופסור לא עונה מיד לשאלות שנשאל. לפני כל מה שהוא עונה ומספר, הוא חושב כיצד לנסח את התשובה במיטבה, ללא מילים מיותרות. כשהוא לא בטוח בציטוט שאמר, הוא מיד פותח ספר ומאשש את הדברים וקושר את דבריו אל ציטוטים מתוך התנ"ך והגמרא.

כשאני שואל את הפרופ' איך אפשר להסביר את המספר הגדול של זוכי פרס נובל היהודים, הוא מספר על מארק טווין שכתב לפני שנים מאמר מכונן שנקרא 'בנוגע ליהודים'. במאמר נשאלת השאלה למה ישנה אנטישמיות כלפי יהודים, מדוע כל כך שונאים אותם. לכך יש שתי תשובות; הראשונה היא בגלל שהיהודים שומרים על זהותם, זאת אומרת מתחתנים רק עם יהודים. והתשובה השנייה היא שהיהודים מוצלחים. בסוף המאמר שואל טווין; "מהו סוד ההצלחה של היהודים?" והוא באמת לא יודע. אבל לפרופסור אומן דווקא יש תשובה, והוא מציג אותה בהתלהבות וברגש. "תגיד לי אתה, מהו הדבר הכי חשוב שיהודי צריך לעשות? מהו הערך העליון ביהדות שעליו הכי חושב לשמור? התשובה היא 'ולימדתם אותם את בניכם לדבר בם' – הערך יקר ביותר הוא ללמוד תורה. אנחנו הרי אומרים כל בוקר בתפילה 'ותלמוד תורה כנגד כולם', שזה ה-ערך העליון". דוגמא לדבריו הוא מביא בסיטואציה ההסטורית בה כל גביר יהודי שחיפש חתן לביתו הלך אל ראש הישיבה וביקש את העילוי הכי מבריק, בעוד בעמים אחרים גבירים חיפשו לבנותיהם גבר עשיר. "האהבה הזאת לתלמוד תורה זה מקרין לכל מיני עיסוקים שכליים. היהדות באה ולקחה הלימוד למרכז. ואלה מבין היהודים שלא לומדים תורה, לקחו את הלימוד. העיסוק השיכלי עובר מדור לדור. זה כאילו הילדים יונקים את זה מחלב אימם – שלימוד זה הדבר הכי חשוב."

"לא כולם צריכים לאהוב מתמטיקה"

כשפרופ' אומן מדבר על מתמטיקה הוא נלהב, אך אם נודה על האמת, המקצוע הזה זוכה להתלהבות פחותה בהרבה בקרב ילדים. שאלתי אותו מדוע לדעתו קיים פער גדול בין תחום שיש בו כל כך הרבה קסם לבין המציאות בשטח. אם לומר את האמת, את התשובה הבאה לא ציפיתי לשמוע. "לא כולם צריכים לאהוב מתמטיקה. יש כאלה שאוהבים מתמטיקה ויש כאלה שאוהבים דברים אחרים ולא כולם צריכים להיות אותו דבר. העולם נברא כדי שיהיו מינים רבים". הוא קם וניגש אל ארון הספרים הגדול שלו, פותח את דלת הזכוכית ומוציא תנ"ך. לאט לאט הוא מדפדף בין דפי הספר, ומוצא את הפסוק המתאים, ומקריא לפנינו: " 'ויברא אלוקים את התנינים הגדולים ואת כל הנפש החיה הרומסת אשר שרצו המים למיניהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלוקים כי טוב'. יש כאלה שאוהבים מתמטיקה ויש כאלה שלא אוהבים וככה באמת נברא העולם, למינהו."

פרופסור אומן עבר בחייו תחנות רבות, חלקם קשות במיוחד, כמו זו ששכל בה את בנו שלמה ז"ל במלחמת שלום הגליל. למרות זאת ועוד, אני מתרשם שהפרופסור ממשיך לדבוק באהבת החיים ובאהבת הלימוד, בשמחה ובחיוך תמידי. אני חושב שהתכונה הזו, של לא להסתכל אחורה אלא להתרכז בהווה ובמה שחשוב לו נכון לעכשיו, זהו אחד הדברים שהביא אותו להצלחתו.

אחרי פרס נובל, אילו עוד שאיפות יש לך?

"אני אף פעם לא שאפתי לקבל שום פרסים ושום דבר. אני מתמקד בהווה ועסוק במחקר וכתיבת מאמרים. אני עושה מה שמעניין אותי, מה שאני אוהב".

מה שאני, לפחות, לוקח מהראיון הזה זאת ההבנה לעשות את מה שאתה אוהב. פרופסור אומן אהב מתמטיקה והלך בעקבות ליבו. גם אם היו כאלה שאמרו שזה לא מתאים לו, הוא עשה את מה שהוא אוהב – ועשה את זה הכי טוב שאפשר.

כמה עובדות על פרס הנובל

1. טקס פרסי הנובל נקרא על שם הכימאי השוודי אלפרד נובל, אשר המציא את הדינמיט. הדינמיט הומצא עבור שימושים שונים כמו בניה, אך גם הפך למרכיב בבניית פצצות שגרמו למות אנשים רבים. כשאלפרד נובל ראה למה הפכה המצאתו, הוא הצטער מאד והחליט להקים את 'קרן נובל'- קרן אשר הייתה מעניקה פרסים לאנשים שהמציאו המצאה ייחודית, או שתרמו תרומה מיוחדת לאנושות.

2. הפרס מוענק לאנשים  אשר חקרו מחקר יוצא דופן, המציאו המצאה טכנולוגיה מיוחדת, או שתרמו תרומה יוצאת דופן לחברה. בין המקצועות נמנים בין היתר: פיזיקה, כימיה, רפואה, ספרות, שלום, וכלכלה (בו זכה פרופסור ישראל אומן). פרס נובל לשלום מוענק בנורווגיה, בזמן ששאר הפרסים מוענקים בשוודיה.

3. אחת מזוכי הפרס, הייתה מארי קירי, מדענית שזכתה בפרס נובל לפיזיקה וכימיה. מה שמדהים הוא שגם בעלה, בתה, חתנה, ובעלה של בתם השנייה- כולם זכו בפרסי נובל גם הם. ממש משפחת נובליסטים!

4. בין מגוון זוכי פרסי הנובל במהלך השנים, ישנו נתון אחד מעניין- יותר מ- 22% מהזוכים הם ממוצא יהודי, כשהיהודים עצמם מונים פחות מרבע אחוז מאוכלוסיית העולם הכוללת, מדובר בנתון מדהים!

5. מתוך כל זוכי פרסי הנובל היהודים, 12 מהם ישראלים, בניהם אפשר למנות את ש"י עגנון, מנחם בגין, יצחק רבין, עדה יונת, דן שכטמן וכמובן פרופסור ישראל אומן.