כשיוסף יקותיאלי ראה שספורטאים ישראלים לא לוקחים חלק במשחקים האולימפיים, הוא הגה את הקמת האולימפיאדה היהודית, או בשמה המוכר יותר – המכביה. חלומו של יקותיאלי עדיין חי ובועט ובשבוע הקרוב תיפתח המכביה ה-20
כתב נולד הראל הר טוב
חשבתם שספורט זה רק ריצות מתישות, מכות חום וכאבים חדים בצד? טעיתם! ספורט זה הרבה מעבר לזה – כושר, שמירה על תקינות בריאותית, הצבת מטרות ועמידה בהן, הפחתת לחץ ואפילו, תאמינו או לא, שלום. כן, שלום. לא כזה שמנופפים עם היד – אלא שלום בין מדינות, עמים ותרבויות. בינינו, כדור הארץ לא ממש שרוי במצב אוטופי של שלום עולמי, אז לפחות יש תחרויות ספורט ששומרות על יריבות ספורטיבית. הספורט עצמו התפתח אי שם ביוון העתיקה, שם שימש בעיקר לבידור ולהפצת האידיאל להערצת הגוף האנושי. לאט לאט עם השנים, הצטרפו עוד מדינות לתחרויות והחליטו לקרוא לזה בשם: האולימפיאדה. מאז ועד היום, הספורט נערץ בקרב אוכלוסיות העולם. ומהי מנת חלקם של היהודים בנושא? הכירו את יוסף יקותיאלי, מייסד המכביה – האולימפיאדה היהודית.
הרעיון של יוסף יקותיאלי
יוסף יקותיאלי היה נער צעיר כאשר הרעיון הכה בו. בעודו יושב וקורא עיתונים, הוא מצא חוברת ועליה נכתב על אולימפיאדת סטוקהולם, בה זכו יהודים רבים בתחרויות שונות. ומאז יקותיאלי לא הפסיק לחשוב על הרגע בו יזכה ספורטאי יהודי במדליה אולימפית מטעם העם היהודי. כשגדל והפך לאיש עסקים, ניסה יקותיאלי לחשוב מדוע ישנה כל כך הרבה אנטישמיות. במבט חטוף על אותה תקופה ניתן היה להבין שהיהודים בגלות הצליחו כמעט בכל דבר אפשרי: אנשי אקדמיה, רופאים, אנשי עסקים מצליחים, וגם לומדי תורה בישיבות. דבר אחד הם לא היו – חזקים. לא מבחינה תדמיתית, וגם לא מבחינה פיזית. פשוט מאוד, יהודים היו חלשים יותר. החולשה הפיזית של היהודים, הביאה לאומץ של הגויים להתאכזר, מבלי לפחד להיפגע. החוסר פחד של אזרחי אומות העולם להתעלל במיעוט היהודי בארצם, הביא להתחזקות האנטישמיות, ולהגברת האלימות. כשיוסף יקוטיאלי הבין זאת, הוא החליט שזה חייב להשתנות. לא יכול להיות שישפילו את היהודים, והם יעמדו מהצד בשתיקה. לדעתו של יקוטיאלי היה צריך משהו שיחזק את היהודים פיזית, משהו שיתן את המוטיבציה גם לתחרות ספורטיבית, וגם לרצון להתהלך גאה בזהות היהודית שלך בלי פחד. יוסף החליט שהוא מצרף את היהודים לאולימפיאדה.
אבל אל תחשבו שזה הלך לו כל כך בקלות, כי כשהוא רק דפק בדלתות הוועד האולימפי בבקשה לצרף נבחרת יהודית לתחרויות הספורט הנחשבות, הוא נענה בשלילה בטענה "שאם אין מדינה, אין נבחרת". יקותיאלי לא התייאש, ובזכות היותו חבר בתנועת המכב"י- (תנועה שעיקרה היה לקדם את הספורט היהודי מתוך רוח ציונית) החליט לעקוף את החוקים של מדינות העולם, וללכת על מוצר חדש- אולימפיאדה ליהודים. בנאום שנשא בקונגרס העולמי של תנועת המכב"י, הציע את אותו רעיון, שהתקבל בתרועות ובתמיכה רבה. עוד יתרון שהיה לאולימפיאדת היהודים, הוא חיזוק הקשר עם התפוצות. החזון היה שספורטאים יהודים מכל קצות תבל יבואו לבקר בארץ ישראל, ינשמו את האווירה הציונית ואולי ירצו להתקבע כאן גם בעתיד. מקס נורדאו, מייסד תנועת המכב"י, רצה מאוד להוציא מהעם היהודי את תדמית 'היהודי הגלותי' ולהכניס את תדמית 'היהודי הלוחם'. כדי לקיים את התחרות הגדולה, היה צריך מעבר לספורטאים מוכשרים ובעלי מוטיבציה- היה צורך בכסף. ולכן אחת מהפעילויות של תנועת המכב"י הייתה גיוס תרומות מתורמים עשירים, על מנת שיוכלו לפרסם את התחרות, לקנות ציוד, ולבין היתר לבנות אצטדיון לספורטאים. על מנת להמשיך ולהעלות את המודעות לאירוע הגדול, יצא לפני התחרות יוסף יקוטיאלי למסע באירופה יחד עם זוג אופניו, ויזם תחרויות אופניים לספורטאים יהודים בכדי להמריצם לקראת התחרות.
ההצלחה הגדולה
וכך, באביב 1932, עמדו להם 390 ספורטאים על דשא אצטדיון המכביה החדש בתל אביב, בציפייה לקראת שריקת הפתיחה למכביה הראשונה. בטקס הגדול השתתפו הספורטאים, בכירים בתנועת המכב"י, תיירים וגם אישי ציבור חשובים. בניהם היה גם מאיר דיזנגוף, ראש עיריית תל אביב, שהוביל את מצעד הספורטאים כשהוא רכוב על סוסו. במכביה הראשונה התקיימו כמה ענפי ספורט בודדים ומוכרים כגון ריצה קלה, כדורגל, ושחייה. אך למרות דלות באמצעים, התחרות זכתה לפופולאריות רבה והפכה להצלחה גדולה. מאז מתקיימות במדינת ישראל כל ארבע שנים 'מכביות' חדשות, כאשר בכל פעם הן מתחדשות במשהו נוסף: במכביה השנה למשל ישתתפו כעשרת אלפים ספורטאים משמונים מדינות, שיתחרו בכ-40 ענפי ספורט שונים (בניהם טריאתלון, בייסבול, קריקט ואף שחמט). השנה אף מתקיימת 'מכביית הנוער'- באירוע המיוחד הזה יוקם מתחם מיוחד אליו יגיעו בני נוער מכל העולם, על מנת להתחרות, לטייל ולהכיר את ישראל. כן להכיר את ישראל. הרי בנוסף לאלפי הספורטאים צפויים להגיע כעשרים אלף תיירים ומלווים שיצפו בתחרויות. כמו שכבר הוזכר, למכביה היה ויש עד היום תפקיד חשוב בחיזוק הקשר של העם היהודי לארצו. שכן הסיסמה של המכביה השנה היא "80 מדינות, לב אחד". נחזיק אצבעות לספורטאים- שהפעם, בניגוד לאולימפיאדה, אין לנו פייבוריט. מבחינתנו כולם מנצחים.
כמה עובדות על המכביה
* אל האולימפיאדה השנייה שהתקיימה בשנת 1935, הגיעו מאות אנשים שהגיעו לא בגלל הספורט אלה בגלל הציונות. בעקבות המנדט הבריטי בארץ, חלו חוקים נוקשים בנוגע לעליית היהודים לארץ ישראל,ולמכביה היה חלק חשוב בהעלאת אותם יהודים מתחת לאפם של הבריטים.
* במכביה התרחשו גם רגעים היסטורים עולמיים- במכביה החמישית נשבר שיא עולם על ידי היהודי-האמריקאי אייזק ברגר בהרמת משקולות. זהו היה השיא העולמי הראשון שנקבע במדינת ישראל.
* במכביה החמש עשרה, התרחש 'אסון המכביה'- במהלך צעידתן של משלחות ספורט מכל העולם בתל אביב, קרס הגשר שעליו צעדו הספורטאים היהודים. באירוע היו נפגעים רבים בקרב המשלחת האוסטרלית.
* בכל מכביה, בדומה לאולימפיאדה, יש סוג של לפיד אולימפי- 'לפיד המכביה'. את הלפיד נושאים ספורטאים בכל הארץ, ולבסוף מדליקים בעזרתו את המשואה המרכזית בטקס פתיחת המכביה. הלפיד יוצא באזור העיר מודיעין, במקום בו חיו המכבים לפני אלפי שנים, ומגיע בסופו של דבר לירושלים שם מתקיימות התחרויות. השנה הזניקו את הלפיד נשיא המדינה רובי ריבלין, הספורטאי האולימפי אורי ששון, ולוחם הטאקוונדו הצעיר אורי יסעור שאיבד את ידיו בתאונה.