מאת אורן זונדר
לכל שביל יש שם
ילד, איך קוראים לך?
יש להניח כי אין אדם שלא נתקל בשאלה הזו. ברגע שהורינו נתנו לנו את שמנו, שוב אין אנחנו יכולים להיפרד ממנו. השם מאפיין אותנו ומלווה אותנו בכל אשר נלך. אמנם לא אנחנו בחרנו את שמנו, אבל הוא אומר עלינו הרבה מאוד.התורה מספרת לנו שהאדם הראשון הוא זה שקרא לחיות בשמן, וכך הן נשארו – נושאות את השמות שאנחנו, בני האדם, הענקנו להן. עד היום, אגב, מדענים עסוקים במתן שמות למיני חיות וצמחים, המתגלים במחקרים המדעיים. שתידוגמאות משעשעות משהו לתופעה הן הציפור הקטנה טריסטראמית, הקרויה על שם החוקר שגילה אותה, הנרי טריסטראם, והפרח הצהוב הקטן "אהרונסוניית פקטורקובסקי", הנקראת על שמם של הבוטנאים אהרון אהרונסון ואליעזרפקטורובסקי.
עברי, דבר עברית
קריאת שמות היא, אם כן, עניין חשוב מאוד. לא בכדי אמרו חז"ל שבני ישראל ניצלו משעבוד מצרים שהחל בפרשת "שמות" דווקא בזכות העובדה שהם שמרו על שמות עבריים. בני ישראל הרגישו שעל אף כל הצרות, יש לשמור עלשמות עבריים מקוריים לילדים הנולדים לתוך המציאות הקשה שבמצרים.
לבחירת שמות יישובים בארץ קיימת ועדת שמות ממשלתית, שתפקידה למצוא שמות עבריים ליישובים, לרחובות, למֶחלפים ולכיכרות ברחבי הארץ. מספרים שראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, שפעל רבות ליישוב הנגב, אמר: "בראשית – שמות! ויקרא במדבר דברים". כלומר, קודם כל – לקרוא בשמות עבריים ליישובים, ולכן בחר שמות עבריים ליישובי המדבר.
ועדת השמות הממשלתית משתדלת להמעיט עד כמה שניתן בשימוש במילים לועזיות במהלך מתן שמות ליישובים בארץ. והנה שוב דוגמה משעשעת: יישוב בצפון בשם כפר רוזנוואלד נקרא על שם תורם חשוב בשם רוזנוואלד. מצד שני,תושבי היישוב היו כולם עולים מכורדיסטאן, שלא ממש הסתדרו עם השם רוזנוואלד. לפיכך החליטה ועדת השמות להחליף את שם היישוב לזרעית: "זכר רוזנוולד עמנו יהיה תמיד".
הכל כתוב
בבוֹאהּ לקבוע את השמות לחבלי הארץ השונים, ועדת השמות לא התלבטה הרבה. היא חיפשה בפרשת "ויחי", ובבִרכת יעקב לבניו מצאה את חלקי הארץ השונים ואת תכונותיהם.
חבלי הארץ השונים קיבלו את שמותיהם העתיקים, ופעמים קרובות, כאשר נבנה יישוב חדש בחלק הארץ הקרוי על שם אחד מן השבטים, נקרא שמו של היישוב על שמו של מישהו מאותו השבט. כך, נבנו היישוב "אלקנה" בחבל אפריםו"עמינדב" ביהודה.
את שם המועצה האזורית "מטה יהודה" קבעה ועדת השמות לפי הברכה: "אסרי לגפן עירו ושרקה בני אתונו". ואכן, עד היום אזור יהודה משופע בכרמים וביקבים. גם השמות הבאים לא נקבעו במקרה: מועצה אזורית "מטה בנימין",מועצה אזורית "בני שמעון", מועצה אזורית "עמק זבולון" ו"גוש דן". עוד לפני הגלות והשִׁעבוד חילק יעקב אבינו את הארץ לבניו, וכאשר חזר עַם ישראל לארצו, היו השמות כבר מוכנים ומזומנים.