בדיחה ידועה מספרת על סקר עולמי שנערך בקרב אוכלוסיות שונות בעולם בשאלה: "מה דעתך על המחסור העולמי בבשר?"
שאל ההודי: "מה זה בשר?" שאל האמריקני: "מה זה מחסור?" שאל הקוריאני: "מה זו דעה?" ואילו הישראלי שאל: "מה זו סליחה?"
אל דאגה, אין בכוונתנו להחליף את מדור "חיוכים", אבל באמת רבים מאִתנו כיום אינם יודעים מחסור מהו, ברוך ה'. בעולם המערבי בו אנו חיים ישנו שפע בלתי ניתן לתיאור. כל מה שנרצה לאכול – נמצא עבורנו בהישג יד, ולעתים איננו זקוקים אפילו לטרוח ולהכין אותו, מכיוון שהוא כבר נמצא אצלנו מוכן. שמתם לב פעם כמה אוכל אנחנו מכינים לכבוד ימי הולדת ומסיבות? כמה חטיפים וממתקים אנחנו אוכלים במשך השבוע, ולא רק בשבת?
אמנם לאחרונה ישנם דיווחים חדשותיים על כך שכמות המזון הולכת וקטנה, ושסחורות רבות עולות ביוקר יותר מאשר בעבר, אך עבור רובנו אלו עדיין חדשות שאינן נוגעות לנו.
לא קל להיות מהגרים
המציאות של אבותינו הקדושים היתה שונה לחלוטין. הם נאלצו להתמודד עם רעב ממשי, כחלק מהאיומים הקיומיים ששחרו לפִתחם מִדֵי יום ביומו. אברהם אבינו נאלץ לרדת למצריִם בשל הרעב ששרר בארץ, וגם יעקב ובניו ירדו בשל הרעב הגדול שהיה בתקופתם. יצחק, לעומתם, הצטווה על ידי הקדוש-ברוך-הוא להישאר בארץ ורק לנדוד לגרר, ארץ שבה הרעב עדיין לא היה גדול, וניתן היה לחיות שם בשפע יחסי.
מצבם של אבותינו בארצות החדשות אליהן נאלצו לנדוד, בעקבות הרעב, ודאי לא היה קל. תושבי הארצות שאליהן הם היגרו ידעו על הרעב ששורר בארצות אחרות. מן הסתם, רבים התדפקו על שעריהן של אותן ארצות וביקשו אוכל. החשדנות ושִנאת הזרים רק מתעצמת במקרים כאלה, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר במשפחתו של אברהם אבינו – משפחה מאמינה ומוסרית, שאף אחד לא אוהב להתעסק אִתה. בל נתפלא, אפוא, שכל אחד מן האבות סבל מהיחס הגרוע של התושבים בארצות או באזורים שבהם בחר להתיישב.
אל תתעסקו אִתו
לכל אחד מן האבות היתה דרך משלו להתמודד עם קשיים אלה, אך דומה כי מי שהצליח בכך ביותר היה יצחק. דווקא יצחק, שהיה יליד הארץ ומעולם לא עזב אותה, ידע היטב להתמודד עם אופיים הקשה של תושבי הארץ.
אברהם כרת ברית עם יושבי הארץ – אך מִיָד לאחר מותו סתמו הפלשתים את הבארות שהיו שייכות לו, ולא כיבדו את הברית. יעקב ובניו כרתו אף הם ברית עם יושבי הארץ, אך הפרו אותה.
יצחק, לעומתם, גורם לאנשי הארץ להבין שאי אפשר להתעסק אִתו. כך התמודד יצחק עם אותם פלישתים חמדנים שרצו לקחת ממנו את אדמת אביו ומשפחתו – ויתר פעם ופעמיים, אך כאשר הבין שהם אינם מבינים את השפה הזו – שינה את טעמו, כלומר, את התנהגותו.
